בחודשים מאי–יוני 2015 נערכה חפירת הצלה בתל קשיון שבמזרח הגליל התחתון (הרשאה מס' 7402-A; נ"צ 23695-7206/729669-918; איור 1) לקראת הרחבת כביש 65. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי ישראל, נוהלה על ידי א' גולני (צילום שדה) בסיוע י' הראל וא' סיוון (ניהול שטחים), י' יעקובי (מנהלה), י' גור (מחשוב), מ' שמר (עיבוד צור), ל' פורת (רפאות), ר' לירן, מ' כהן ור' משייב (מדידות), נ' זק (שרטוט), חברת גריפין (צילום אווירי), א' ג'רמן-לבנון וא' קרסיק (הדמיה דיגיטלית), סי עמית (צילומי סטודיו), ק' קובלו-פארן (הנחיה), ע' זידאן (פיקוח) וד' אבשלום-גורני (ארכיאולוגית מחוז).
תל קשיון (תל קסיון או אל-ח'ירבה במפות המנדט הבריטי משנת 1941) שוכן בעמק יזרעאל, לצד כביש 65 וצומת תבור (דבורייה), 10 ק"מ מצפון-מערב לעפולה ודרומית להר תבור (איור 1). התל (כ-110 דונם) ממוקם על שלוחה נמוכה, סמוך למפגש של נחל תבור ויובל מקומי, נחל קוסמת. שני אלה יוצרים מחסום טבעי המגן על היישוב מצפון וממזרח. חלקו הצפוני של האתר משתרע על גבעה נמוכה ('אקרופוליס'; כ-70 דונם), שמתארה כעין משולש, ובה מתרוממות שלוש כיפות קטנות. חלקו הדרומי (כ-40 דונם) נראה כמדרגה נרחבת ושטוחה, הנחרשת מדי שנה ומשמשת לגידולים חקלאיים (איור 2); מדרום למדרגה ובמקביל לכביש 65 הותקן מאגר מים. מצפון לאתר משתרעת מדרגה רחבה נוספת (כ-15 דונם), המשתפלת לעבר נחל תבור.
מקובל לזהות את תל קישיון עם קסן (Qšn) מתקופת הברונזה המאוחרת, המופיעה ברשימת הערים של תחותמס הג' (צורי תשל"ז:110–113, אתר 164) ועם קשיון, עיר הלוויים שבנחלת שבט יששכר (יהושע, י"ט:20, כ"א:28). דומה כי יש בעדות הקרמית מסקרים (ומהחפירה הנוכחית) כדי לאשש זיהוי זה, אם כי למעט כמה קברים מתקופת הברזל I (Arnon and Amiran 2008; ר' להלן), לא נתגלו באתר שרידים באתרם שאפשר לייחס לתקופת הברונזה המאוחרת או תקופת הברזל I. סקרים שערכו צורי (תשל"ז), אסה (Esse 1991: Site 143) וגל (תשנ"ח:65) באתר הניבו ממצא קרמי מן התקופות הניאוליתית, הכלקוליתית, הב"ק 1–3, הב"ת 2, הב"מ, ברזל 1 ו-2, הלניסטית, רומית, ביזנטית והאסלאמית הקדומה; כן נתגלו שברי כלי חרס מן התקופה הפרסית וכלי צור מן התקופה הפליאוליתית בסקרים שערך צורי (תשל"ז; תשל"ט).
