החפירה נערכה בשוליים הצפוניים-מערביים של תל בחן, השוכן על גבעת קירטון ממזרח לקיבוץ בחן. נחשפו שרידי בנייה, ובהם חמש יחידות (1–5; כ-70 מ' אורך; איור 2), שבחלקן זוהו שני שלבי בנייה. שני שלבי הבנייה מתוארכים על סמך הממצא הקרמי לשלהי תקופות הברונזה התיכונה 2–הברונזה המאוחרת 1. בחפירות שנערכו בעבר בתל ובסביבתו נחשפו שרידים של יישוב מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' ושרידי כנסייה ומתקנים מהתקופה הביזנטית (טורגה 2010 [איור 1: A-5225]; מסארווה 2011 [איור 1: A-5728]; עזב 2011 [איור 1: A-5891]; מסארווה 2014 [איור 1: A-6935];
Ovadiah 1970:65), וכן מערות קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת (אדלשטיין 1963; 1964; גופנא 1969; פורת, דר ואפלבאום תשמ"ה:22).
שרידי בנייה
יחידה 1. לשלב הקדום מיוחסים שני קירות (329W, 362W; איורים 2: חתך 1–1; 3), היוצרים פינה של חדר, שרצפתו נבנתה מלוחות אבן. אבן פותה שולבה צמוד לפן הפנימי של קיר 329. לשלב המאוחר מיוחס קיר (319W; 6 מ' אורך), שנבנה משורה אחת של אבנים מהוקצעות שהשתמרו לגובה של נדבך אחד. בצדו הצפוני-מערבי של הקיר נחשף מתקן כתישה ששוקע ברצפת עפר כבושה (349L). ממזרח נמצא קיר (359W; כ-1.5 מ' אורך), כנראה קיר מחיצה שהפריד בין חדר מדרום (לא נחפר) לחצר מצפון (318L; 8.0 × 12.5 מ'). החצר תחומה מצפון בקיר (331W), ונמצא בה בור מים (325L; איורים 1: חתך 2–2; 4), המעיד כי הייתה פתוחה.
יחידות 2 ו-3. נחשפו שרידים של קירות (333W, 346W, 348W, 358W, 362W) ורצפות (346L, 350L) שאינם מתחברים לתכנית ברורה. רצפה 346, העשויה ממפלס אבנים, ניגשה אל קיר 358 ממערב.
יחידה 4. זוהו שני קירות מקבילים (314W, 334W; 2.5 מ' אורך), שהשתמרו לגובה של שני נדבכים. אל הקירות ניגשת רצפת טיח גירית (335L), שנקטעה בחלקה המזרחי על ידי בור מאוחר (איורים 2: חתך 3–3; 5).
יחידה 5. לשלב הקדום יוחסו קיר (360W), שנבנה מאבנים מסותתות, ורצפת אבן (361L; איור 6) הניגשת אליו. בשלב המאוחר נבנו לפחות שלושה חדרים, הכוללים שני קירות מקבילים (342W, 343W), המרוחקים 2.5 מ' זה מזה, וביניהם קיר מחיצה (344W; איור 2: חתך 4–4). בחתך בדיקה שנחפר ממערב לקיר 342 נמצאה צלמית של אישה עירומה (339L; ר' להלן איור 1:11).
ממצא כלי חרס
קערות (איור 1:7–18). קערה מס' 1 מעוגלת, ולה חיפוי ומירוק אדום, בדומה לקערות משלביה הקדומים של הב"ת 2. קערות מס' 2–9 מזוות: קערות מס' 2 ו-3 מזוות בשליש העליון של הדופן; קערות מס' 4 ו-5 הן קערות מטיפוס Eggshell bowls, שלהן דופן דקה; קערה מס' 6 סגורה; קערות מס' 7 ו-8 פתוחות, ולהן זיווי במחצית הדופן; ולקערה מס' 9 ידית בריח מעל דופן מזווה הנוטה פנימה. קערות מס' 10–18 פתוחות, ולהן דופן מעט מעוגלת. הקערות נבדלות זו מזו בעיצוב השפה: שפה הנוטה פנימה (מס' 10, 12), שפה פשוטה (מס' 13), שפה מעובה דמוית מקבת (מס' 11, 14) ושפה מעובה רבועה (מס' 17, 18).
קדרות (איור 19:7, 20). קדרה מס' 19 מעוגלת, ולה שפת מדף הנוטה החוצה. קדרה מס' 20 רחבת ממדים, ולה שפה זקופה ומעובה.
