בחודש נובמבר 2017 נערכה חפירת הצלה בשטח חקלאי של קיבוץ כברי (הרשאה מס' 8126-A; נ"צ 2131-6/7676-9; איור 1), לקראת נטיעת עצים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי פ' ספיבק, בסיוע י' יעקובי, א' לבן וב' זידאן (מנהלה), מ' קהאן (מדידות ושרטוט), א' שפירו ונ' זאק (תכניות), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), נ' גצוב (ייעוץ), א' יסעור-לנדאו ממכון רקנאטי ללימודי ים, אוניברסיטת חיפה (כלי חרס), נ' מרום (ארכיאוזואולוגיה), ג' שטיינברג (גיאומורפולוגיה), וכן י' לרר וצ' הורוביץ.
נפתחו שני ריבועי חפירה (B ,A; איור 2) במרחק כ-200 מ' מדרום לתל כברי, והתגלה בהם מפלס פעילות שתוארך על סמך הממצא הקרמי לתקופת הברונזה התיכונה. מפלס זה הוא עדות נדירה לפעילות שהתנהלה בתקופה זו מחוץ לחומות העיר.
בחפירות מחודשות בתל נחשפו שרידים של עיר מבוצרת וארמון מתקופת הברונזה התיכונה (
Yasur-Landau and Cline 2014). בחפירות שנערכו בסביבה הקרובה התגלו ממצאים ושרידים עתיקים למן התקופה הכלקוליתית ועד התקופה העות'מאנית (
גצוב 2013).
ריבוע A. נחשף מפלס מיושר (L3 ,L2; איור 3) עשוי מחלוקי נחל קטנים ומשברי אבנים (עד 5 ס"מ אורך). על המפלס הצטברו, ואולי אף פוזרו בכוונה, שברים רבים של כלי חרס (כ-200 שברים במטר רבוע; 0.2 מ' עומק), ובהם בעיקר כלי אחסון ואגירה, מתקופת הברונזה התיכונה 2 (יסעור-לנדאו, להלן).
במפלס התגלו גם עצמות בעלי החיים, ובהן עצם ירך של עז או כבש, ושברים אחדים של עצמות ארוכות המייצגים יחד שני יונקים בגודל בינוני.
בבדיקות ובקידוחים לדגימות קרקע שקדמו לחפירה זוהו בסביבתה קטעים נוספים של מפלסי אבנים ומעליהם חרסים רבים (איור 2).
ריבוע B. נחשפו שלוש שכבות של אדמת סחף, שהרבדתן מלמדת כנראה שמקורן באגם או בביצה קדומים. לא נחשפה פעילות אנושית קדומה.
כלי חרס
אסף יסעור-לנדאו
בחפירה התגלו שברי כלי חרס אינדיקטיביים מעטים מתקופת הברונזה התיכונה, המוכרים היטב מהחפירות בתל כברי, ובהם טסים (איור 1:4–3), קערה (איור 4:4), קרטר (איור 5:4), קנקנים (איור 6:4–16), פיטס (איור 17:4) ופכים ופכיות (איור 18:4, 19). חשיבותו העיקרית של המכלול היא מקורו מחוץ לאזור המבוצר של היישוב בכברי, אזור ששימש אולי חלק מן העורף החקלאי של היישוב. מרבית הטיפוסים, כגון הטסים והפכים/פכיות דלייה, שכיחים לאורך כל תקופת הברונזה התיכונה באתר. שברי כלי חרס אחרים הם אולי שאריתיים, למשל הקנקנים ששפתם מקופלת ומעוצבת, המופיעים ככל הנראה כבר בשלב
V של החפירות המחודשות בתל, שלב המעבר מן הברונזה הביניימית לב"ת 2. עם זאת, רוב החומר מאוחר יותר: מקורם של רוב הקנקנים, כולל אלה ששפתם נוטה חוצה ומתעגלת, בשלבים
DW IV ו-
III DW בחפירות המחודשות בתל (שכבה 3 בחפירות קמפינסקי/נימאייר), וזמנם תקופת הב"ת 2 (Yasur-Landau, Cline and Goshen 2014; Samet 2014). בדיקות פחמן 14 של כלי חרס מהחפירה המחודשת בתל מתארכות את שלבים
DW IV ו-
DW III לסוף המאה הי"ח ולתחילת המאה הי"ז לפסה"נ (Höflmayer et al. 2016).
נראה כי אין זה מקרי שרוב שברי כלי החרס שייכים לכלי אגירה, בעיקר קנקנים, ורק שלושה שברים שייכים לקערות. נראה כי המכלול קשור לאחסון ואגירה, אולי בהקשר של פעילות חקלאית שהתקיימה בקרבת מקום, ולאו דווקא בהקשר של צריכת מזון ושתייה.
על אף היקפה המצומצם, סיפקה החפירה הזדמנות נדירה לחקור מפלס של פעילות שהתנהלה מחוץ לחומות היישוב בתל כברי. נראה שהפעילות התנהלה במוקדים אחדים על משטחים מפולסים מאבנים וחלוקי נחל קטנים. מכלול כלי החרס מלמד על שימוש נרחב בכלי אחסון ואגירה, ועל כן נראה כי עיקר הפעילות היה קשור לסחר או לחקלאות שנערכו מחוץ לחומות היישוב.
Höflmayer F., Yasur-Landau A., Cline E.H., Dee M.W., Lorentzen B. and Riehl S. 2016. New Radiocarbon Dates from Tel Kabri Support a High Middle Bronze Age Chronology. Radiocarbon 58:599–613.
Samet I. 2014. The Chrono-Typological Pottery Sequence from the Middle Bronze Age Palace at Kabri: Some Preliminary Results. Egypt and the Levant 24:365–395.
Scheftelowitz N., Kempinski A. and Gershuny L. 2002. Pottery: Middle Bronze Age. In A. Kempinski. Tel Kabri: The 1986–1993 Excavation Seasons (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 20). Tel Aviv. Pp. 109–175.
Yasur-Landau A. and Cline A.H. 2014.The Four-Dimensional Palace: The Middle Bronze Age Palace at Kabri Through Time. In S. Souvatzi and A. Hadji eds. Space and Time in Mediterranean Prehistory (Routledge Studies in archaeology). New York–London. Pp. 231–245.
Yasur-Landau A., Cline E.H. and Goshen N. 2014. Initial Results of the Stratigraphy and Chronology of the Tel Kabri Middle Bronze Age Palace. Egypt and the Levant 24:355–364.