בשנים 2016–2018 נערכו חפירות במגדל 1 וביסודות הגשר הצלבני הצפוני שבעיר העתיקה בקיסריה (הרשאות מס' 7867-A-7938 ,A-8175 ,A; נ"צ 19008-12/71232-6; איור 1: מגדל 1), לקראת בניית גשר להולכי רגל בתוואי הגשר המשוער מהתקופה הצלבנית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה לפיתוח קיסריה, נוהלה על ידי ע' עד, בסיוע י' עמרני (מנהלה), י' חי (ניהול שטח), ר' מישייב, מ' קאהן ור' לירן (מדידות ושרטוט), א' פרץ, י' מרמלשטיין ונ' דוידוב (צילום שטח), ד' צל, מ' פלג, א' גרינפלד וחברת גריפין (צילום אוויר), ע' רוזנטל וי' שאלתיאל (תכנון), ג' פטרסון וצוותו (שימור), ג' סולומון וצוותו (שימור פסיפסים), פ' גנדלמן ול' יהודה (זיהוי כלי חרס), מ' יוחננוף וש' קריספין (גילוי מתכות) וד' סיבוני (שימור). כן סייעו כ' סעיד, י' פורת, י' שפר, י' סעד וו' שוטן-הלל וצוות העובדים של גן לאומי קיסריה. בתום החפירה טופלו רצפות הפסיפס ועמודי השיש הוצבו במקומם המקורי על ידי עובדי תחום שימור של רשות העתיקות.
החפירה הראשונה של הביצור הצלבני, הכוללת את אזור החפירה הנוכחית, נערכה בראשות א' נגב בשנים 1959–1962 (טרם פורסם; ללא מס' רישיון). חפירה נוספת נערכה בחפיר, סמוך לאומנה של הגשר הצלבני, על ידי משלחת של רשות העתיקות (פורת 307:2011). סקר וחפירה נוספת של הביצור הצלבני של העיר נערך בשנים 2006–2010 על ידי משלחת צרפתית בראשות פושר (Faucherre) ובסיוע מסקי וברבה (Mesqui 2014).
החפירות הנוכחיות נערכו בשלושה שטחים בתוואי הגשר הצפוני של העיר קיסריה מהתקופה הצלבנית (ימי לואי הט'): בחלקלקה שממערב למגדל 1 (25 מ"ר; איור 2; מספור המגדלים על פי
Mesqui 2014: Fig. 120), סביב האומנה של הגשר שבחפיר (16 מ"ר) וסמוך לקיר הנגדי לחלקלקה מצפון (320 מ"ר). נחשפו מבנים, קירות, רצפות פסיפס ומתקן, שזמנם למן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה הצלבנית (טבלה 1). תוצאות החפירה יוצגו להלן לפי שטחים מדרום לצפון.
טבלה 1. השכבות בחפירה ותיארוכן
שכבה
|
תקופה
|
I
|
מודרנית
|
II
|
עות'מאנית מאוחרת (בוסנית)
|
IIIa
|
צלבנית (לואי הט')
|
IIIb
|
צלבנית (טרום לואי הט')
|
IV
|
פאטימית
|
V
|
עבאסית
|
VI
|
אומיית
|
VII
|
סוף ביזנטית–ראשית אומיית
|
VIII
|
ביזנטית מאוחרת
|
IX
|
ביזנטית קדומה
|
X
|
רומית מאוחרת
|
XI
|
רומית
|
XII
|
רומית קדומה
|
XIII
|
הרודיאנית
|
XIV
|
הלניסטית
|
השטח הדרומי (ממערב למגדל 1; איור 2: מסומן בכחול)
התקופה הביזנטית (שכבות IX–VIII). בריבוע שנחפר במילוי מתחת לקיר החלקלקה הצלבנית, נחשף קטע מרצפת פסיפס מעוטר בדגם גיאומטרי של רשת מרובעים בצבעים שחור ואדום שבמרכזם מעוינים העשויים מאבנים בצבעים שחור, אפור וחום (איור 3). לפי הממצא מההצטברות מעל הרצפה היא שימשה עד סוף התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ).
התקופה הצלבנית (שכבה III). מעל ומתחת לרצפה צלבנית ובמפלסים מדרום למגדל 1 התגלו חרסים המתוארכים למאה הי"ג לסה"נ. נוסף על אלה, מבדיקות שנערכו סמוך ליסוד הקיר המערבי של מגדל 1, ניתן היה לזהות כמה שלבים בקיר (איור 4), וייתכן שהמגדל מימיו של לואי הט' התבסס על מבנה קדום יותר.
שטח החפיר (איור 2: מסומן בכתום)
התקופות ההלניסטית – הביזנטית המאוחרת (שכבות XIV–VIII). במרכז החפיר, מדרום-מזרח ליסודות האומנה של הגשר הצלבני נחשפו שרידי קירות ומפלס כהה שניגש אליהם, המתוארך לתקופה ההלניסטית. מצפון-מזרח לאומנה נחשפו שרידי קיר, שתאריך בנייתו לא ידוע, ושבר עמוד שיש. סביב האומנה ומתחתיה, בהצטברות של חול, נתגלה מעט ממצא קרמי מהתקופות ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ), הרומית (המאה הא' לסה"נ) והביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ).
התקופה הצלבנית (שכבה III). בחתכי בדיקה שנחפרו סביב האומנה שנחשפה במרכז החפיר בחפירות שערך נגב בשנים 1959–1961 ובחפירות שנערכו בשנות ה-90 של המאה הקודמת (פורת 307:2011), התברר כי מהאומנה נותר רק נדבך אחד מעל נדבך היסוד. יסוד האומנה מלבני (1.60 × 4.05 מ') והוא מעט יותר רחב מהאומנה עצמה.
