בחפירה הנוכחית נפתחה רצועת ריבועים לא רציפה במקביל לכביש 65, דרומית-מערבית לו, בין שתי תעלות עמוקות להטמנת כבלים בשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל (איורים 1, 2). בקצה הדרומי-מערבי של הרצועה (שטח A), כ-200 מ' מצפון לחפירות ארנון-עמירן, נפתחו 13 ריבועים בשולי המדרגה הדרומית. שבעה ריבועי חפירה (שטח B) נפתחו צפונית-מזרחית לשטח A, במדרון המשתפל במתינות צפונה. שלושה בורות בדיקות (שטחים E–C) נחפרו בהמשך הרצועה למצפון-מזרח, מעבר לשולי המדרגה הצפונית, לאורך כביש 65.

 
שטח A (איור 3)
במרבית הריבועים שנחפרו באזור זה לא נתגלה כל ממצא משמעותי, ככל הנראה משום שהם ממוקמים מחוץ לגבולות האתר או משום שהוסרו במהלך עבודות בנייה מודרניות. עם זאת, בקטע קטן בחלק הצפוני ביותר של שטח A נחשפו שרידים מן התקופה הניאוליתית הקרמית (שכבה III). אלה השרידים היחידים מתקופה זו שנמצאו באתרם, אף כי כמעט בכל השטחים נמצאו חרסים ופריטי צור מן התקופות הניאוליתית והכלקוליתית. בחלק הדרומי ביותר של שטח A, שככל הנראה היה בתוך שטח האתר ולא ניזוק מפעילות בנייה מודרנית (ר' איור 1), נתגלו שרידים אדריכליים המיוחסים לשתי שכבות (I, II) שזמנן הב"ק 1 המאוחר. בשכבה I זוהו שני שלבי בנייה: מבנה גדול (שלב IB), שבשלב מאוחר יותר (שלב IA) פורק בחלקו ונערכו בו תיקונים. לאחר תקופת נטישה ממושכת, שימש האזור לקבורה בתקופת הב"מ 2, כפי שמעידים שרידים מועטים של לפחות שתי קבורות ומנחות הקבורה שלהן.
 
שכבה III כללה בור מעוגל, דמוי כוס, שנכרה אל תוך שכבה של חומר קרטוני לבן שפזורים על פניו כתמים של אדמה בצבע חום כהה נקייה מממצא (איור 4). בתוך הבור ומעל השכבה הלבנה נמצאו שברים של לבני בוץ, לצד חרסים וממצא צור שאפשר לייחס לתרבות הירמוכית של התקופה הניאוליתית הקרמית.
 
שכבה II (איור 5, 6). נחשפו קטעי קירות שהושתתו על שכבת סחף דחוסה בצבע חום כהה נקייה מממצא, ככל הנראה שכבת פני השטח בתקופת הברונזה הקדומה. הקירות לא הצטרפו לכלל תכנית ברורה, אך ניכר כי כללו חלק ממבנה מלבני שפינותיו מעוגלות (W194 ,W159). מבנים מטיפוס זה היו נפוצים בדרום הלבנט בשלהי הב"ק 1 וחלקה המוקדם של הב"ק 2 (Golani 1999). מצפון-מזרח למבנה נמצא פערור מרוסק (L164; איור 7). נראה כי כמה קירות נוספים, שתכניתם אינה ברורה אך האוריאנטציה שלהם דומה (W617 ,W610 ,W186 ,W166), השתייכו לשני מבנים שביניהם נמשכה סמטה מרוצפת באבנים קטנות (איור 8).
 
שלב  IB(איורים 6, 9). שרידי הבנייה משלב זה מעידים על התעלמות מוחלטת מהשרידים האדריכליים של שכבה II, שכוסו או הוסרו כדי לפנות מקום לבנייה החדשה. ניתן ללמוד על תכנית המבנה העיקרי בשלב זה (שטח פנימי: כ-4 × 8 מ') באמצעות התחקות אחר שרידיהם של ארבעה קירות (W624 ,W622 ,W176 ,W154). אבן גדולה ושטוחה שנמצאה בחלקו הדרומי של מבנה זה, שימשה ככל הנראה בסיס לעמוד שתמך בתקרת המבנה (איור 10). מקבילו בצפון המבנה לא נמצא, אך יש לשער כי ניצב במקום שבו נקטע שטח החפירה בשל תעלה מודרנית להטמנת כבלים. על רצפת המבנה נמצאו קערת בזלת שלמה דמוית V ושבר גדול של פיטס מחלקה המאוחר של תקופת הב"ק 1. למבנה הייתה לפחות כניסה אחת, אולי בקיר המזרחי. נראה כי שרידים שנחשפו בחלקם מדרום למבנה וממזרח לו שייכים לחדרים או לחצרות סמוכים. סמוך לקיר המערבי של המבנה (W624) נתגלה מתקן עשוי לבני בוץ צרופות (W614; איור 11) שהשתמר לגובה שני נדבכים. המתקן כלל שני תאים סמוכים, וככל הנראה שימש לצריפה בטמפרטורה גבוהה: על חלק מהלבנים נמצא ציפוי עבה של חומר מזוגג, ושברים של לבני בוץ צרופות נמצאו פזורים על מפלס הרצפה בתוך המבנה.
 
