שכבה III. בחלק הצפוני-מערבי של השטח נמצאו שרידי רצפה מאבני בזלת (L118 ,L105; איור 3) שהשתמרה בחלקה. הממצא המועט שנאסף בין אבני הרצפה לא מאפשר תיארוך של השכבה. עם זאת החרסים הקדומים ביותר שנמצאו בבור בדיקה שנפתח כ-3 מ' מדרום-מזרח לרצפה והעמיק מתחת לשכבה II, מתוארכים למן התקופה ההלניסטית ועד המאה הראשונה לסה"נ (L114 ,L111; ר' איור 7). לפיכך ייתכן כי רצפה 105/118 היא מן התקופה ההלניסטית.

 

שכבה II. בחלק הצפוני-מערבי של השטח נמצאו קיר מחיצה (W127), רצפת אבן (L116) הניגשת אליו ממערב ורצפת אבן (L104) ממזרח. רצפה 104 הונחה הישר על גבי רצפה 105/118 משכבה III. על גבי רצפה 104 נמצא בסיס של עמוד בזלת עגול באתרו (איור 4). קטע נוסף מהמבנה (W113 ,W112) נמצא בבור הבדיקה. במזרח הריבוע נמצא חלק ממתקן שבו בור איגום קטן (L124; כ-0.7 מ' קוטר) שאליו ניגשת רצפת טיח מעורבת בגריסי בזלת גסים (L125). מצפון להם התגלו שלושה קירות (W126 ,W122 ,W121; איור 5) שתחמו אולי מרחב נוסף השייך למתקן כלשהו. הממצאים שהתגלו על גבי הרצפות ומתחתן מתארכים את המרחב התחום בקירות למן התקופה הרומית המאוחרת ועד סוף התקופה הביזנטית.

שכבה I. על פני השטח נראו שרידי מבנה (כ-13 × 15 מ' בחלק החשוף; איור 6) שקירותיו נישאו לגובה של כמטר אחד. הקירות תחמו שלושה חדרים, שרצפותיהם עשויות אדמה מהודקת: חדר צפוני-מערבי שהשתמרה בו הפינה הדרומית-מערבית (W101 ,W100) וחלק מאומנת קשת

(W128); חדר דרומי-מערבי (W108–W106 ,W101); וחדר דרומי-מזרחי, שכל קירותיו (W110–WQ107) עומדים על תילם ונמצאה בו רצפת אדמה מהודקת (L123). בין אבני קיר 100 נמצא מטבע פוליס של הקיסר יוסטינוס הב' (565–578 לסה"נ, מטבעת ניקומדיה; ר"ע 162053), אולם על פי מעט החרסים שנמצאו על גבי רצפה 123 דומה כי המבנה, ששימש כנראה בית חווה, מאוחר בהרבה ויצא משימוש בתקופה הממלוכית.

 

הממצא הקרמי

לא נמצאו בחפירה לוקוסים נקיים, אך את הממצא הקרמי אפשר לחלק לשלושה מכלולים כרונולוגיים ברורים.

התקופות ההלניסטית–הרומית הקדומה. נמצאו כוס או ספל בעל דופן דקה מיובא מאיטליה (איור 1:7), קערות מיובאות ממזרח יוון (איור 2:7, 3; ייתכן ששני השברים שייכים לכלי אחד), וכן כלים מקומיים כגון קערות (איור 4:7–6), שאחת מהן היא חיקוי מקומי של קערת כפר חנניה (איור 5:7), כלי בישול (איור 7:7–9), פך (איור 10:7), קנקנים (איור 11:7) ופיטסים (איור 12:7, 13).

התקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית. נמצאו קערות מהטיפוס LRRW מיובאות מאפריקה (איור 1:8), שעל חלקן טביעות של מוטיבים נוצריים (איור 2:8); אמפורות מיובאות מקפריסין וטורקיה (איור 3:8, 4), שכמותן נמצאו באתר באב אל-הווא הסמוך (הרטל תשס"ו: 173); וכלים מייצור מקומי, בהם קנקן או אמפורה (איור 5:8) ופיטסים מטיפוס גולני (איור 6:8, 7). כן נמצאו נרות פניקיים עשויים בדפוס ועליהם טביעות של מוטיבים נוצריים (איור 8:, 9).

התקופה הממלוכית. נמצאו קערות מזוגגות בזיגוג שקוף (איור 1:9), קערות מעוטרות בזיגוג ירוק וסירוק (איור 2:9), קדרה (איור 3:9) ופך אדום (איור 4:9).

 

ממצא הזכוכית

ממצא זכוכית (לא צויר) נלקט על גבי הרצפות של שכבה II: כוס שלה בסיס מוצק, המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת ולראשית התקופה הביזנטית; גביעי יין שלהם שפה מעוגלת באש עדינה; רגל של גביע יין שלו חוליה גלילית עבה, מהתקופה הביזנטית; גביע יין שלו רגל גלילית ובסיס מוצק, המתוארכת למן שלהי המאה הו' ועד המאה הח' לסה"נ; שפת בקבוק מעוטרת בחוטים דקים מתחת לשפה, מטיפוס הנפוץ בתקופה הביזנטית.