השטח הצפוני (איור 2: מסומן בירוק)
בשטח הצפוני, התחום מצפון וממערב בכביש בן ימינו ומדרום בקיר הנגדי לחלקלקה (הקיר שמצפון לחפיר), נתגלו שרידים מחמש תקופות.
התקופה ההלניסטית (שכבה XIV). מתחת ליסודות הקירות והרצפות משכבה XI, בקצה הדרומי של השטח מצפון לקיר הנגדי לחלקלקה הצלבנית (שכבה III), נחשף הפן הדרומי של קיר, שנבנה מאבני גוויל וחוזק במרחקים קצובים באומנות של אבני גזית — שיטה המכונה 'קיר האומנות הפיניקי' (איור 5). שיטת בנייה זו מוכרת לאורך מישור החוף בעיקר מהמאה הי' ועד המאה הב' לפסה"נ. סביב יסודות הקיר נתגלו חרסים מהמאות הג'–הב' לפסה"נ.
התקופה הרומית (שכבה XI). מתחת למכלול משכבה VIII, נחשף מסדרון (כ-13 מ' אורך, כ-4 מ' רוחב; איורים 6 ,7) שרוצף בפסיפס צבעוני באיכות גבוהה. הפסיפס הורכב מכמה שטיחים, ששישה מהם נחשפו. ארבעה מהשטיחים עוטרו בדגמים גיאומטריים ושניים בדמויות אדם; בכל שטיח שולבה כתובת. לפי השרידים נראה שהפסיפס נמשך צפונה ודרומה מחוץ לתחום החפירה. הפסיפס ניזוק קשה מבנייה בתקופה הביזנטית. ממערב למסדרון נחשפו תעלת ניקוז ורצפה של חדר נוסף, שממנה נותרה רק תשתית.
התקופה הביזנטית (שכבות IX–VIII). על גבי המבנה מהתקופה הרומית שפורק נבנה מכלול גדול ומרשים (איור 7), שרק חלק קטן ממנו נחפר (17 × 20 מ'). המכלול כולל רחבה מרוצפת בלוחות שיש גדולים במערב. ממזרח לרחבה נחשף סטיו (כ-4.8 מ' רוחב) מרוצף בפסיפס לבן. הסטיו היה מקורה ברעפי חרס, שמאות מהם התגלו במפולת על רצפתו. משורת העמודים המערבית של הסטיו התגלו ארבעה עמודי שיש (5.2 מ' אורך), על כותרותיהם ובסיסיהם. העמודים נמצאו נפולים על רצפת המבנה (איור 8) ועמוד נוסף, שהבסיס שלו נשדד בעת העתיקה, נתגלה מצפון להם. משורת העמודים המזרחית התגלו שלושה בסיסי עמודים באתרם ושני עמודים נפולים, לאחד מהם כותרת (איורים 7, 9). ממזרח לסטיו, מעל הפסיפסים משכבה XI, התגלו שני חדרים גדולים, שנתחמו בקירות מסיביים ששולבו בהם אומנות. חלקי ריצוף של הקומה השנייה, שלא שרדה ונתמכה בקשתות שהושתתו על האומנות הבולטות מהקירות, נתגלו במפולת מעל רצפת החדרים. השימוש במכלול טרם התברר, אך אין ספק שזהו מכלול ציבורי שהשתרע על שטח גדול. ייתכן שהחדרים שבמזרח שימשו חנויות, כפי שמעידים ספסלים שנמצאו לאורך הקירות שהפרידו בין החדרים. לאחר התקופה הביזנטית והכיבוש המוסלמי נהרס המבנה, העמודים נפלו וכל השטח כוסה במילוי עשיר בממצא, שמקורו, כנראה, במזבלה של העיר הביזנטית.
התקופה העבאסית (שכבה V). בפינה הדרומית של השטח, נתגלה מתקן מרובע שנחפר לתוך המילוי שכיסה את המכלול מהתקופה הביזנטית (איור 9). המתקן דופן באבנים.
בתקופה הצלבנית (שכבה IIIa), בימיו של לואי הט', נחפר החפיר מדרום לשטח ונבנה הקיר הנגדי לחלקלקה, שפגע בכל השכבות הקדומות, כולל רצפות הפסיפס מהתקופות הרומית והביזנטית.
המבנה מהתקופה הרומית ובו פסיפסים צבעוניים מעוטרים בדגמים ובדמויות, שנחשף מתחת למכלול מהתקופה הביזנטית, מלמד שבאינסולה זו עמד במאה הב' או הג' לסה"נ מבנה גדול ומפואר. היקף החפירות אינו מאפשר לקבוע האם יועד לרווחת הציבור או שהיה רכושו הפרטי של אחד מתושבי קיסריה האמידים. שרידי המכלול המרשים מהתקופה הביזנטית, שנחשף בשטח הצפוני, הכולל בתוכו רחבה מרוצפת בשיש ומעבר מקורה שבו רצפת פסיפס ולצדם חנויות, מעיד על מכלול ציבורי גדול.
פורת י' 2011. ביצורי קיסריה הצלבנית – החומה מימי לואי ה-IX. בתוך א' איילון וא' איזדרכת, עורכים. מכמני קיסריה א. ירושלים. עמ' 305–320.
Mesqui J. 2014. Césarée Maritime: Ville fortifiée du Proche-Orient. Paris.