החדר שבו נערכה החפירה מלבני (2 × 6 מ', 2.2 מ' גובה מרבי; איור 3), והוא מקורה בקמרון חבית. קירות החדר (W7–W5) נבנו מאבני גוויל במגוון מידות. מתחת לקיר 6 הובחן ראשו של קמרון (איור 4), הנמוך ממפלסה של סמטה שנמצאת מעבר לקיר; הקמרון לא נחפר. במרכז החדר נחשף המתקן — בור חפור באדמה (L2; כ-1.0 × 1.7 מ', 1.1 מ' עומק; איור 5), שדופן בשתי שכבות של טיח. בשתי שכבות הטיח מעורבים גריסי חרסים; צבע השכבה התחתונה אפור-צהבהב ואילו צבע השכבה העליונה אפור-לבן (איור 6). שכבות הטיח מלמדות כנראה כי המתקן היה קשור בנוזלים. המתקן תחום ממזרח וממערב בקירות החדר (קירות 5 ו-7), מצפון במפלס של אבני שדה שלוכדו בחומר מליטה (L3) ומדרום במילוי אדמה חומה-אפורה שמעורבות בה אבני שדה במגוון מידות (L4). לאחר שהמתקן יצא מכלל שימוש הוא מולא באבני שדה ובאדמה חומה-אפורה (1L; לא מופיע בתכנית) ומעליו הונחה רצפת טיח לבן, ששרידיה הובחנו על קירות החדר טרם החפירה; נראה כי החדר שימש אז למגורים או לאחסון.

במילוי אדמה בתוך המתקן (L1) התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ), המתארכים כנראה את הזמן שבו יצא המתקן משימוש, ובהם שתי קערות עשויות מחומר גס (איור 1:7, 2), קערה מעוטרת בעיטור גיאומטרי צבוע (HMGP; איור 3:7), אגן עשוי ביד (איור 4:7), קרטר או צינור מזוגג בזיגוג שקוף בחלקו הפנימי (איור 5:7) וצוואר של קנקן או פך מטיפוס כלי עזה (איור 6:7). עוד התגלה בתוך המתקן מטבע אסלאמי (ר"ע 152686). גם במילוי האדמה שמדרום למתקן (L4) התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה העות'מאנית. במפלס אבני השדה שמצפון למתקן (L3) התגלה אסימון מפליז מתוצרת נירנברג, שהשתמרותו ירודה (ר"ע 152685); זמנו המשוער שלהי התקופה העות'מאנית.

ממצא מיוחד התגלה במילוי שמדרום למתקן: מדליון נחושת (2 ס"מ קוטר; L4, סל 106; איור 8), המסמל את לבו של ישו ואהבתו לאנושות. הצד הקדמי של המדליון נושא במרכזו את המונוגרמה של ישו JHS, שבאות H משולבת המונוגרפיה של מריה MA, ומעליהן צלב; האותיות מוקפות בשני עלי זית קשורים ומסביבם כתובת בצרפתית “Garde d'honneur du Sacré Coeur” (משמר הכבוד של הלב הקדוש). הצד האחורי של המדליון נושא במרכזו דימוי לליבו של ישו — לב עולה בלהבות ומעליו צלב, המוקף בכתר קוצים ומסביבו קרני אור — התחום במעגל של ספרות רומיות (IXII), המוקפות בכיתוב “Gloire! Amour! Réparation! au Coeur de Jésus” (תהילה! אהבה! תיקון! בלבו של ישו). המדליון מייצג את הנוהג להקדיש לפחות שעה ביום להתבוננות בלבו ובאהבתו של ישו לאנושות. מדליונים דומים עם מונוגרמות החלו להופיע לאחר שנת 1864, ולא ברור עד איזו שנה הם יוצרו.