מאחר שהתל אינו בולט בשטח, הוא לא עורר עניין רב בקרב החוקרים במהלך ימי המנדט הבריטי, שזיהו אתר קטן רק בחלקו הצפוני ביותר והגבוה ביותר ('האקרופוליס') של התל. החפירות הראשונות נערכו באתר רק בסוף שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80 למאה הכ', כשכ' ארנון ור' עמירן חפרו בקצה הדרומי של המדרגה הדרומית (איור 2; עמירן וכהן תשל"ח; כהן-ארנון ועמירן תשמ"א; Amiran and Cohen 1977; Arnon and Amiran 2008). בחפירות אלה אותרו ארבע שכבות יישוב מתקופת הברונזה הקדומה 3 (שכבות II, I), הברונזה הקדומה 2 (שכבה III) והברונזה הקדומה 1א' (שכבה IV) לצד ממצא קרמי וממצא צור מהתקופות הניאוליתית (התרבות הירמוכית) והכלקוליתית, וכן כמה קבורות מתקופת הברונזה התיכונה 2 ומתקופת הברזל 1 שפגעו בשרידים הקדומים. בשנת 2014 נפתחו ארבעה ריבועים לא צמודים ממערב לכביש 65 ולתל, אך רק באחד מהם נתגלה ממצא: שרידים אדריכליים דלים מאוד וכלי חרס מהב"ק 1 המאוחר (הב"ק 1ב'), ככל הנראה עדות לתיישבות מוגבלת בשולי האתר (איור 1: 6846-A; קובלו-פארן 2014).
בחפירה הנוכחית נפתחה רצועת ריבועים לא רציפה במקביל לכביש 65, דרומית-מערבית לו, בין שתי תעלות עמוקות להטמנת כבלים בשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל (איורים 1, 2). בקצה הדרומי-מערבי של הרצועה (שטח A), כ-200 מ' מצפון לחפירות ארנון-עמירן, נפתחו 13 ריבועים בשולי המדרגה הדרומית. שבעה ריבועי חפירה (שטח B) נפתחו צפונית-מזרחית לשטח A, במדרון המשתפל במתינות צפונה. שלושה בורות בדיקות (שטחים E–C) נחפרו בהמשך הרצועה למצפון-מזרח, מעבר לשולי המדרגה הצפונית, לאורך כביש 65.
שטח A (איור 3)
במרבית הריבועים שנחפרו באזור זה לא נתגלה כל ממצא משמעותי, ככל הנראה משום שהם ממוקמים מחוץ לגבולות האתר או משום שהוסרו במהלך עבודות בנייה מודרניות. עם זאת, בקטע קטן בחלק הצפוני ביותר של שטח A נחשפו שרידים מן התקופה הניאוליתית הקרמית (שכבה III). אלה השרידים היחידים מתקופה זו שנמצאו באתרם, אף כי כמעט בכל השטחים נמצאו חרסים ופריטי צור מן התקופות הניאוליתית והכלקוליתית. בחלק הדרומי ביותר של שטח A, שככל הנראה היה בתוך שטח האתר ולא ניזוק מפעילות בנייה מודרנית (ר' איור 1), נתגלו שרידים אדריכליים המיוחסים לשתי שכבות (I, II) שזמנן הב"ק 1 המאוחר. בשכבה I זוהו שני שלבי בנייה: מבנה גדול (שלב IB), שבשלב מאוחר יותר (שלב IA) פורק בחלקו ונערכו בו תיקונים. לאחר תקופת נטישה ממושכת, שימש האזור לקבורה בתקופת הב"מ 2, כפי שמעידים שרידים מועטים של לפחות שתי קבורות ומנחות הקבורה שלהן.
שכבה III כללה בור מעוגל, דמוי כוס, שנכרה אל תוך שכבה של חומר קרטוני לבן שפזורים על פניו כתמים של אדמה בצבע חום כהה נקייה מממצא (איור 4). בתוך הבור ומעל השכבה הלבנה נמצאו שברים של לבני בוץ, לצד חרסים וממצא צור שאפשר לייחס לתרבות הירמוכית של התקופה הניאוליתית הקרמית.
שכבה II (איור 5, 6). נחשפו קטעי קירות שהושתתו על שכבת סחף דחוסה בצבע חום כהה נקייה מממצא, ככל הנראה שכבת פני השטח בתקופת הברונזה הקדומה. הקירות לא הצטרפו לכלל תכנית ברורה, אך ניכר כי כללו חלק ממבנה מלבני שפינותיו מעוגלות (W194 ,W159). מבנים מטיפוס זה היו נפוצים בדרום הלבנט בשלהי הב"ק 1 וחלקה המוקדם של הב"ק 2 (Golani 1999). מצפון-מזרח למבנה נמצא פערור מרוסק (L164; איור 7). נראה כי כמה קירות נוספים, שתכניתם אינה ברורה אך האוריאנטציה שלהם דומה (W617 ,W610 ,W186 ,W166), השתייכו לשני מבנים שביניהם נמשכה סמטה מרוצפת באבנים קטנות (איור 8).
