בחודשים מאי–יוני 2018 נערכה חפירת בדיקה מדרום לכפר הנוער הודיות (הרשאה מס' 8296-A; נ"צ 240896-1155/743491-676; איור 1), לקראת בניית מתחם חינוכי. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה האזורית הגליל התחתון ומשרד החינוך, נוהלה על ידי ר' עסיס (צילום), בסיוע י' עמיצור (סקר מקדים), צ' בדיחי (ניהול שטח), י' לבן (מנהלה), מ' קאהן וא' האג'יאן (מדידות ושרטוט), י' דלרזון (תכניות) ומ' שמר (ממצא צור), וכן בני נוער ממכינת הדסה. מידע נוסף על המקום תרמו ותיקי קיבוץ לביא.
בשוליים הדרומיים של כיפה שטוחה, שעליה משתרע כפר הנוער הודיות, התגלו שרידים של אזור חקלאי–תעשייתי, ובהם סימנים של כריית צור ופריטי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, גתות ופיר המוביל למערת קבורה מתקופת הברונזה, גת ומחצבות מהתקופות הרומית והביזנטית, שני פירים חצובים בסלע ושרידים של עמדות צבאיות מימינו ושני כבשני סיד וקירות שדה (103W, 122W) שזמנם אינו ידוע (איור 2). כמו כן, התגלו פזורות חרסים מתקופות הברונזה התיכונה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. השרידים שנחשפו בחפירה זו התגלו לראשונה בסקר פיתוח שנערך באזור על ידי י' עמיצור (רישיון מס' 792/2017-S).
שטח החפירה משתרע בחורש טבעי דליל, בין שלוש חורבות גדולות — נמרין, משכנה ולוביה — שהיו מיושבות בתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. בח' נמרין, כ-2.5 ק"מ מצפון לשטח החפירה, זוהו מתקנים ושרידי יישוב מהתקופות הרומית והביזנטית (Leibner 2009). בח' לוביה, המרוחקת כקילומטר אחד מדרום לשטח החפירה, היה "פונדקא דלביא" הנזכר בתלמוד (ירושלמי, ברכות ז, ד, יא-ג). בחפירות שנערכו בעבר בח' לוביה נחשפו שרידי מבנים מהתקופה הרומית (אלכסנדר תשס"ג), מחצבות מהתקופות הרומית והביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה העות'מאנית (חנא 2009). מדרום לשטח החפירה, בשטח בית הקברות של קיבוץ לביא, התגלה בעבר פיגיון נחושת מתקופת הברונזה הביניימית (סטפנסקי 2005), וממזרח לקיבוץ התגלו גת מהתקופה הביזנטית (המאה הז' לסה"נ) ומחצבות (מוקארי 2009). בסקר שנערך באזור גבעת אבני שמדרום לשטח החפירה התגלו מחשופי צור, משטחי כריית צור שבקרבתם פריטי צור רבים, ערמות סיתות ופריטים מותזים וגרעינים (חנא 2012).