כלי בישול (סירי בישול [איור 1:8–11] וטס [איור 12:8]). סיר מס' 1 עשוי ביד, ולו שפה מעוגלת ומעובה מעט כלפי פנים וחוץ, ומתחתיה מעט חורים מפולשים, ודופן עבה, זקופה בחלקה העליון ומעוגלת בחלקה התחתון. סירים מס' 4 ו-5 מזווים, ולהם שפות פשוטות, המשוכות החוצה. סירים מס' 2, 3, 7 ו-8 מזווים ולשפתם חתך משולש. לסיר מס' 6 שפת מרזב פנימית. לסיר מס' 9 שפה מעובה ומעוגלת, המשוכה החוצה. סיר מס' 10 רחב ממדים, ולו שפה הנוטה החוצה שחתכה משולש. סיר מס' 11 סגור ומעוגל, ולו שפה מעובה פנימה. לטס מס' 12 שפה מרובעת.
פיטסים. חלק מהפיטסים (איור 1:9–3, 9) חסרי צוואר או שצווארם נמוך, ושפתם מעובה, מעוגלת ונוטה החוצה. לשאר הפיטסים צוואר גבוה ושפות עבות ומעוצבות (איור 4:9, 5, 7) או נוטות החוצה (איור 6:9, 8).
לקנקנים צוואר גבוה ושפות מעובות, שלהן חתך משולש (איור 11:9), שפת מרזב (איור 10:9, 15), שפה מעוצבת המעובה פנימה והחוצה (איור 12:9), שפה מעוגלת המשוכה החוצה (איור 13:9) או שפה משולשת הנוטה החוצה (איור 14:9).
לפכים שפת מרזב משוכה החוצה (איור 16:9) או שפה פשוטה שחלקה משוך החוצה (איור 17:9, 18). כן נמצא שבר גוף מעוטר וממורק של פך דו-קוני (איור 19:9) ושני שברי גוף של פכים דו-גוניים מקומיים (איור 20:9, 21).
כלי ייבוא. התגלו שברים של ארבע קערות (איור 1:10–4) וצוואר של פכית (איור 5:10). קערה מס' 1 מזווה, מחופה לבן וממורקת, והיא שייכת למשפחת 'שוקולד על לבן'. קערות מס' 2–4 גדולות ופתוחות, ולהן רכס מתחת לשפה. בטין שממנו הקערות עשויות נמצאו חסמים ועקבות של קש. למרות שלא נערכה בדיקה פטרוגרפית, נראה על סמך הצורה והטין שמוצאן של הקערות במצרים. קערות דומות נמצאו בשכבה 14 בתל אפק ובשכבות 11–16 בתל מור, והן מתוארכות לימי השושלות ה-18 וה-19 (Martin and Barako 2007:138–139, Fig. 4.7; Martin, Gadot and Goren 2009:367, Fig. 10.1:9). פכית מס' 5 מיוחסת למשפחת IBase Ring שיובאה מקפריסין.
קרנוס (?; איור 6:10). נמצא שבר של כלי טבעתי מחרס, שאליו אולי התחברה ידית.
ממצא קטן
צלמית לוחית (איור 1:11). הצלמית, שרק חלקה האמצעי נמצא, מתארת דמות של אישה עירומה, החגורה בחגורת מותן, שממנה השתמרו הירכיים והבטן עד מתחת לגובה החזה. מכיוון שבשבר שהתגלה אין תיאור של ידיים הצמודות לאורך הגוף, או של יד אחת או שתיים הנשענות על החזה, אפשר לשער כי הידיים היו מורמות. צלמיות עומדות שידיהן מורמות לצדדים שכיחות בכנען במחצית השנייה של האלף הב' לפסה"נ, והן מתוארות כשהן אוחזות בידיהן חפצים (צמחים או נחשים) ומאופיינות לעתים בתסרוקת של תלתלי חתחור.
חרפושית (איור 2:11). התגלתה חרפושית עשויה סטאטיט ומעוטרת בדגם גיאומטרי היקפי שבמרכזו צלב. דגם כזה סווג על ידי טפנל כטיפוס 6c1 (Tufnell 1984: Pl. XXVI, 126, ושם הקבלות נוספות).
ממצאים נוספים. כן נמצאו משקולת נול (איור 3:11), יתד מברונזה (איור 4:11), חפץ מברונזה (איור 5:11), חרוז מקרניאול (איור 6:11) ואבן כתישה מבזלת (איור 7:11).
