שטח A (איורים 3, 4)
שכבה IIIb (השלב הקדום בתקופה הצלבנית). בצפון השטח התגלתה הפינה הדרומית-מערבית של מבנה. קירות המבנה (W114 ,W110) נבנו משילוב של אבני כורכר מהוקצעות ואבני גוויל בינוניות, לוכדו בחומרי מליטה רבים וטויחו; הם השתמרו לגובה מרבי של ארבעה נדבכים. מחוץ למבנה, ממערב לקיר 114, נחשפה שכבת חול שמעורבים בה שברים רבים של כלי אנטיליה (L140); אפשר שבקרבת מקום הייתה באר אנטיליה. בדרום השטח נחשפו שני קטעי ריצוף (L155 ,L154; איורים 5, 6), שנבנו מאבנים מהוקצעות בינוניות והושתתו על שכבת חול וכורכר כתוש בצבע צהבהב. קטע ריצוף 155 נחתך במערבו בתעלת יסוד (L156) של קיר משכבה IIIa (W120).
 
שכבה IIIa (השלב המאוחר בתקופה הצלבנית). לשלב זה יוחסו ארבעה קטעים של קיר ארוך
(W142 ,W126 ,W120 ,W118; כ-25 מ' אורך חשיפה; ר' איור 5), שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום משתי שורות של אבני גוויל מהוקצעות בינוניות; הוא השתמר לגובה שלושה–ארבעה נדבכים. נראה כי הקיר נמשך לצפון ולדרום אל מחוץ לתחום החפירה. ממערב לקטעי קיר 118, 120 ו-126 נחשפה אדמת חרסית (L145 ,L131 ,L121) האופיינית לאתר. הקיר חתך את רצפות 154 ו-155 משכבה IIIb (ר' איור 4). ריצוף האבנים 154 ו-155 מהשלב הקדום של השכבה המשיך לשמש גם בשלב זה. במילוי אדמה מצפון לריצוף זה נמצאו שתי פרסות ברזל של סוסים (L148; להלן, איור 28).
 
שכבה II (התקופה הממלוכית). קירות שכבה III המשיכו לשמש, ונוספו אליהם קירות חדשים. בצפון שטח A נחשפו שני קירות (W133 ו-W138; איור 7); אפשר שהם נפגשים ויוצרים פינה מחוץ לשטח החפירה. קיר 138 ניגש לפן המזרחי של קיר 114 משכבה IIIb. קירות 133 ו-138 נבנו משורה אחת של אבנים שהשתמרו לגובה נדבך אחד. בשטח שנתחם בקירות 114, 133 ו-138 נחשף מפלס אדמה (L141), ובו שברים אחדים של כלי חרס, המתוארכים למאות הי"ד–הט"ו לסה"נ; נראה שזהו מפלס החיים. במרכז שטח A נחשף קיר נוסף (W123), שנבנה משורה אחת של אבנים, בדומה לקירות שבצפון השטח. בדרום השטח נחשפו שני קירות (W157 ,W109; איור 8). קיר 109 (11.5 מ' אורך) נבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב משתי שורות של אבני גוויל בינוניות וביניהן אבני גוויל קטנות, שהושתתו על אבני יסוד (W153); הוא השתמר לגובה מרבי של שני נדבכים. קיר 157 הוא קיר מעוגל, המחבר בין קירות 109 ו-126, ותוחם את השטח שביניהם (איור 9).
 
שכבה I (התקופה העות'מאנית). נחשפו רק שברי כלי חרס אחדים מהמאה הי"ח לסה"נ.
 
