מכלאה 20. המבנה בתחתית מדרון, כנראה מלבני (כ-14 מ' רוחב, אורך לא ידוע; איור 3), בנוי מאבנים מהוקצעות בינוניות והשתמר לגובה שני נדבכים. בתוך המבנה נמצאו שני קירות התוחמים כנראה חדר פנימי בחלקו המערבי (L155), שנמצאו בו מעט חרסים מהתקופה הביזנטית או האסלאמית הקדומה (לא צוירו).

 
מערת מגורים 39. פתח הכניסה למערה נמצא בתחתית מדרון, סמוך למערכת חקלאית של קירות טרסה. הכניסה מובילה אל מסדרון מדורג המוליך לחדר חצוב בסלע הגיר (4.0 5.8 ×  מ'; איור 4). בפינה הצפונית-מערבית התגלתה גומחה (0.9 מ' גובה ועומק; 0.6 מ' מעל הרצפה). לא התגלו ממצאים, ולכן לא ניתן לתארך את המערה. על פי התושבים המקומיים החדר נוקה ושימש שוב גם בתקופה המודרנית.
 
מבנה 19.מבנה רבוע (7 × 6 מ', גובה השתמרות שני נדבכים; איור 5), על ראש גבעה,שולט על סביבתו, בנוי מאבני שדה מקומיות על סלע האם וככל הנראה היה לו פתח בקיר הצפוני. בתוך המבנה נמצאו שני חרסים המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
 
מסגד פתוח(?) 47. מבנה סגלגל (4.80 × 4.15 מ'; איורים 6, 7) בראש גבעה, ולו גומחה בצדו הדרומי, כנראה מחראב. למבנה דמיון רב למסגד הפתוח שנחשף ברמת ברנע (אבני תשנ"ב: *75–*76; איור 8). לא התגלו ממצאים המאפשרים לתארך את המבנה.
 
בורות מים 15, 54. הבורות חצובים בסלע הגיר במפלס נמוך, לניקוז מי נגר. ייתכן שתעלות הובילו מים בזמן שהבורות פעלו. לבור 15 פתח רבוע (0.5 × 0.5 מ'; איור 8) בפינתו הדרומית. חלל הבור טרפזי (4.5 × 4.0 מ'; 3.8 מ' עומק). בבור, שעל פי התושבים שימש בתקופה המודרנית, לא נמצאו ממצאים מתארכים. 
 
מתקן סגלגל 11. מתקן סגלגל (כ-7 מ' קוטר מרבי; איורים 9, 10), בנוי מאבני גוויל על סלע האם, השתמר לגובה נדבך אחד. מהותו אינה ברורה; דגימות קרקע שנלקחו לבדיקת מעבדה לא סיפקו תשובה. נמצאו מעט חרסים, בעיקר שברי גוף של כלים ביזנטיים או אסלאמיים קדומים. 
 
קירות חצי-עגולים 23, 46, 65. בחלקם התחתון של מדרונות אחדים נחשפו קירות חצי-עגולים, בנויים מאבני גוויל גדולות על סלע האם, שהשתמרו לגובה שני נדבכים. הקירות נועדו ליצור משטחים מפולסים לחקלאות המבוססת על מי נגר. בשטח התחום בקיר 46 (22 מ' אורך; איור 11) נמצאה שכבת אדמה חקלאית מפולסת על הקרקע הסלעית הטבעית. בכל השרידים הללו נמצאו חרסים מהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה או העות'מאנית.
 
מערכת קירות טרסה 30, 21, 22, 43 ו-44 (איור 12). ככל הנראה מערכת חקלאית המבוססת על שימוש במי נגר הזורמים ממדרונות הגבעות ומשקים את החלקות המדורגות שיצרו קירות הטרסות הבנויים לרוחב ערוץ קטן. החלקות תחומות בקירות גם מצדיהן. תושבי המקום מעידים כי החלקות שימשו גם בתקופה המודרנית. קירות הטרסה, שלהם ארבעה נדבכים של אבני גוויל גדולות, נחשפים לרוב מתחת לערמות סיקול מודרניות של אבנים קטנות לא מסודרות. בחלקות לא נמצאו חרסים או ממצא אחר. חלקות חקלאיות מסוג זה הן תופעה מוכרת בנגב, שפרח בתקופה הביזנטית (אבני, אבני ופורת תש"ע).
 
סכרים 1, 2, 7, 56, 58. קירות שנבנו בנחלים רחבים (כמו 56, 58) או בערוצים צרים מאוד (כמו 1, 2, 7). הקירות בנויים בדומה לקירות הטרסה של החלקות, בנדבכים של אבני גוויל גדולות ובינוניות, ומטרתם להאט את זרימת המים. אחד הסכרים (58; איור 13) נפרץ מזרימת המים.
 
קבר 50 (איור 14). בראש גבעה נחשף קבר בן שלושה תאים מקבילים, בציר מזרח–מערב, ומבואה בחלקו המזרחי. בתא הצפוני התגלה שלד פונה דרומה, של אישה בגיל 20–35 שנים, כמקובל בקבורה מוסלמית. בתוך הקבר נמצא חרס אחד המתוארך לתקופה הממלוכית.
 
ערמות אבנים 9, 10, 13, 14, 16, 17, 55 ו-61. הערמות מורכבות מאבני שדה בינוניות וקטנות, לרוב על ראשי גבעות, או בחלק הגבוה של מדרונות. חפירת הערמות לא העלתה ממצא ארכיאולוגי כלשהו.
 
ממצא כלי חרס (איור 15).נמצאו מעט חרסים, רק מעטים ניתנים לזיהוי: ספל (איור 1:15), קערה LRC (איור 2:15), שתי קערות שלהן עיטור אופייני לתקופה הממלוכית (איור 3:15, 4), פך (איור 5:15) וקנקנים אפורים המתוארכים לתקופה העות'מאנית (איור 6:15–9).  
 
תוצאות החפירה מצביעות על פעילות חקלאית אינטנסיבית שהתקיימה באזור בעיקר בתקופות הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. פעילות זו שינתה את הנוף בבניית קירות טרסה בוואדיות, סכרים, קירות חצי-עגולים במדרונות, וכן מתקנים ובורות מים חצובים בסלע.