התקופה הכלקוליתית

הערכת גודלו של האתר מהתקופה הכלקוליתית (כ-30 דונם) מתבססת על חתכי הבדיקה שנערכו בכל שטח החפירה (ר' איור 1; עבאדי-רייס וורגה 2019). זוהי הערכת מינימום, כיוון שהמשכו של האתר למזרח ולמערב לא נבדק. מהאתר נחשפו חלקים נרחבים בשטח כולל של כ-5 דונם, ובהם נחשפו אזור ציבורי, אזור מגורים ותעשיית נחושת ואזור תעשייה. מכיוון שאין אפשרות לקשר בוודאות את השכבות מהתקופה הכלקוליתית בשטחים השונים, הן מתוארות בכל שטח בנפרד.

 

שטח A (איור 2). נחשפו ארבע שכבות מהתקופה הכלקוליתית מתחת להצטברות אדמה (כ-2 מ' עובי) שחתמה אותן. התגלו שרידים של אזורי פעילות (238L), המתאפיינים במתחמים מוקפים בקירות. חלק מהקירות רחבים (174W, 187W, 301W), והם נבנו בדרך כלל משלוש שורות אבנים, לרוב חלוקים, לגובה שלושה נדבכים. הקירות אחרים היו צרים (159W, 194W, 261W), והם נבנו משורה אחת של אבנים לגובה נדבך אחד. במתחמים נחשפו מתקנים סגלגלים או עגולים, חלקם חצובים בסלע ואחרים בנויים (180L, 182L, 207L, 258L, 267L; 0.3–2.0 מ' קוטר, 0.1–1.6 מ' עומק), ובהם נמצאו כלי חרס וצור.

בכל ארבע השכבות שנחשפו בשטח הובחנה המשכיות מובהקת של התרבות הע'סולית, אולם ניכר חוסר המשכיות בשימוש בשרידים האדריכליים, ובו קירות ובורות מבטלים את אלה הקדומים להם.

בצד המערבי של השטח התגלו זה מעל זה מפלסים אחדים של אדמה מהודקת (118L, 253L), ועליהם אבנים קטנות, חרסים, פריטי צור ועצמות בעלי חיים. אפשר שמפלסים אלו היו שטחי פעילות, ואפשר גם שמקורו של הממצא שהתגלה עליהם בשפכים. בין המפלסים יש הפרשי גובה הנעים בין 0.45 מ' ל-1.8 מ'. במערבו של שטח A ניכרת ירידה בצפיפות המבנים ואילו בשוליים הצפוניים-מערביים של השטח לכיוון שטח I ניכרת עלייה קלה בצפיפות המבנים.

 

שטח C (איור 3). נחשפו שלוש שכבות מהתקופה הכלקוליתית. השכבה הקדומה ביותר כללה בעיקר מילויים של אדמה מקומית עם שרידים ארכיאולוגיים ובורות בסלע האם (788L, 791L, 808L), וכן מעט שרידים אדריכליים שהופרעו כתוצאה מהבנייה בשתי השכבות המאוחרות בשטח. בשכבה האמצעיתנחשף מבנה מונומנטלי ייחודי שתכניתו סימטרית (מבנה III; כ-4 × 25 מ' מפנים). קירותיו (כ-1 מ' עובי הקירות, כ-1 מ' גובה השתמרות) נבנובבנייה איתנה מאבני גוויל; היעדר אבני מפולת מרמז שמעל נדבכי האבן נבנה קיר מלבני בוץ. פתח המבנה ניכר בבירור, שכן הוא כולל סף מסותת וזוג אומנות. מול הפתח, בחזית המבנה, נחשפו שרידי חצר מפולסת שרצפתה עשויה מכורכר כתוש, ועליה שברים רבים של כלי חרס; גבולות החצר נחפרו רק בחלקם.

במבנה הובחן שלב מאוחר של בנייה, ובו הורמה רצפת המבנה והוחלפה ברצפה אחרת, אך תכנית המבנה לא השתנתה. על הרצפה העליונה התגלו פריטי חרס רבים. השמירה על תכנית המבנה למשך זמן ארוך, גם לאחר שלב התיקונים שנעשה בו, מנוגדת לשינויים הרבים שאפיינו את הבנייה בשטחים האחרים, ובהם בכל שכבה בוטלה התכנית האדריכלית של השכבה שקדמה לה.