שטח B (איור 10)
שכבה III (התקופה הצלבנית). בחלקו המערבי של שטח החפירה נחשפו אומנה רבועה (W406; איור 11), ושני קירות (W411 ,W410) הניגשים אליה. אומנה 406 נבנתה משילוב של אבנים מהוקצעות ואבני גוויל מכורכר, שלוכדו בחומר מליטה; היא השתמרה לגובה שלושה נדבכים ויותר. קיר 411 ניגש אל האומנה מצפון; בנייתו דומה לזו של האומנה. קיר 410 הוא קיר מעוגל, הניגש אל האומנה ממערב; הוא נבנה משורה אחת של אבנים מהוקצעות גדולות. שני הקירות נמשכים אל מחוץ לתחום החפירה. בחלקו המזרחי של שטח B נחשפה הפינה הצפונית-מערבית של מבנה איתן שקירותיו רחבים (W408 ,W405; איור 12). ממזרח לקיר 405 נחשפה שכבה של חרסית חומה מעורבת בחול (L404), וממערב לקיר 405 נחשפה שכבה של חרסית חומה (402L).
שטח B היה מכוסה בהצטברות של חול, שמעורבים בו שברי כלי חרס, בעיקר מהתקופה הצלבנית. עוד התגלו בחול מטבע חצי דירהם מכסף של הסולטן בייברס מהשנים 1260–1277 לסה"נ (ראשית התקופה הממלוכית; ר"ע 106987) ושבר מקטרת מהתקופה העות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ; להלן, איור 2:26).
 
שטח C (איור 13)
שכבה IV (התקופה הרומית). השטח חולק לשני שטחי משנה (C1 ו-C2), המרוחקים כ-50 מ' זה מזה, ונחשפו בו שרידי הבנייה הקדומים ביותר בחפירה. בשטח 1C נחשף קטע מקיר של מאוזוליאום (602W; איורים 14, 15), שנבנה מאבנים מסותתות ואבני גוויל. קיר 602 מתחבר בחלקו הצפוני לקיר נוסף של המאוזוליאום (W610) בכיוון מזרח–מערב, הנמצא ברובו מחוץ לשטח החפירה. קיר 602 היה מכוסה בשכבת הצטברות של חרסית חומה (L601). ממזרח לקיר 602 נחשפה שכבת חרסית חומה דומה (L604), שלתוכה נבנה המאוזוליאום. צמוד לחלקו הצפוני של קיר 602 התגלו שברים של ארונות קבורה מחרס (L609; איורים 16, 17). ארונות דומים נמצאו בבית הקברות בעכו, והם תוארכו שם למאות הא'–הב' לסה"נ (אבו-עוקסה 2009).
בשטח C2 נחשף מפלס של אבנים מהוקצעות ואבני גוויל במגוון מידות (L605; איור 18); הוא נמשך למזרח ולמערב אל מחוץ לתחום החפירה. מפלס האבנים הושתת על שכבת חרסית חומה
(L608 ,L606); נראה כי מפלס אבנים זה הוא קטע מדרך. מעל מפלס האבנים התגלתה שכבת הצטברות של חרסית (L603). בחפירה בשטח התגלה ממצא קרמי דל ושחוק. אפשר שזמנה של הדרך התקופה הרומית, על סמך שברי ארונות הקבורה משטח 1C שהם כנראה חלק מבית הקברות הנרחב מהתקופה הרומית שנחשף בחפירות בעבר מדרום לחפירה ומשתרע עד לרגלי תל עכו.
 
כלי חרס
בחפירה התגלו מכלולי כלי החרס מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. המכלול מהתקופה הרומית דל, והוא כולל חרסים שחוקים. מכלולים דומים מוכרים מחפירות קודמות בעכו ובסביבה. חשיבותם של המכלולים מהחפירה בכך שלראשונה התגלה ממצא קרמי מתקופות אלה באזור הכפר מנשייה וכי זהו האזור המרוחק ביותר מצפון לתל עכו שבו התגלו עד כה מכלולי כלי חרס מתקופות אלה.
 
התקופה ההלניסטית. בשכבות המאוחרות בכל שטחי החפירה התגלו שברי כלי חרס אופייניים לתקופה, המתוארכים בעיקר למאות הג'–הב' לפסה"נ, ובהם קערות (איור 1:19–9), קרטרים (איור 10:19, 11), כלי בישול (איור 1:20–5), קנקנים (איור 6:20) ואונגנטריום (איור 7:20).
 