התקופה הפליאוליתית התיכונה. התגלה משטח של סלע גיר ועליו סימני כרייה של חלוקי צור שמהם סותתו כלים (101L; איור 3). כן התגלה על המשטח ספלול קטן (102L). בהצטברות אדמה מעל משטח הסלע נחשפו 18 פריטי צור (טבלה 1). פריטי הצור, מלבד אחד, השתמרו היטב, קצותיהם חדים והם ללא סימני שבירה. חומר הגלם אחיד, צור אפור-לבנבן, חצי שקוף. כל הפריטים מכוסים פטינה עבה בגוני לבן או כתום. נחשפו שלושה פריטים המתארכים את המכלול לתקופה הפליאוליתית התיכונה (כ-250–45 אלפי שנים לפני זמננו), שני גרעיני לבלואה וחוד מוסטרי. לגרעין הלבלואה האחד עיצוב דו-פני וחתך עדשתי טיפוסי, ועל משטח ההסרה שלו דגם צלקות דו-כיווני. בגרעין השני ניכרת תחילתו של עיצוב דו-פני שלא צלח, כנראה בשל התקלות במחסומים טבעיים בחומר הגלם. החוד המוסטרי סותת מנתז לבלואה שלו דגם צלקות דו-כיווני, בצדו הימני שברור זקוף היוצר קצה דיסטלי מחודד. בניגוד לשאר הפריטים במכלול, החוד המוסטרי שחוק במידה בינונית-גבוהה, צדו השמאלי קהה מעט ועל צדו הימני כמה סימני שבירה. ייתכן שפריט זה היה חשוף על פני השטח בתקופה כלשהי. מכלול הצור דומה למכלולים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שהתגלו באתרי חציבה וסיתות ראשוני, ובהם כמה אתרים בגליל התחתון — שדה אילן (Barkai, Gopher and La Porta 2006), הר פועה (Barkai, Gopher and La Porta 2002) וגבעת רבי (ברזילי ומילבסקי 2010). ממצא הצור באתרים אלה מלמד על סיתות ראשוני סמוך למקור חומר הגלם, ולכן ייתכן שפריטי הצור שנאספו בחפירה מלמדים על כך גם הם, אף שהם אינם באתרם.
טבלה 1. פריטי הצור
הפריט
|
כמות
|
אחוזים מהמכלול
|
נתזים
|
1
|
5.5
|
נתזים בעלי קליפה
|
5
|
27.7
|
נתזים ראשוניים
|
3
|
16.6
|
גרעינים
|
2
|
11.1
|
כלים
|
1
|
5.5
|
גושים
|
6
|
33.3
|
סך הכל
|
18
|
100
|
תקופת הברונזה. התגלתה גת תענכית (136L; איור 4), שלה משטח דריכה שמתארו אינו סדור. משטח הדריכה נחצב בסלע הגיר והוא משופע לעבר בור איגום סגלגל שנחצב בנקודה הנמוכה ביותר בגת. משני צדי משטח הדריכה ומחוץ לו נחצבו ספלולים גדולים. בקצה הדרומי-מזרחי של השטח נחשפה גת תענכית נוספת (111L; איורים 5–7). משטח הדריכה של הגת נהרס כתוצאה מחציבה של גת מאוחרת בתקופה הרומית או הביזנטית; מהגת התענכית שרדו בור האיגום וקטע מאחת התעלות שהובילה אליו. כן נחשף פיר אנכי (141L), שנחצבו בו שני מדרכי רגל, המוביל אל מערה חצובה סגלגלה (כ-3 מ' קוטר; איור 8). המערה נשדדה בתקופות מאוחרות ונתגלתה ריקה מממצא. נראה שזהו קבר פיר מטיפוס המיוחס לתקופות הברונזה הביניימית (ברוך תשנ"ז) והתיכונה (פורת תשמ"ה).
התקופות הרומית והביזנטית. נחשפו מחצבות רבות בכל השטח (104L, 105L, 134L, 144L–147L; איורים 9, 10), ובהן נחצבו אבני בנייה, ששימשו כנראה לבנייה ביישובים בסביבה. כמו כן, הגת המאוחרת שנחשפה בקצה הדרומי-מזרחי של השטח (111L; ר' איורים 5, 6) שנחצבה לתוך הגת התענכית, מתוארכת לתקופה הרומית או הביזנטית.
כבשנים. נחשפו שני כבשנים שזמנם אינו ברור (איורים 11–13). תעלת ההזנה (125L) של הכבשן המזרחי השתמרה היטב. הכבשן המערבי נבנה בתוך מחצבה (137L) ולכן הוא מאוחר לה; הוא כולל בור מעוגל שנחצב לצד מחצבה 137 וקיר רחב שנבנה סביבו (139W) ומעליו קיר נוסף שאבניו גדולות יותר (138W). בקיר 138 התגלה פתח (133L), ששימש כנראה להזנה של חומרי בערה או לכניסת אוויר לליבוי האש. בחלק העליון של הכבשן התגלתה פסולת מימי קום המדינה — ממצא המתאים לעדותם של ותיקי קיבוץ לביא שלפיה שימשו הכבשנים בורות פסולת.