במבנה III התגלה מכלול ייחודי של כלי חרס, המיוחסים טיפולוגית וטכנולוגית לתרבות הע'סולית בתקופה הכלקוליתית. התפלגות המכלול לטיפוסי כלים יוצאת דופן בשל הכמות הגדולה של הבזיכים שהתגלו על רצפות המבנה בשני שלביו. על הרצפה הקדומה של המבנה נאספו כ-1500 ממצאים קרמיים, כמחציתם בזיכים, ואילו על הרצפה המאוחרת במבנה נאספו כ-1700 ממצאים קרמיים, ש-18% מהם בזיכים. הבזיכים מזוהים על פי רוב עם פעילות פולחנית, ועל כן נראה שהמבנה היה קשור בפעילות זו, אם כי לאחרונה הועלתה סברה שבזיכים שימשו למאור (Gorzalczany 2018:67). כמות כה גדולה של בזיכים אינה אופיינית למכלולים קרמיים של התרבות הע'סולית (Commenge-Pellerin 1987: fig. 7; Levy and Menachem 1987:319; Gilead and Goren 1995: fig. 4.21; Lovell 2010: Table 3). האתר היחיד הנוסף שבו התגלה שיעור גבוה מאוד של בזיכים הוא עין גדי (Ussishkin 1980: Table 1.18).

שרידים מרכזיים נוספים שהתגלו בשטח C הם שרידי דרך קדומה (25 מ' אורך חשיפה, 2.5 מ' רוחב), שנתחמה בשני קירות (732W, 735W). תשתית הדרך כוללת שכבות של פסולת כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית ואבנים קטנות שפולסו. במקומות אחדים מתחת לקירות הדרך נמצאו קירות נמוכים יותר בכיוון דומה. הדרך אינה תואמת לכיוון מבנה III; היא נמשכת מצפון-מערב למבנה. הדרך נמשכת לצפון-מזרח בשטח K, עד לאזור שבו פני הסלע הגבוהים מונעים את זיהויה.

 

שטח E (איור 4) מרוחק כ-400 מ' מצפון לשולי הכפר מהתקופה הכלקוליתית. בכל השטח נערכו חתכי בדיקה, ונחשפו בהם שלוש שכבות בנייה מהתקופה הכלקוליתית, המאופיינות בקירות קצרים וצרים, מפלסי חיים, מתקנים ושרידי תעשיית נחושת. זהו השטח היחיד שבו שכבת היישוב מהתקופה הכלקוליתית גבוהה משמעותית מסלע האם, ואיננה מושתתת עליו.

השכבה התחתונה נחשפה רק בחלק המזרחי של שטח E. התגלו שרידים דלים ביותר של מתקן הרוס, שנבנה מלבני בוץ, ובו התגלו חומר שרוף ומעט חרצנים. מדרום למתקן נחשפו שני מפלסי חיים של אדמה מהודקת מעל שכבת חול. על מפלסי החיים נמצאו חרסים רבים, כלי צור, שברי אבני רחיים ושבר של קערת בזלת.

בשכבה האמצעית התגלו שרידי קירות דלים, שנבנו מאבני שדה בינוניות וקטנות, ומבוץ וחרסים שהודבקו אל פני הקיר. כן נחשפו בשכבה האמצעית מפלסי חיים עשויים מאדמה מהודקת, ומעליהם חרסים רבים, כלי צור, שברי אבני ריחיים ועצמות בעלי חיים. התגלו גם שתי קערות בזלת גדולות, שבתוך אחת מהן נמצא לוח אבן מרובע (0.2 × 0.2 מ').

השכבה העליונה מהתקופה הכלקוליתית נחשפה רק בחלק הדרומי של השטח. התגלו בה קירותקצרים וארוכים, שנבנו מאבני שדה בינוניות וקטנות. כן התגלו שני קירות מחיצה, שנבנו מכלי אגירה גדולים, בעיקר קנקנים ופערורים, שבסיסיהם הונחו זה בתוך זה. בשכבה זו נחשפו לפחות שני מרחבים בנויים, ובהם מפלס חיים ועליו חרסים רבים, שברי קערות, מקטרים מבזלת ועצמות בעלי חיים. עוד התגלו שני ראשי אלה וכמה כלי עבודה עשויים נחושת וכן סיגי נחושת.