התקופה הצלבנית. בחפירה התגלו שברי כלי חרס רבים מהתקופה, חלקם כלים מקומיים שיוצרו בעכו, צפון לבנון, ביירות וסוריה, ובהם קערות (איור 1:21–6), קדרות בישול (איור 1:22, 2), סירי בישול (איור 3:22–6), פכים (איור 1:23, 2), קנקנים (איור 3:23–6), כלי אנטיליה (איור 7:23) ואמפורה (איור 8:23); וחלקם כלים מיובאים שהגיעו מגבול סוריה–טורקיה, קפריסין, אזור הים האגאי ואיטליה, ובהם מגוון קערות (איור 1:24–8). כלים דומים נחשפו בעבר בחלקיה השונים של עכו הצלבנית, והם תוארכו למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ (ר' הפניות מפורטות בטבלות הממצא הקרמי).
 
התקופה הממלוכית. בחפירה, בעיקר בשכבת פני השטח, התגלו שברים אחדים מהמאות הי"ד–הט"ו לסה"נ, ובהם קערות (איור 1:25, 2) וקנקן (איור 3:25).
 
התקופה העות'מאנית. בשכבת פני השטח נמצאו שני שברי מקטרות (איור 1:26, 2). מקטרות דומות התגלו בעבר בעכו והן תוארכו למאה הי"ט לסה"נ (Robinson 1985:187).
 
פריטי מתכת
בחפירה התגלו מעט פריטי מתכת. במילוי אדמה שיוחס לשכבה III בשטח A התגלה קלע מעופרת (128L, סל 1051; איור 27). הקלע השתמר גרוע וחלקו העליון חסר, אך הובחנו עליו עיטורים של עוגן בצד אחד (איור 1:27) ושל נחש מפותל בצד האחר (איור 2:27). אבני קלע נחשפו בחפירות של משה דותן ממערב לתל עכו (שטח E), והן תוארכו למאה הג' לפסה"נ (Dothan 1976:46). בשכבה IIIa מהשלב המאוחר של התקופה הצלבנית בשטח A התגלו שלוש פרסות ברזל של סוס (איור 28). פרסות אלה דומות לפרסות אירופיות, המתוארכות למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ (Rosen 2000:107*–108*). פרסות דומות התגלו בחורבת עוצה, וגם הן תוארכו למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ (Tatcher 2009:183, Fig. 3.41:3 [Reg. No. 342-3451]). בשטח A התגלה כפתור (117L, סל 1050; איור 29), מעוטר בסמל שושן צחור (Fleur de lys). סמל זה אומץ על ידי הצלבנים במסעי הצלב לארץ ישראל. לכפתור לא נמצאה הקבלה, ונראה כי מקורו בשכבה מהתקופה הצלבנית (שכבה III), המתוארכת למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ. בשטח A התגלו שני ראשי חץ מברזל (איור 1:30, 2), שדומים להם נמצאו בחפירות במונפורט ומתוארכים שם לסוף המאה הי"ג לסה"נ (Dean 1927: Fig. 53:N, P). בשכבות שונות בשטחים A ו-B התגלו מסמרי ברזל (איורים 31, 32).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו 21 שברי זכוכית, מהם שישה שברים זוהו. למרות מיעוט השברים, הם תוארכו לכמה תקופות ואף הובחנה בהם פסולת הקשורה לתעשיית זכוכית.
 
