בחודשים ינואר ואפריל 2018 נערכה חפירת בדיקה במרכז העיר בית שאן (הרשאה מס' 7886-A; נ"צ 24721/71165; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ד' גרמה, נוהלה על ידי י' הראל (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' לירון ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), י' גורין-רוזן (כלי זכוכית) ור' קול (נומיסמטיקה).
נפתחו שני ריבועי חפירה (A ו-B; איור 2) מצפון לרחוב שאול המלך, סמוך לבית הכנסת של חסידי ברסלב ובמרחק כ-120 מ' ממערב לאמפיתאטרון הרומי. נחשפו שרידי מבנים, ובהם זוהו שלוש שכבות המתוארכות לתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית (שכבה III), הביזנטית (שכבה II) ולשלהי התקופה העות'מאנית ועד ימינו (שכבה I); בשכבה III הובחנו שני שלבי משנה. בשטח A התגלו שרידים מכל שלוש השכבות, ואילו בשטח B התגלו שרידים משכבה III בלבד.
בסביבת החפירה נערכו בעבר חפירות רבות. ממזרח לחפירה נחשפו אמפיתאטרון (היפודרום) מהתקופה הרומית, רובע מגורים ובו רחוב מהתקופה הביזנטית, מבנים ובית יוצר מהתקופה האסלאמית הקדומה ושרידי יישוב כפרי מהתקופה הממלוכית (צפריר ופרסטר תשנ"ה). מצפון-מזרח לחפירה נחשפו שלוש שכבות יישוב מהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית (אבשלום-גורני תשנ"ז). מצפון לחפירה נחשפו שער מהתקופה הרומית (ויטו תשמ"ח) ובית מרחץ מהתקופות הרומית והביזנטית (בית המרחץ הדרומי; פלג תשמ"ח; Peleg 2004). מצפון-מערב לחפירה נתגלו קטעים מחומת העיר מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית (ברשד תשנ"ז). מדרום-מערב לחפירה נחשפו מבנים מהתקופה הרומית ותעלת מים מהתקופה הביזנטית (קובלו-פארן ואחרים 2006).
ריבוע A (איורים 3, 4)
שכבה III (המאות הד'–הה' לסה"נ). נחשפו שרידי מבנה, ובהם קיר (W110; שלב IIIb; 2.2 מ' אורך חשיפה, 0.8 מ' רוחב, 0.18 מ' גובה השתמרות) ורצפת טיח (L111) הניגשת לקיר מצפון-מזרח (איור 5). חלקו הצפוני של הקירנבנה מאבני בזלת מסותתות גדולות, ואילו חלקו הדרומי נבנה מאבני גוויל מבזלת, גיר וטרוורטין במגוון מידות. נראה כי בניית אבני הגוויל היא חסימה מאוחרת של פתח (1.6 מ' רוחב; שלב IIIa; איור 6), שהיה קבוע בקיר 110. רצפה 111 הושתתה על שכבת סחף (L113), הכוללת אדמה אפורה, חלוקי טרוורטין, קונכיות, שבלולים וכן חרסים ופריטי צור שחוקים. שכבת הסחף הצטברה על משקע של חלוקי טרוורטין ללא ממצא קדום (L117).
שכבה II (המאות הה'–הז' לסה"נ). נחשפו שני קטעי קירות (W114 ,W106; איורים 7, 8). קיר 106 (3.9 מ' אורך, 0.60–0.65 מ' רוחב, 0.38 מ' גובה השתמרות) הושתת על רצפת טיח 111 משכבה III (איור 9) ונבנה משתי שורות של אבני גוויל ואבנים מהוקצעות גדולות ובינוניות, מבזלת וגיר, הסדורות בשיטת ראש ופתין, ובתווך אבנים קטנות ועפר; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. הקצה הדרומי של הקיר מסתיים בקו ישר, וייתכן שהוא תחם פתח. קטע קיר 114 קצר מאוד (0.27 מ' אורך). הוא נבנה מאבני בזלת בינוניות מהוקצעות והשתמר לגובה נדבך אחד (0.28 מ' גובה). בחתך הצפוני של הריבוע הובחן מפלס של פסולת לבנים בצבע חום בהיר (L107; כ-0.4 מ' אורך, כ-0.1 מ' עובי; איור 10), אולי שרידי רצפה. מתחת למפלס 107 נחשף צינור של חוליות חרס, הנמשך במקביל לקיר 106 ומוליך בשיפוע לכיוון צפון-מערב (L118 ,L116 ,L115; איורים 11, 12). הצינור נעטף מכל צדיו בדיפון של אבנים קטנות מעורבות בטיח אפור אטום למים. בחפירה הוסר חלקו העליון של דיפון הצינור ונחשפו שבע חוליות חרס (0.3 מ' אורך החוליה, 0.23 מ' קוטר חיצוני); בקצה הדרומי-מזרחי של הצינור לא הוסר הדיפון. החיבורים בין החוליות נאטמו בטיח לבן.