לפי סגנון הבנייה, שטחה המצומצם וריחוקה משרידי הכפר העיקריים מהתקופה הכלקוליתית, נראה שבשטח E שכן אתר לוויין קטן, שהתקיים בד בבד עם האתר הגדול שמדרום לו. ניכר דמיון באדריכלות של שני האתרים וכן עם שרידי הבנייה מהתקופה שנחשפו בשטחים A ו-I. גם התרבות החומרית בשטח E, המיוחסת לתרבות הע'סולית, זהה לזו שביתר השטחים. ממצאי הנחושת, הכוללים כלים, סיגים וריכוז גבוה מהרגיל של מתכת באדמה, מלמדים כי במקום היה אזור מלאכה.

 

בשטח F (איור 5) התגלתה שכבה עשירה בממצאי חרס, צור ואבן מהתקופה הכלקוליתית, ובה מעט שרידים אדריכליים. התגלו שרידים דלים של שני קירות (1514W, 1536W) ושכבת מפלס חיים (1534L). נראה כי אזור זה לא היה מיושב ברציפות ולאורך כל שלבי הקיום של הכפר. לפי חתכי הבדיקה שנערכו באתר, שטח זה הוא השוליים הצפוניים של היישוב מהתקופה הכלקוליתית, ומצפון לו לא התגלו שרידי בנייה מהתקופה.

 

בשטח I (איור 6) התגלו ארבע שכבות מהתקופה הכלקוליתית (4–1). בכל השכבות נמצאה כמות גדולה של חרסים, כלי צור ועצמות בעלי חיים. שכבה 4, הקדומה ביותר, הושתתה בחלקה הישר על סלע הכורכר, ובחלקה על מפלס של כורכר כתוש ואבנים קטנות שפילס את השטח (4050L, 4061L, 4064L). בשכבה זו התגלו שרידי בנייה מעטים ומקוטעים. נחשף קטע של קיר — כנראה חלק ממתקן מעוגל (4058L) — שהושתת על שכבת כורכר כתוש ונבנה מאבני גוויל קטנות. בתוכוהתגלו שברים גדולים של כלי חרס. כשני מטרים מדרום לקיר נחשף חלקו הצפוני-מערבי של מתקן מעוגל נוסף, שנבנה מאבני גוויל קטנות (4041L). לשכבה 3 יוחס קיר לבנים ואבנים (4040W)החותך את מתקן 4041. בשכבות 2 ו-1 נחשפו שרידי מבנים, רובם רבועים.

בקירותהמבנים בכל השכבות בשטחהובחנו שלושה טיפוסים: קירות עבים (4032W, 4059W) שנבנו מאבנים גדולות עד קטנות, קירות צרים (4008W, 4019W, 4036W) שנבנו מאבנים קטנות וקירות (4040W, 4073W) שנבנו מלבני בוץ בשילוב עם אבנים קטנות. בארבע השכבות בשטח הובחנה מחד המשכיות ברורה בממצא החומרי ומאידך פגיעה בשרידי הבנייה משכבה לשכבה.

 

שטח J (איור 7). התגלו שרידים של שני מבנים מלבניים איתנים (I, II), לרבות מפלסי חיים עשירים מהתקופה הכלקוליתית. כן נחשפו שרידים מקוטעים של מבנים משלב קדום יותר בתקופה הכלקוליתית, עד לסלע האם.

שני המבנים נבנו מאבני גוויל (כ-1 מ' רוחב הקירות), ללא חלוקה פנימית. הם נבנו בניצב זה לזה, והיו כנראה מבני רוחב. במבנה I התגלו עשרות כלי חרס גדולים, רובם כלי אגירה, שבורים באתרם על הרצפה. הכמות הרבה של הממצא הקרמי יוצאת דופן ביחס לממצא במבנים אחרים באתר ובמבנים המיוחסים לתרבות הע'סולית בכלל. במקום המגוון המוכר של טיפוסים קרמיים המאפיין את התרבות הע'סולית, ניכרת במבנה I דומיננטיות של כלי אגירה גדולים. בנוסף, כלי האגירה במבנה I הונחו במפוזר במרכז החדר, ולא סמוך לקירות, בשורה או בגומחות רדודות כפי שהונחו כלי אגירה בשטחים האחרים באתר. עוד התגלתה במבנה I כמות גדולה של להבים כנעניים, גרעין אחד ללהבים כנעניים ופסולת ייצור של טכנולוגיה זו. בשני קירות הרוחב של המבנה התגלו שני גרזני נחושת: האחד על הקיר והשני מוטמן בין שני נדבכים. כן התגלתה על רצפת המבנה גלוסקמה (נשלחה לרפאות). הממצא החומרי במבנה II היה דל מאוד וכלל שברים מועטים של כלי חרס מהתרבות הע'סולית. ממצא דל זה בלט על רקע שפע הממצאים הקרמיים מהתקופה הכלקוליתית ביתר שטחי החפירה.