כלי הזכוכית הקדום ביותר במכלול מתוארך לתקופה ההלניסטית. זהו שבר של קערת זכוכית עשויה ביציקה ומעוטרת בגילוף של דגם צלעות אנכיות סביב גוף הכלי (L400). קערה זו משויכת לקבוצה המכונה Fluted Bowls. שברי קערות מקבוצה זו נמצאו בחפירות קודמות בעכו, ובהן למשל חפירת בדיקה ממערב לבית החרושת שטראוס (גורין-רוזן 2014: איור 2:7, ושם הפניות נוספות). באותו לוקוס נמצא גם שבר שפת קערה יצוקה ומעוטרת בחריתה של שני חריצים אופקיים מתחת לשפה בדופן הפנימית. כלי זה מתוארך לשלהי התקופה ההלניסטית ולתקופה הרומית הקדומה. קערות דומות נמצאו בחפירות אחרות בעכו, בקיסריה, בירושלים, ובאתרים רבים נוספים. כן התגלה שבר קטן מצוואר בקבוק, שעוטר בחוט גלי, המתוארך לשלהי התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האסלאמית הקדומה (L113). השבר המאוחר ביותר שנמצא הוא שבר של בסיס צנצנת גדולה, המתוארכת לימי הביניים (L105). צנצנות אלה מוכרות היטב מחפירות אחרות בעכו שבהן נמצאו שרידים מהתקופה הצלבנית.
בנוסף לכלים נמצאו שני גושים של פסולת מתעשיית זכוכית. האחד הוא נתז זכוכית גולמית בגוון כחלחל-ירקרק, שבור בשבירה טבעית, שחתכו משולש (L601; כ-0.5 × 2.2 × 2.7 ס"מ). השני הוא פסולת ייצור חסרת צורה ובעובי משתנה (L613). פסולת תעשיית זכוכית נמצאה בחפירות רבות בעכו, והיא מעידה על היקפה הנרחב של תעשייה זו בעכו ובסביבתה הקרובה. מיעוט הממצא בחפירה אינו מאפשר תיארוך הפסולת או מידע נוסף על מקום הכבשן וסוגו.
 
סיכום
בחפירה נחשפו שלוש שכבות בנייה מהתקופות הרומית, הצלבנית והממלוכית וכן חרסים מהתקופות ההלניסטית והעות'מאנית. הממצא הקרמי מהתקופה ההלניסטית התגלה בשכבות המאוחרות של החפירה ללא הקשר לשרידים אדריכליים, ועל כן סביר להניח כי מקורו ביישוב כלשהו בן התקופה בעכו או בסביבתה. השרידים מהתקופה הרומית כוללים שרידי מאוזוליאום, שהיה כנראה חלק מבית הקברות הנרחב שמצפון לתל עכו, ואולי גם קטע של דרך קדומה. אפשר שדרך זו היא חלק מדרך שהסתעפה מהדרך הרומית הראשית עכו-פטולמאיס–אנטיוכיה, שנחשפו ממנה בעבר כמה קטעים (פינקלשטיין 2007; חושקר 2016). השכבה מהתקופה הצלבנית כוללת שני שלבי משנה, קדום ומאוחר. נראה כי לשלב הקדום של השכבה יש לייחס שרידי מבנה נרחב (שטח B), אולי חווה חקלאית שרובה נמצא מחוץ לשטח החפירה, ומצפון למבנה ריצוף אבן (שטח A). השרידים מהשלב הקדום של התקופה הצלבנית נבנו כנראה שנים אחדות לאחר התקופה האיובית, בראשית המאה הי"ג לסה"נ, שכן אבן שדאד, היסטוריון שליווה את מסעות צלאח א-דין במצור הכפול על עכו (1189 לסה"נ), מזכיר שצלאח א-דין התמקם בח' אל-עיאדייה (חורבת עוצה) שממזרח לתל עכו, ואילו המחנה הצלבני היה ממוקם סמוך לים במערב, ואין שום איזכור לאזור שמצפון לתל עכו (אבו אל-מחאסן בהאא א-דין בן שדאד 96:2015–97). סביר להניח שאם אזור זה היה מאוכלס או בנוי בעת המצור, הוא היה מוזכר על ידי בן שדאד. לשלב המאוחר של התקופה הצלבנית יוחס קיר ארוך, ועל סמך פרסות סוסים שהתגלו בשלב זה, ייתכן כי הקיר היה חלק מאזור של אורוות. נראה כי עם הכיבוש הממלוכי נהרסו או ננטשו מבני השכבה הצלבנית. מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ) נחשפו בשטח A שרידי בנייה דלים. הממצא הקרמי המועט מהתקופה העות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ) שהתגלה בחפירה מקורו כנראה בעוברי אורח, רועים, פלאחים או חיילים ששהו במקום.