 

ממצא המתכת

רוב פריטי המתכת נמצאו בשכבה II, וזמנם התקופות הרומית המאוחרת הביזנטית (איור 10). שני פריטים שזמנם ככל הנראה מאוחר יותר נמצאו בשטח מבנה בית החווה (איור 11).

1. שבר צמיד עשוי ברזל ללא עיטורים (50 מ"מ קוטר; איור 1:10), נמצא בין אבני רצפה 116 משכבה II.

2. טבעת ברזל (18 מ"מ קוטר פנימי; 12–15 מ"מ המילואה; איור 2:10). נמצאה בין אבני קיר 112 משכבה II. לטבעת מילואה שטוחה וסגלגלה על גבי החישוק. לא השתמרו עיטורים, אך גם לא נראה כי שובצה בה אבן.

3. פעמון מסגסוגת נחושת ללא ענבל  (75 מ"מ גובה; 12–30 מ"מ קוטר עליון; 38–48 מ"מ קוטר תחתון; איור 3:10). נמצא חבוי מאחורי אבן בקיר 121 משכבה II. בחלקו העליון המשוטח חור לתלייה.

4. סיכת רכיסה דמוית צלב, עשויה מסגסוגת נחושת והייתה מצופה זהב (70 מ"מ אורך; 12 מ"מ רוחב; 46 מ"מ אורך רגל; 30 מ"מ קו רוחב; איור 4:10). נמצאה בקיר 121 משכבה II. מן הזהב השתמרו כתמים אחדים. לרגל חתך משולש, מרכזה חלול ובצד אחד חור לסיכה. בחלק העליון חרוטים שני פסים של דגם רשת התחום בקווים מקבילים. הקשת קטנה ועבה וחתכה מחומש. לקו הרוחב חתך משושה ורווח במרכז, במקום שהייתה לולאת הסיכה. בצד אחד ידית עגולה ובצד הנגדי חור ובו חרכי הברגה. הידית העגולה החסרה הייתה כנראה מחוברת למוט הברגה (Dandridge 2000:71–74). קצה המוט החזיק את לולאת הסיכה במקומה ברווח. הגבשושית שהשתמרה דמוית בצל וחתוכה בקצה למשושה.

סיכות צלב החליפו מגוון רחב של סיכות רכיסה סביב שנת 200 לסה"נ. בעת הופעתן הן שימשו בלעדית בצבא לציון דרגה (Deppert-Lippitz 2000:41). טיפוס הסיכה הנדונה מובדל בעיקר בידית ההברגה, היחסים בין מידות הרגל, הקשת והחתך המשולש שלה. סיכות דומות עשויות זהב טהור מתוארכות לשנים 450–550 לסה"נ (Deppert-Lippitz 2000:56). סיכה דומה מהמאה הג' לסה"נ נמצאה בסוסיתא (Segal, Schuler and Eisenberg 2010:59–60), ואחרת נמצאה בלוד (א' ינאי, מידע בעל פה).

5. שברי פרסה ומסמר פרזול (איור 11). נמצאו בשטח המבנה משכבה I.

 

ממצא פאונה

נמצאו ארבע עצמות של בעלי חיים שניתנו לזיהוי: שן בקר במצב השתמרות לא טוב (B1017 ,L1), שתי עצמות של רגל אחורית, ככל הנראה של פרט אחד, עז/כבש שגילו פחות משלוש שנים (B1023 ,L119), ושן בקר שעל פי מצב השחיקה גילו כשלוש שנים (B1010 ,L102).

 

ח' אל-מח'פי הוא אתר רב-שכבתי שבו שרידי התיישבות משלוש תקופות. היישוב נוסד לראשונה בתקופה ההלניסטית ונראה כי המשיך להתקיים עד התקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ). החפירה המצומצמת אינה מאפשרת להגדיר את גודל היישוב או את הסיבה לעזיבתו. היישוב התחדש בסוף התקופה הרומית והמשיך להתקיים עד סוף התקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ, אולי עד המאה הח'). לאחר פער ארוך התחדש היישוב בתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ). מצילומי אוויר ומצורת המבנה שנחשף בחפירה, ניתן לראות יישוב קטן ופזור ובו בתי חווה אחדים, חצרות קטורות וחלקות חקלאיות, שניצל את שרידי היישוב הביזנטי ואת אבני הבנייה שלו (איור 12). נראה כי היישוב ננטש או שהשימוש בו היה עונתי עד שנעזב סופית.

בשכבות III ו-II חוזר ומופיע טיפוס הקרמיקה הגולני האופייני ליטורים, שהתגוררו בצפון הגולן למן התקופה ההלניסטית ועד הביזנטית (דר 41:1994–57; הרטל תשס"ו), אם כי בשכבה II מופיעים כלים שעליהם סממנים נוצריים (איור 2:8, 8) המעידים אולי על קשר עם שבט העסנים שהגיע לאזור בסוף התקופה הרומית, התיישב באזור קוניטרה והביא אתו מאפייני תרבות נוצריים (הרטל 2017). ייתכן שבין היטורים לעסנים התקיימו קשרי מסחר. בין האתרים הקרובים לח' אל-מח'פי ומזוהים עם היטורים נמנים באב אל-הווא, תליג'את, ח' זמל, קוניטרה וט'הראת אום אסף (ר' איור 1).