 

הממצא מהתקופה הכלקוליתית. שרידי היישוב מהתקופה הכלקוליתית שנחשפו באתר יוחסו לתרבות הע'סולית. כל הממצאים בכל השטחים אופייניים טיפולוגית וטכנולוגית לתרבות הע'סולית (למאפייניה, ר' Rowan and Golden 2009; Gilead 2011). המכלול הקרמי כולל כלים שהם 'מאובנים מנחים' לתרבות זו: קערות ישרות דופן (V), מחבצות ובזיכים. העיטורים השכיחים על כלי החרס הם פסי צבע אדום, לרוב על שפות הכלים. השיעור היחסי של טיפוסי הכלים השונים במכלול הקרמי באתר דומה לזה שהובחן באתרים אחרים מהתרבות הע'סולית (Lovel 2010:109), אם כי באתר אחוז הכלים הפתוחים מעט נמוך מהרגיל. במכלול הצור שכיחים להבי מגל בעלי גב, וכן מגרדים וכלים דו-פניים. עוד התגלו באתר מאות מקטרים וקערות עשויים בזלת ומעוטרים בדגמי קווים חרותים, כלי אבן ופריטי נחושת.

 

התקופה ההלניסטית

שטח C. התגלו בורות שנחפרו אל תוך השכבה מהתקופה הכלקוליתית. בבורות נחשפו שברי כלי חרס, ובהם בעיקר שברי קערות וקנקנים, המתוארכים למאות הג'–הב' לפסה"נ. באחד הבורות, אשר נחפר בחלקו בשולי הדרך שנחשפה בשטח C, נחשפו שני קנקנים ושתי אמפורות (איור 8), המתוארכים למאות הג'–הב' לפסה"נ. ייתכן שהבורות שהתגלו בשטח שייכים לשולי בית קברות שנמצא ברובו מחוץ לשטח החפירה ושירת תושבי יישוב מהתקופה ההלניסטית, הנמצא כ-700 מ' מדרום-מערב לשטח C.

 

התקופה הביזנטית

שטח D (300 מ"ר) נמצא במישור חקלאי, והוא חולק לשלושה מקטעים שנחשפו בהם שרידי בנייה שהשתמרותם גרועה. במקטע הצפוני נחשף קטע של קיר (1.1 מ' אורך, כ-2.5 מ' גובה השתמרות) שנבנה מאבני כורכר מהוקצעות בגודל בינוני. מסביבו נחשפה שכבת מילוי אדמה, ובה ריכוז גבוה של חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית. המקטע המרכזי (איור 9) ממוקם 15 מ' מדרום למקטע הצפוני, ונחשפו בו שרידי חדר. המקטע הדרומי נמצא כ-16 מ' מדרום למקטע המרכזי, ונחשפו בו שתי שכבות בנייה שבהן שרידים דלים, כנראה של ארבעה מבנים שנפגעו קשות בפעילות חקלאית בימינו בשל קרבתם לפני השטח.

 

שטח H נפתח במרחק 800 מ' מצפון למרכז הכפר נעליא. נפתחו בו 13 ריבועים, ונחשפו שרידי גת חצובה במזרח השטח ושרידים דלים של שני מתקנים נוספים, כנראה גם הם גתות, במרכז השטח ובמערבו. השרידים נחשפו בעומק של כ-0.8 מ' מתחת לפני השטח, והשתמרותם דלה ביותר בשל עיבוד חקלאי אינטנסיבי שנערך באזור בעשורים האחרונים.

הגת החצובה שנחשפה במזרח השטח כוללת משטח דריכה, בור איגום ובור שיקוע. במשטח הדריכה נחצבו שקע למתקן בורג וכן תעלה המוליכה משקע מתקן הבורג אל בור השיקוע. הריצוף של משטח הדריכה לא השתמר, אך נמצאו שברים שלו בתוך מילוי בור האיגום. הוא היה מורכב שברי חרסים מונחים בצורת אדרה ומשוקעים בטיח. התעלה מטויחת הובילה ממשטח הדריכה אל בור השיקוע. בור השיקוע ובור האיגום מלבניים ודופנו בתערובת של אבנים קטנות וטיח הידראולי אפור; שניהם רוצפו באריחי אבן רבועים, מהם שרדו אחדים באתרם.