שלב IB(איורים 6, 9). שרידי הבנייה משלב זה מעידים על התעלמות מוחלטת מהשרידים האדריכליים של שכבה II, שכוסו או הוסרו כדי לפנות מקום לבנייה החדשה. ניתן ללמוד על תכנית המבנה העיקרי בשלב זה (שטח פנימי: כ-4 × 8 מ') באמצעות התחקות אחר שרידיהם של ארבעה קירות (W624 ,W622 ,W176 ,W154). אבן גדולה ושטוחה שנמצאה בחלקו הדרומי של מבנה זה, שימשה ככל הנראה בסיס לעמוד שתמך בתקרת המבנה (איור 10). מקבילו בצפון המבנה לא נמצא, אך יש לשער כי ניצב במקום שבו נקטע שטח החפירה בשל תעלה מודרנית להטמנת כבלים. על רצפת המבנה נמצאו קערת בזלת שלמה דמוית V ושבר גדול של פיטס מחלקה המאוחר של תקופת הב"ק 1. למבנה הייתה לפחות כניסה אחת, אולי בקיר המזרחי. נראה כי שרידים שנחשפו בחלקם מדרום למבנה וממזרח לו שייכים לחדרים או לחצרות סמוכים. סמוך לקיר המערבי של המבנה (W624) נתגלה מתקן עשוי לבני בוץ צרופות (W614; איור 11) שהשתמר לגובה שני נדבכים. המתקן כלל שני תאים סמוכים, וככל הנראה שימש לצריפה בטמפרטורה גבוהה: על חלק מהלבנים נמצא ציפוי עבה של חומר מזוגג, ושברים של לבני בוץ צרופות נמצאו פזורים על מפלס הרצפה בתוך המבנה.
שלבIA (איורים 6, 9) הוא המשך ישיר של שלב IB. התיקונים במבנה כללו הקמת קיר חדש (W625) שחסם את הכניסה המקורית ויצר כניסה חדשה, כמו גם הגבהה של כמה רצפות. חלק גדול מהקיר בצדו המערבי של המבנה (W624) פורק, אולי כדי להכין משטח עבודה הבנוי מאבנים גדולות עד בינוניות.
קבורות. נחשפו שרידים של שתי קבורות (T2 ,T1) מתקופת הב"ת 2.
קבורה T1 כ(L178) נחשפה לצד קיר 176 (שלב IB), ממערב לו. היא כללה שני ראשי חניתות ממתכת בעלי פותה, חרב וחרפושית ממתכת שלצדן נמצא עקב ניצב חרב דמוי סהר עשוי משנהב (איורים 12, 13) — חפצים אופייניים לתקופת הב"ת 2. ייתכן שכמה אבנים סימנו חלקית את מתארו של הקבר, אך לא נמצאו מנחות נוספות או שרידי אדם כלשהם.
בעת התקנת קבורה T2 כ(L604) הוסרו כמה מאבני קיר 154. הקבורה כללה גולגולת שהשתמרותה גרועה, כמה שיניים וצלעות, המלמדות על קבורה ראשונית של אדם שגילו 18–25; מינו לא ידוע. הנקבר הונח בכיוון מזרח–מערב, כאשר הראש במערב. מנחות הקבורה כללו ראש חנית בעל פותה זהה לאלו שנתגלו בקבר T1, חרב ממתכת עם שרידי חרפושית ממתכת מתחת לגולגולת, ועצם חיה שנמצאת סמוך לגולגולת. קנקן צבוע שלם (L199) מתקופת הב"ת 2 הדומה לטיפוסי קנקנים מסוריה בני התקופה נמצא סמוך לקבורה ואפשר כי הוא קשור אליו.