מכלול הצור
ספיבק פולינה
נמצאו שמונה פריטים עשויים מצור איכותי שגונו חום-אפור, המצוי בשתי תצורות גיאולוגיות באזור: תצורת ציקלג מתקופת המיוקן המאוחר ותצורת עדולם מתקופות הפלאוקן–האאוקן (Ilani 1986). כל הפריטים טריים ומכוסים בפטינה עדינה בלבד. במכלול ארבעה גושים (לא צוירו) וארבעה להבי מגל (שלושה מהם צוירו; איור 12). הגושים אינם אחידים וקשה לקבוע אם נוצרו בסיתות מכוון או בתהליכים טבעיים. להבי המגל עוצבו על להבים ארוכים ורחבים. הלהבים טרפזיים (איור 1:12) או מרובעים (איור 2:12) — חתך טרפזי שנוצר בשל שני רכסים מקבילים על גב הפריט — שהושג בהתקנת קטימות על הקצוות הדיסטאלי והפרוקסימאלי. על-פי הברק האופייני שמופיע לאורך הקצוות הפעילים, שימשו כל הלהבים לקציר של יבול צמחי. לכולם קצה פעיל יחיד וקצה נגדי חלק (איור 1:12, 2), בעל גב (איור 3:12) או בעל גב טבעי. ברק השימוש נראה בברור גם על הגב וגם על הגחון של הקצה הפעיל בין אם עוצב בשינון איכותי (איור 1:12) או בשברור בלתי רגולרי (איור 2:12, 3). מאפיינים אלה מתאימים גם לטכניקת סיתות של להבים כנעניים, שהייתה בשימוש נרחב באזורינו במהלך תקופות הברונזה הקדומה (Rosen 1983; 1997:44–54; Shimelmitz 2012). ייצור הלהבים הכנעניים בלבנט היה כנראה מוגבל למרכזי ייצור אחדים (Shimelmitz, Barkai and Gopher 2000, ור' הפניות שם), שבהם טופחה רמה טכנולוגית גבוהה לצד אחידות טיפולוגית. להבי המגל אמנם דומים ללהבים הכנעניים, אך נבדלים מהם ברמת הדיוק והביצוע. הם עבים ורחבים יותר מהלהבים הכנעניים, הרכסים על גביהם אינם מקבילים והחתך שלהם אינו מציג צורת טרפז מושלמת. צורתם, שנוצרה על ידי שתי קטימות, אופיינית לייצור להבים פוסט-כנעני (קובלו-פארן 2011; Rosen 1986; 1997; Bankirer 2005; Shimelmitz 2012). נראה שעם סיומה של תקופת הברונזה הקדומה תם 'תור הזהב' של הלהבים הכנעניים (Shimelmitz 2012). הלהבים שהתגלו בבחן סותתו בשיטה אחרת וברמת דיוק ירודה, אם כי ניכר בהם הניסיון לשמר את המסורת הקדומה.
היעדר פסולת סיתות, שהיא תוצר של רצף ההפחתה מן הגרעין ועד לקבלת הכלי המוגמר, עשוי ללמד כי להבי המגל הוכנו במקום אחר והובאו לאתר. התופעה של סיתות כלים באתר מתמחה והבאתם לאתר אחר כתוצר מוגמר נפוצה בעיקר בתקופת הברונזה הקדומה, אך גם בתקופת הברונזה התיכונה (Khalaily 2008; Shimelmitz 2012; Milevski 2013). בתקופת הברונזה הקדומה התקיים דגם של ייצור להבים ממורכז לצד מערכת הפצה נרחבת (Milevski 2013). דומה שהמערכת הענפה של שכר חליפין שהופעלה על בסיס ייצור מתמחה של להבים כנעניים כבר דעכה בתקופת הברונזה התיכונה, אולי עם עליה בשכיחותם של להבי מגל מברונזה. עם זאת, נראה שהדרישה ללהבי מגל מצור לא גוועה, והיה צורך בהתארגנות מחודשת ובהתגייסות כדי להבטיח ייצור מקומי או אזורי. האתר בבחן ממוקם בסמיכות למחשופי צור מאיכות טובה (Ilani 1986), ונראה שהכלים יוצרו מצור מקומי, והועברו ככלים מוגמרים ליישוב באתר ואולי אף ליישובים נוספים בסביבה.
עצמות בעלי החיים
נמרוד מרום
זוהו 28 עצמות לפי מין וחלקי שלד (טבלה 1; Driesch 1976; Davis 1992), רובן עצמות בקר (Bos taurus; N=14, 50%) וצאן (Capra hircus/Ovis aries; N=9, 32%). חזירים (Sus scrofa; N=3, 11%), סוסיים (Equus cf. asinus; N=1, 4%) וכלביים (Canis familiaris; N=1, 4%) מיוצגים במכלול בשכיחות נמוכה. אורך השן הטוחנת השלישית של חזיר בוגר (L=37) קטנה משמעותית מהממוצע לחזירי בר מודרניים (טבלה 2), ומכאן אפשר לשער שלפחות חלק מהחזירים באתר היו מבוייתים. לא נמצאו סימני שרפה, לעיסה, קצבות או בלייה על העצמות.