במתקן שנחשף במרכז השטח זוהו שני שלבים של רצפת טיח, ובה שקע עגול, כנראה שרידי בור איגום של גת. מהמתקן המערבי השתמרו שני בורות רבועים צמודים, שנחצבו כנראה בסלע ודופנותיהם דופנו באבנים קטנות וטויחו. מן הבור המערבי השתמרה רק תשתית הרצפה, העשויה משכבות של טיח. מהבור המזרחי השתמרו ברצפה כמה אבנים מפסיפס תעשייתי.

 

התקופה האסלאמית הקדומה

שטח G. נחשפו שרידי מתקן ושלושה בורות שנחצבו כולם בסלע (הם לא צוירו). במילוי בתוך הבורות נתגלו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה. ממזרח לבורות נתגלו שרידים דלים של יסוד קיר בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, שנבנה מאבני גיר לא מסותתות והושתת על סלע הכורכר, וכן קטע מקיר נוסף חצוב בסלע הכורכר.

 

התקופה העות'מאנית

שטח B. הכפר נעליא מוזכר בסקרים מהמאה הי"ט (Guérin 1868:172; Conder and Kitchener 1883:244). הוא השתרע על ראש גבעת כורכר ועל מדרונותיה הדרומיים והמערביים. שטח החפירה, המשתרע בחלקו הדרומי-מערבי של הכפר, נבחר לאחר בחינת צילומי אוויר ועבודות חישוף (איור 10). ממפקד אוכלוסין שנערך בסוף המאה הט"ו לסה"נ ידוע כי הכפר היה קיים כבר אז, אך גרעין הכפר מתקופה זו לא זוהה בשטח.

נחפרו 800 מ"ר ונחשפו שרידים של ארבעה בתים מהכפר, המתוארכים לימי המנדט הבריטי (1917–1948). תכנית הבתים כוללת חדרים שנבנו סביב חצר מרכזית. חומר הבנייה העיקרי הוא אבני כורכר, חלקן מהוקצעות, בגודל בינוני בשילוב של בטון מזוין. הקירות הפנימיים (0.5 מ' רוחב ממוצע) והקירות החיצוניים (0.65 מ' רוחב ממוצע) טויחו בצבעים לבן וכחול. מרבית הרצפות נבנו מטיח לבן על תשתית (כ-5 ס"מ עובי) של אבן כורכר כתושה. בשניים מן החדרים הרצפות נבנו מאריחי בטון שהונחו על בטון כתוש. בדיקות שנערכו ברצפות של ארבעה חדרים מבתים שונים, הראו שהבתים לא נבנו על שרידים קדומים. מהחפירה עולה תמונה של כפר צפוף ובו בתים בנויים בקפידה סביב חצר. ההיקף המצומצם של החפירה לא מאפשר להסיק לגבי התכנון העירוני. נראה שיש לחפש את הגרעין הקדום של הכפר באזורים אחרים, אולי על ראש הגבעה שמצפון-מזרח לשטח שנחפר.

 

בחפירה התגלה אתר גדול ומרשים השופך אור חדש על התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל בכלל ובאזור אשקלון בפרט. חשיפת האתר בשטח E, כמו גם גילוי חרסים וצור מהתקופה הכלקוליתית בחתכי בדיקה ובעבודות פיקוח באזורים הסמוכים לאתר, רומזים על דפוס יישובי שבמרכזו יישוב גדול וסביבו נקודות התיישבות קטנות. היקף החשיפה הרחב של האתר מאפשר לעמוד גם על מאפייני היישוב. נראה שבאתר נחשף היישוב הגדול ביותר מהתקופה הכלקוליתית שנחשף עד כה בארץ, ובו התגלו היבטים שונים של חיי יישוב עירוני: מגורים, תעשייה, וכן דת ופולחן.

בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה שימש השטח שנחפר חלק מן העורף החקלאי המשגשג של אשקלון. שרידי הגתות שנחשפו בשטח H, שרידי המבנים שנחשפו בשטח D ושרידים פזורים אחדים שנחשפו ביתר חלקי החפירה, הם עדות לכך. בשל קרבתם של שרידים אלה לפני השטח הם נפגעו קשות בפעילות חקלאית של תושבי הכפר נעליא בתקופה העות'מאנית ועד ימינו. מהחפירה המדגמית בשרידי הכפר עולה שלפחות חלק ממנו היה בנוי בצפיפות במתכונת של בתי חצר, ואלה חודשו ושופצו לאורך זמן.