שלבIA  (איורים 6, 9) הוא המשך ישיר של שלב IB. התיקונים במבנה כללו הקמת קיר חדש (W625) שחסם את הכניסה המקורית ויצר כניסה חדשה, כמו גם הגבהה של כמה רצפות. חלק גדול מהקיר בצדו המערבי של המבנה (W624) פורק, אולי כדי להכין משטח עבודה הבנוי מאבנים גדולות עד בינוניות.
 
קבורות. נחשפו שרידים של שתי קבורות (T2 ,T1) מתקופת הב"ת 2.
קבורה T1 כ(L178) נחשפה לצד קיר 176 (שלב IB), ממערב לו. היא כללה שני ראשי חניתות ממתכת בעלי פותה, חרב וחרפושית ממתכת שלצדן נמצא עקב ניצב חרב דמוי סהר עשוי משנהב (איורים 12, 13) — חפצים אופייניים לתקופת הב"ת 2. ייתכן שכמה אבנים סימנו חלקית את מתארו של הקבר, אך לא נמצאו מנחות נוספות או שרידי אדם כלשהם.
בעת התקנת קבורה T2 כ(L604) הוסרו כמה מאבני קיר 154. הקבורה כללה גולגולת שהשתמרותה גרועה, כמה שיניים וצלעות, המלמדות על קבורה ראשונית של אדם שגילו 18–25; מינו לא ידוע. הנקבר הונח בכיוון מזרח–מערב, כאשר הראש במערב. מנחות הקבורה כללו ראש חנית בעל פותה זהה לאלו שנתגלו בקבר T1, חרב ממתכת עם שרידי חרפושית ממתכת מתחת לגולגולת, ועצם חיה שנמצאת סמוך לגולגולת. קנקן צבוע שלם (L199) מתקופת הב"ת 2 הדומה לטיפוסי קנקנים מסוריה בני התקופה נמצא סמוך לקבורה ואפשר כי הוא קשור אליו.
 
שטח B
סלע הבזלת הבלוי (חיזרה) באזור זה, בשולי האתר ובקצה המדרגה הדרומית, חשוף על פני השטח בכמה מקומות, והשרידים הארכיאולוגיים באזור זה נפגעו במידה רבה בשל הפרעות מודרניות. שרידים אלה כללו הצטברות של פסולת אבן שמקורם במעלה המדרון, על התל, וכן כמה מפלסי חיים וקטעי קירות דלים על הסלע החשוף. את הממצאים הקשורים לשרידים אלה אפשר לתארך רק באופן כללי לתקופות הב"ק III–I.
 
שטחים C–E
בורות בדיקה אלה נפתחו בקצה המערבי של המדרגה הצפונית, לאחר שבמקום אותרו שברי כלי חרס מן התקופות הניאוליתית והברונזה הקדומה במהלך סקר. הבדיקות הניבו חרסים שחוקים שלא באתרם, המעידים על כך ששטחי חפירה אלה נפתחו מעבר לגבולות האתר.
 
החפירה הנוכחית אפשרה לראשונה לקבוע בדייקנות את הגבול הצפוני-מערבי של היישוב בתקופת הברונזה הקדומה בתל קשיון. שרידים באתרם מתקופה זו נתגלו בקצה הדרומי-מערבי של שטח A, לא נתגלו כלל בשאר שטח A והיו דלים בשטח B; בשטחים C–E לא נתגלו שרידים כלשהו באתרם. ניתן לקבוע לפיכך כי הגבול הצפוני-מערבי של היישוב בתקופת הברונזה הקדומה התפתל דרך שטחים A ו-B וממזרח לשטחים C–E (ר' איור 1). אולם, אפשר שהיעדרם של שרידים מתקופת הב"ק בחלק הצפוני-מזרחי של שטח A נגרם משום שהוסרו במלואם במהלך עבודות בנייה מודרניות.
שרידים מהתקופה הניאוליתית הקרמית, שנמצאו רק בקטע אחד של שטח A, מעידים על התיישבות מוגבלת בתקופה זו. אף שהשרידים המיוחסים לשכבה II בשטח A מופרעים ומקוטעים, נראה כי הם מייצגים יישוב בנוי בצפיפות, שהמשכו השתרע אולי מזרחה. למרבית השרידים האדריכליים בשכבה זו אוריינטציה דומה, ולפחות בין שניים מהמבנים נמשכה סמטה. גם שרידי שכבה I מצביעים על יישוב צפוף, שהשתרע לכיוון מזרח. בשטח A לא נתגלו שרידים באתרם מתקופות הב"ק 2 ו-3, עדות כי היישוב בתקופות אלו, שזוהה בעבר בחפירות ארנון-עמירן דרומה יותר, לא השתרע עד לחלק זה של האתר, שהיה מיושב בעיקר בתקופת הב"ק 1.