טבלה 1. העצמות לפי מין וחלקי שלד (F=עצם מאוחה; U=עצם לא מאוחה; MAU=מספר פרטים מינימאלי; המספרים בסוגריים מייצגים שיניים הנתונות בעצם הלסת התחתונה)
עצם
|
צאן
|
בקר
|
חזיר
|
סוס/חמור
|
כלב
|
לסת תחתונה
|
1
|
1
|
1
|
|
|
dp4
|
|
|
1
|
|
|
P2
|
|
|
(1)
|
|
|
P3
|
|
|
(1)
|
|
|
P4
|
|
|
(1)
|
|
|
M1/2
|
(2)2
|
(2)1
|
(1)
|
|
|
M3
|
(1)
|
1
|
1
|
|
|
הומרוס
|
F
|
2
|
|
|
|
|
U
|
|
|
|
|
|
רדיוס
|
F
|
1
|
1
|
|
|
|
U
|
|
1
|
|
|
|
פמור
|
F
|
|
|
|
|
1
|
U
|
|
|
|
|
|
טיביה
|
F
|
1
|
1
|
|
|
|
U
|
|
|
|
|
|
אסטרגל
|
|
1
|
3
|
|
|
|
קלקנאוס
|
|
|
1
|
|
|
|
אצבע 1
|
F
|
1
|
2
|
|
1
|
|
U
|
|
|
|
|
|
אצבע 2
|
F
|
|
2
|
|
|
|
U
|
|
|
|
|
|
N
|
9
|
14
|
3
|
1
|
1
|
%
|
32
|
50
|
11
|
4
|
4
|
MAU
|
1
|
2
|
2
|
1
|
1
|
טבלה 2. מידות העצמות (במילימטרים)
לוקוס
|
מין
|
עצם
|
גיל
|
GL
|
GLpe
|
GLl
|
WA
|
Bp
|
Bd
|
BT
|
HTC
|
Dl
|
Dd
|
SD
|
320
|
בקר
|
אסטרגל
|
F
|
|
|
62
|
|
|
36
|
|
|
35
|
|
|
301
|
בקר
|
אסטרגל
|
F
|
|
|
|
|
|
47
|
|
|
|
|
|
355
|
בקר
|
אסטרגל
|
F
|
|
|
67
|
|
|
|
|
|
|
|
|
346
|
בקר
|
אסטרגל
|
F
|
|
|
|
|
|
48
|
|
|
|
|
|
339
|
בקר
|
M3
|
Age-4
|
37
|
|
|
13
|
|
|
|
|
|
|
|
321
|
בקר
|
אצבע 1
|
F
|
|
60
|
|
|
25
|
24
|
|
|
|
|
19
|
307
|
בקר
|
אצבע 1
|
F
|
|
|
|
|
|
24
|
|
|
|
|
21
|
335
|
בקר
|
אצבע 1
|
F
|
|
|
|
|
26
|
|
|
|
|
|
21
|
335
|
בקר
|
אצבע 2
|
F
|
39
|
|
|
|
27
|
21
|
|
|
|
|
20
|
322
|
בקר
|
אצבע 2
|
F
|
|
|
|
|
|
23
|
|
|
|
|
21
|
321
|
סוס/חמור
|
אצבע 1
|
F
|
57
|
|
|
|
33
|
29
|
|
|
|
|
20
|
321
|
חזיר
|
M3
|
Age-5
|
37
|
|
|
12
|
|
|
|
|
|
|
|
335
|
צאן
|
הומרוס
|
F
|
|
|
|
|
|
|
27
|
12
|
|
|
|
312
|
צאן
|
הומרוס
|
F
|
|
|
|
|
|
|
|
11
|
|
|
|
301
|
צאן
|
M3
|
Age-3
|
|
|
|
22
|
|
|
|
|
|
|
|
335
|
צאן
|
אצבע 1
|
F
|
|
|
|
|
|
9
|
|
|
|
|
7
|
335
|
צאן
|
טיביה
|
F
|
|
|
|
|
|
26
|
|
|
|
20
|
|
שכיחות גבוהה של עצמות בקר וחזיר מאפיינת כלכלה המכוונת לחקלאות בסביבה עשירה במים, שאינה מעורבת במערכת כלכלית מורכבת ומתמחה. מכלולים דומים נמצאו, למשל, בתל כברי (Marom, Yasur- Landau and Cline 2015) ובקרבת תל קסילה (Sade 2006), ומאפיינים יישובים קטנים וארמונות כאחד.