שכבה I (המאות הי"ט–הכ' לסה"נ). מתחת לפני השטח נחשפו שני קירות (W103 ,W102), הניצבים זה לזה; הם נמשכים אל מחוץ לשטח החפירה. הקירות הושתתו על הצטברות של אדמה וחרסים (L105 ,L101) ונבנו מאבני בזלת גדולות ובינוניות; הם השתמרו לגובה שני נדבכים. קיר 102 (6 מ' אורך חשיפה, 0.4–0.5 מ' רוחב; איור 13) נבנה בחלקו הצפוני משורה של אבנים גדולות ואילו בחלקו הדרומי משתי שורות של אבנים בינוניות. קיר 103 (2.55 מ' אורך חשיפה, 0.65 מ' רוחב חשיפה; איור 14) צמוד לחתך הצפוני של הריבוע, ועל כן אפשר שרק חלק מרוחבו נחשף. צמוד לחתך המזרחי של הריבוע נחשף קטע של בנייה מרושלת מאבני בזלת בינוניות, חלקן מהוקצעות וחלקן אבני גוויל (L104), בתוך בור (0.66 מ' עומק חשיפה); הבור נחשף חלקית. הבור נמוך ממפלס קירות 102 ו-103 וחותך שרידים משכבה II. נראה כי הבנייה המרושלת היא הדופן החיצונית של בור ספיגה, הנמשך מחוץ לתחומי החפירה. בחפירת השכבה התגלו חרסים ופסולת בנייה בני ימינו.
השרידים שנחשפו בשכבה שייכים למבנה שנבנה בשלהי התקופה העות'מאנית ושימש עד שנות השבעים של המאה הכ'. בקרבת מקום עדיין עומדים מבנים דומים, הממשיכים לשמש עד היום.
ריבוע B (איורים 15, 16)
שכבה III (המאות הד'–הה' לסה"נ). נחשפו שרידי מבנה, ובו שלושה קירות (W125 ,W122 ,W121), התוחמים ארבע יחידות אדריכליות (D–A). נראה שקיר 121 הוא המשכו של קיר 110 מריבוע A. קירות 121 (3.83 מ' אורך חשיפה, 0.85–0.95 מ' רוחב) ו-122 (2.45 מ' אורך חשיפה, 0.60–0.65 מ' רוחב) נבנו משתי שורות של אבני בזלת וגיר גדולות ובינוניות, חלקן מהוקצעות וחלקן גוויל, וליבה של אבנים קטנות ועפר (איור 17); הם השתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים. מתחת לקיר 121, נחשפה תשתית של אבני גוויל מבזלת, הבולטת מעט מהקיר למערב (איור 18). קיר 125 (3.5 מ' אורך, 0.85–0.95 מ' רוחב) נבנה מאבני גוויל גדולות ובינוניות מבזלת והשתמר לגובה נדבך היסוד. הקצה המערבי של הקיר ישר, וייתכן שהוא תחם פתח שקישר בין יחידה A ליחידה B. בחפירה בפינת קירות 121 ו-125 נחשפו מתחת לקירות סלע טרוורטין ומשקע טרוורטין נקי מחרסים (L127; ר' איור 18).
ממצא כלי החרס משכבות III ו-II מתוארך לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, וכולל בעיקר קערות (איור 1:19–3), קדרות בישול (איור 4:19–6), סירי בישול (איור 7:19, 8), קנקנים (איור 9:19–13) ופך (איור 14:19). כן התגלה מעל החלק הצפוני של קיר 121 (L123) מטבע, המתוארך לתקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ; ר"ע 161734).
מן החפירה עולה שהמקום נושב כנראה במאה הד' לסה"נ, במהלך התרחבותה של העיר סקיתופוליס. כיוון הקירות של שכבה III בשני הריבועים דומה, ועל כן נראה כי הם היו חלק ממבנה אחד נרחב. קיר 106 וצינור החרס משכבה II מקבילים לקירות 110 ו-121 משכבה III, ולכן ייתכן כי שכבות III ו-II הם שלבי שינויים באותו מבנה, שנבנה במאה הד' לסה"נ והמשיך לשמש עד סוף התקופה הביזנטית. המבנה שנחשף בשכבה I נבנה כנראה בשלהי המאה הי"ט והמשיך לשמש עד שנות השבעים של המאה הכ'.
אבשלום-גורני ד' תשנ"ז. בית שאן (א).
חדשות ארכיאולוגיות קז:41–42.
ברשד ד'תשנ"ז. בית שאן (ג). חדשות ארכיאולוגיות קז:43–45.
ויטו פ' תשמ"ח.מיפעל חפירות בית שאן:חפירות ממערב לבית המרחץ הדרומי. חדשות ארכיאולוגיות צא:32.
פלג מ' תשמ"ח. מיפעל חפירות בית שאן: בית המרחץ הדרומי. חדשות ארכיאולוגיות צא:31–32.
צפריר י' ופרסטר ג' תשנ"ה. חפירות משלחת האוניברסיטה העברית בבית שאן בשנים 1980–1994. קדמוניות כז:93–116.
Peleg M. 2004. A Late Roman–Byzantine Bathouse at Bet She’an. ‘Atiqot 46:55*–81*.