שטח B
סלע הבזלת הבלוי (חיזרה) באזור זה, בשולי האתר ובקצה המדרגה הדרומית, חשוף על פני השטח בכמה מקומות, והשרידים הארכיאולוגיים באזור זה נפגעו במידה רבה בשל הפרעות מודרניות. שרידים אלה כללו הצטברות של פסולת אבן שמקורם במעלה המדרון, על התל, וכן כמה מפלסי חיים וקטעי קירות דלים על הסלע החשוף. את הממצאים הקשורים לשרידים אלה אפשר לתארך רק באופן כללי לתקופות הב"ק III–I.
שטחים C–E
בורות בדיקה אלה נפתחו בקצה המערבי של המדרגה הצפונית, לאחר שבמקום אותרו שברי כלי חרס מן התקופות הניאוליתית והברונזה הקדומה במהלך סקר. הבדיקות הניבו חרסים שחוקים שלא באתרם, המעידים על כך ששטחי חפירה אלה נפתחו מעבר לגבולות האתר.
החפירה הנוכחית אפשרה לראשונה לקבוע בדייקנות את הגבול הצפוני-מערבי של היישוב בתקופת הברונזה הקדומה בתל קשיון. שרידים באתרם מתקופה זו נתגלו בקצה הדרומי-מערבי של שטח A, לא נתגלו כלל בשאר שטח A והיו דלים בשטח B; בשטחים C–E לא נתגלו שרידים כלשהו באתרם. ניתן לקבוע לפיכך כי הגבול הצפוני-מערבי של היישוב בתקופת הברונזה הקדומה התפתל דרך שטחים A ו-B וממזרח לשטחים C–E (ר' איור 1). אולם, אפשר שהיעדרם של שרידים מתקופת הב"ק בחלק הצפוני-מזרחי של שטח A נגרם משום שהוסרו במלואם במהלך עבודות בנייה מודרניות.
שרידים מהתקופה הניאוליתית הקרמית, שנמצאו רק בקטע אחד של שטח A, מעידים על התיישבות מוגבלת בתקופה זו. אף שהשרידים המיוחסים לשכבה II בשטח A מופרעים ומקוטעים, נראה כי הם מייצגים יישוב בנוי בצפיפות, שהמשכו השתרע אולי מזרחה. למרבית השרידים האדריכליים בשכבה זו אוריינטציה דומה, ולפחות בין שניים מהמבנים נמשכה סמטה. גם שרידי שכבה I מצביעים על יישוב צפוף, שהשתרע לכיוון מזרח. בשטח A לא נתגלו שרידים באתרם מתקופות הב"ק 2 ו-3, עדות כי היישוב בתקופות אלו, שזוהה בעבר בחפירות ארנון-עמירן דרומה יותר, לא השתרע עד לחלק זה של האתר, שהיה מיושב בעיקר בתקופת הב"ק 1.
גל צ' תשנ"ח. מפת הר תבור (42) ומפת עין דור (45) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
כהן-ארנון כ' ועמירן ע' תשמ"א. חפירות תל קשיון (סקירה ראשונה). ארץ-ישראל טו:205–212.
עמירן ר' וכהן כ' תשל"ח. תל קשיון. חדשות ארכיאולוגיות סג–סד:30–31.
צורי נ' תשל"ז. נחלת יששכר: סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו, עמק יזרעאל והגליל התחתון המזרחי. ירושלים.
צורי נ' תשל"ט. תל קישיון – 1978. חדשות ארכיאולוגיות סט–עא:38–39.
Amiran R. and Cohen C. 1977. Tel Qishyon. IEJ 27:164–165.
Arnon C. and Amiran R. 2008. Kishion, Tel. NEAEHL 3. Pp. 873–874.
Esse D.L. 1991. Subsistence, Trade and Social Change in Early Bronze Age Palestine. (SAOC 50). Chicago.
Golani, A. 1999. New Perspectives on Domestic Architecture and the Initial Stages of Urbanization in Canaan. Levant 31:123–133.