נחפרה מערה טבעית שהתגלתה בסקר מקדים, ונחשפו בה ובסביבתה שברים של כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ). מצפון-מזרח למערה, בשוליים הדרומיים של היישוב רומת אל-הייב, נחשפו בעבר קטע מכביש רומי אימפריאלי ותחנה של אבני מיל מהמאה הב' לסה"נ (ארכיון הוועדה לאבני מיל וכבישים רומיים בארץ ישראל). קטע נוסף מכביש רומי אימפריאלי ושלוש אבני מיל נושאות כתובות מהמאות הב' והד' לסה"נ נחשפו ליד מאגר אשכול (טפר 2014; טפר תשע"ט; איור 1: 6330-A). מצפון-מערב למערה נחשפו שרידים של דרך כפרית מהתקופות הרומית והביזנטית, שורת אבנים ומתקנים חצובים (טפר 2016; איור 1: 7330-A). מדרום-מערב למערה נחשף בעבר קטע נוסף של כביש רומי אימפריאלי מהמאה הד' לסה"נ שהוביל אל ציפורי-דיוקיסריה, שמתחתיו התגלתה דרך כפרית (קובלו-פארן וטפר 2011; איור 1: 5752-A).
 
המערה (2.3 × 6.0 מ', 3.7 מ' גובה; איור 2) התמלאה עד מחצית גובהה בהצטברות של סחף ומפולות אבנים, והובחנו בה שלוש שכבות. בשכבה העליונה (100L) נתגלו 25 עצמות של בעלי חיים מכמה מינים ומעט שברים של כלי חרס. נראה שהעצמות אינן שייכות לקונטקסט הארכיאולוגי של המערה. בשכבה האמצעית (111L) נחשפו אבנים שהתמוטטו מתקרת המערה ומדופנותיה, ללא ממצא קטן. השכבה התחתונה העמיקה עד קרקעית המערה וכיסתה חמישה שקעים טבעיים (102L, 104L, 107L, 108L, 109L; כ-0.6 מ' עומק כל אחד; איור 3); על דופנותיהם סימנים המלמדים שהם הורחבו בחציבה. בדופן המערבית של המערה, בגובה 0.7 מ' מעל הקרקעית, נחשף שקע נוסף (106L), שרוצף באבני גיר קטנות שטוחות (איור 4).
ממזרח למערה נחפרה הצטברות אדמה (103L), ומתחתיה נחשף שקע טבעי בסלע (101L; 0.7 מ' עומק), ובו פתח עגול (0.6 מ' קוטר) שהוביל אל חלל המערה סמוך לתקרתה. בשקע 101 התגלו שברי גוף של קערה (איור 1:5) ושל שני קנקנים (איור 4:5, 5), המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ). כן התגלו במערה ומחוצה לה שברים של קנקני אגירה (איור 2:5, 3, 6, 7) ושל פכים (איור 8:5, 9), המתוארכים גם הם לתקופה הרומית הקדומה.