שטח החפירה נמצא במרכז תל אביב, במדרון המערבי של גבעה, ברכס הכורכר הראשון ממזרח לקו החוף. עד שנת 1948 שכן במקום הכפר הערבי סומייל (גרוסמן תשס"ט), ושרידי מבנים מהכפר נראים בקרבת השטח. ממזרח לשטח החפירה נחשפו בשנת 2016 שרידי מבנים שתוארכו לסוף התקופה העות'מאנית ולראשית ימי המנדט הבריטי בארץ ישראל (אלעד 2019, ור' שם הפניות נוספות).

 

בחפירה הנוכחית נחשפו שלושה פירים מעוגלים, אנכיים חצובים בסלע הכורכר (1F–3F; איור 2). בפיר 1 (1.7 מ' קוטר, 1 מ' עומק) נחשפה אדמה רכה יחסית מעורבת באבנים. בפיר 2 (1.3 × 1.4 מ', 1.2 מ' עומק; איור 3) נחשפה אדמת חרסית קשה. בחפירת חתך בפיר לא תועדה הרבדה שכבתית. פיר 3 קטן ורדוד מהשניים האחרים (1 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק; איור 4), ונחשפה בו אדמה אפורה ומהודקת. בתחתיתו נחשפו שני שקעים עגולים (12L, 13L; 0.1 מ' קוטר), חצובים או טבעיים, ששימושם אינו ברור. בפירים 1 ו-2 התגלו שברי כלי חרס שתוארכו ברובם למאה הי"ט ולראשית המאה הכ' לסה"נ וכן עצמות בעלי חיים.

 

ממצא כלי חרס
אביבה בושנינו וליאור ראוכברגר
 
בשברי כלי החרס מהמאה הי"ט וראשית המאה הכ' לסה"נ שהתגלו בפירים 1 ו-2 הובחנו כלים מקומיים וכלי ייבוא. הכלים המקומיים כוללים קערות (איור 1:5, 2), שאחת מהן (איור 1:5) שימשה קערת חמאה (זבדייה); קדרה (איור 3:5) ששימשה להכנת בצק לאפיית לחם; מכתש (איור 4:5) ששימש לכתישת פולי קפה, תבלינים, עשבים למיניהם ותרופות; קנקנים לשימושים שונים (איור 5:5–10), ובהם הובלת מים (סביל; איור 6:5), נשיאת דגנים ושימור פירות (ג'ארה; איור 7:5; ישראל תשס"ו:90) ואחסון לבן וחמאה מזוקקת (בורניה; איור 10:5); פכים (איור 11:5, 12), שאחד מהם מטיפוס קדום (איור 11:5) המתוארך לשלהי המאה הי"ח לסה"נ; ומקטרת חרס לעישון טבק (Chibouk; איור 13:5) עשויה מטין שחור וממורקת, ולה קנה מצולע (faceted shank) המחולק לשמונה צלעות ועיטור מקדה בקצהו העליון מתחת לטבעת חיזוק שלא שרדה. לפי הקנה המצולע אפשר לייחס את המקטרת לקבוצה של מקטרות מקורינתוס, שתוארכו לשלהי המאה הי"ח והמחצית הראשונה של המאה הי"ט לסה"נ(Robinson 1985:164, Types C-33, C-78), אם כי גודלה וצורת הקערה שלה שונים מאלה של המקטרות בקבוצה זו.
כלי הייבוא כוללים קערות מטיפוס Drip Painted, המתוארכות למאות הי"ט וראשית הכ' לסה"נ (איור 1:6, 2); קערה מצ'נקלה שבתורכיה (Çanakkale; איור 3:6) מן המאות הי"ט וראשית הכ' לסה"נ; ובסיס קערת פאיאנס (איורים 4:6; 7) מסארגמין שבצרפת, שבתחתיתו הכיתוב Opaque de Sarreguemines Faience.

 

ארכיאוזואולוגיה
זוהר תורג'מן-יפה
 
מכלול עצמות בעלי החיים מהחפירה כולל 18 עצמות מזוהות (ר' נספח). רוב העצמות זוהו לרמת המין, אך כמה עצמות זוהו לרמת הגודל (יונק בינוני = עז/כבש). המין השכיח במכלול הוא צאן (כבש או עז; Ovis aries/Capra hircus; MNI=2, אחד צעיר ואחד בוגר; 56% מהמכלול). המין השני בשכיחותו הוא של יונק בינוני (22% מהמכלול). עוד במכלול פרט אחד של תרנגול (Gallus gallus), המיוצג בשלוש עצמות (17% מהמכלול), ועצם יחידה של חמור (Equus asinus; 5% מהמכלול).
מכלול העצמות מהחפירה כולל מיני חיות משק בלבד, ללא עדות לציד, אך גודלו הצנוע של המכלול אינו מאפשר ניתוח של הבחירות או ההעדפות של תושבי המקום.

 

שלושת הפירים החצובים, ובהם ממצא קרמי משלהי התקופה העות'מאנית ועצמות בעלי חיים, שימשו כנראה את תושבי הכפר סומייל כבורות אשפה. בחפירות שנערכו באתר א-שיח' מוניס שברמת אביב, הועלתה השערה כי פירים דומים שימשו בורות ספיגה (דיין, עג'מי ונגר 2012; יוניש 2020). עם זאת, ייתכן כי לבורות היו שימושים נוספים ועל כן יש צורך במחקר נוסף.