בחפירה בשוליו הצפוניים-מערביים של תל בחן נחשפו שרידי יישוב מן התקופות הב"ת 2ג'–הב"מ 1, שזוהו בהם שני שלבי בנייה. היישוב שכן ממערב ליישוב שנחפר בעבר (עזב 2011) מתקופת הב"ת 2ב', ונראה אם כך שהיישוב המשיך מערבה בתקופה זו. תיארוך היישוב מתבסס על הממצא הקרמי, הכולל כלי ייבוא המתארכים את סופו של היישוב למחצית הראשונה של תקופת הב"מ 1. ליישוב זה אפשר לייחס קברים שנחפרו בעבר, ובהם נמצאו מגוון ממצאים, שכללו חפצי ייבוא, המעידים על עושרם של תושבי המקום בתקופה זו.
אדלשטיין ג' 1963. בחן. חדשות ארכיאולוגיות ח:20.
אדלשטין ג' 1964. בחן. חדשות ארכיאולוגיות ט:9–10.
גופנא ר' 1969. מערת קברים בבחן. חדשות ארכיאולוגיות לא–לב:11.
פורת י', דר ש' ואפלבאום ש' תשמ"ה. קדמוניות עמק חפר. תל אביב.
Bankirer R. 2005. The Flint Collection. In A. Ben-Tor, D. Ben-Ami and A. Livneh. Yoqne‘am III: The Middle and Late Bronze Ages; Final Report of the Archaeological Excavations (1977–1988) (Qedem Reports 7). Jerusalem. Pp. 371–373.
Davis S.J.M. 1992. A Rapid Method for Recording Information about Mammal Bones from Archaeological Sites (Ancient Monuments Laboratory Reports 92/19). London.
Driesch von den A. 1976. A Guide to a Measurement of Animal Bones from Archaeological Sites. Cambridge, MA.
Ilani S. 1986. Geological map of Israel 1:50000. Sheet 5-III (Netanya). GSI, Digital Editing. Jerusalem.
Khalaily H. 2008. The Flint Assemblage from Nahal Rimmonim. ʻAtiqot 60:75–77.
Marom N., Yasur-Landau A. and Cline E.H. 2015. The Silent Coast: Zooarchaeological Evidence to the Development Trajectory of a Second Millennium Palace at Tel Kabri. Journal of Anthropological Archaeology 39:181–192.
Martin M.A.S. and Barako T. 2007. Egyptian and Egyptianized Pottery. In T.J. Barako ed. Tel Mor: The Moshe Dothan Excavations, 1959–1960 (IAA Reports 32). Jerusalem. Pp. 129–165.
Martin M.A.S., Gadot Y. and Goren Y. 2009. Imported Egyptian and Local Egyptian-Style Pottery from Late Bronze and Iron Age Strata. In Y. Gadot and E. Yadin eds. Aphek–Antipatris II: The Remains of the Acropolis. The Moshe Kochavi and Pirhiya Beck Excavations. Tel Aviv. Pp. 362–386.
Milevski I. 2013. The Exchange of Flint Tools in the Southern Levant during the Early Bronze Age. Lithic technology 38/3:202–219.
Ovadiah A. 1970. Corpus of Byzantine Churches in the Holy Land. Bonn.
Rosen S.A. 1983. The Canaanean Blade and the Early Bronze Age in Israel. IEJ 33:15–29.
Rosen S.A. 1986. Note on the Gezer Flint Caches. In W.G. Dever ed. Gezer IV: The 1969–71 Seasons in Field VI, the “Acropolis” (ANGSBA IV). Jerusalem. Pp. 259–263.
Rosen S.A. 1997. Lithics after the Stone Age: A Handbook of Stone Tools from the Levant. Walnut Creek–London–New Delhi.
Sade M. 2006. Archaeozoological Finds from the Excavations West of Tel Qasile. ‛Atiqot 53:135–137.
Shimelmitz R. 2012. The Flint Finds and the Character of the Middle Bronze Age Sickle Blades. In Y. Gadot and A. Yasur-Landau eds. Qiryat Shemona (S) Fort and Village in the Hula Valley (Salvage Excavation Reports 7). Tel Aviv. Pp. 171–183.
Shimelmitz R., Barkai R. and Gopher A. 2000. A Canaanean Blade Workshop at Har Ḥaruvim, Israel. Tel Aviv 27:3–22.
Tufnell O. 1984. Studies on Scarab Seals II: Scarab Seals and Their Contribution to History in the Early Second Millennium B.C. Warminster.