שרידים מימינו. התגלו שני פירים מלבניים חצובים (131L, 132L; 3 מ' עומק) ושרידים של עמדות צבאיות (142L, 143L). משיחה עם ותיקי קיבוץ לביא ומבדיקה בארכיון הקיבוץ עלה שהשטח שימש מחנה צבאי בשנים 1948–1949, הפירים נבנו כהכנה למקלט צבאי והעמדות נבנו על ידי צה"ל בסוף מלחמת העצמאות. הפירים הוסבו לבורות אשפה של הקיבוץ.
השרידים שהתגלו מלמדים כי השטח היה אזור חקלאי–תעשייתי ששימש את אחד היישובים הסמוכים במגוון תקופות. בתקופה הפליאוליתית התיכונה שימש האזור לכריית צור וסיתות כלים, בתקופת הברונזה נחצבו גתות, שבהן הופק יין, ונחצב קבר פיר אחד לפחות. בתקופות הרומית והביזנטית פני הגבעה שונו וחלקים גדולים ממדרגות הסלע שבמדרון שימשו מחצבות לאבני בנייה. ייתכן שהחציבה המוגברת בתקופות אלה מחקה שרידים קדומים ולכן לא נחשפו גתות תענכיות נוספות או קברי פיר. כן, הופק בתקופות אלה יין בגת. בתקופה מאוחרת, שאינה ידועה במדויק, יוצר במקום סיד. האזור מתאים מאוד לכך שכן יש בו צמחיית בתה, בעיקר שיחי סירה קוצנית, ששימשה חומר בערה, וכן סלעי גיר שמהם הופק הסיד. כמו כן הדרך לטבריה קרובה, והיה בה צורך רב בסיד לבנייה כיוון שהסלע המקומי בטבריה הוא בזלת שאינו מתאים לבנייה. האזור החקלאי–תעשייתי שימש את אחד היישובים הסמוכים: ח' לוביה המרוחקת כקילומטר אחד מדרום לשטח החפירה, ח' נמרין המרוחקת כ-2.5 ק"מ מצפון לשטח החפירה או חורבת משכנה המרוחקת כ-3 ק"מ ממערב לשטח החפירה. נראה שהאזור שימש את ח' לוביה, הקרובה ביותר לשטח החפירה, שכן שרידים מעטים ממנה אף התגלו בסקר המקדים במרחק כ-300 מ' מדרום לשטח, ועל כן יש רצף (אם כי רופף) בין שוליה הצפוניים-מזרחיים של ח' לוביה לבין שטח החפירה. כמו כן, התקופות המוכרות בח' לוביה תואמות לתקופות שזוהו בחפירה. על כך יש להוסיף את העדרם של ממצאים שיתמכו בקשר לחורבות האחרות.
אלכסנדר י' תשס"ג. לוביא (מערב). חדשות ארכיאולוגיות 27:115–29.
ברוך י' תשנ"ז. קברים מתקופת הברונזה הביניימית וספלולים ליד מעלה אדומים. עתיקות 1:32–5.
פורת פ' תשמ"ה. עין הנצי"ב. חדשות ארכיאולוגיות פו:14–15.
Barkai R., Gopher A. and La Porta P.C. 2002. Paleolithic Landscape of Extraction: Flint Surface Quarries and Workshops at Mt. Pua, Israel. Antiquity 76:672–680.
Barkai R., Gopher A. and La Porta P.C. 2006. Middle Pleistocene Landscape of Extraction: Quarry and Workshop Complexes in Northern Israel. In N. Goren-Inbar, A. Gopher, R. Barkai and G. Sharon eds. Axe Age: Acheulian Toolmaking – from Quarry to Discard. Oxford. Pp. 7–44.
Leibner U. 2009. Settlements and History in Hellenistic, Roman and Byzantine Galilee. Tübingen.