החפירה נערכה בשטח חקלאי מעובד, שנִטעו בו בעבר מטעים ופרדסים. נחפר ריבוע יחיד, ונחשפו בו אבנים וממצאים מהתקופות הרומית והממלוכית. בחפירות שנערכו באתר בעבר התגלו רצפת פסיפס של כנסייה, המתוארכת לראשית התקופה הביזנטית (צפיריס תשכ"ו; איור 1: 741-A), ובית מרחץ משלהי התקופה הביזנטית – התקופה האומיית ושרידים מהתקופה הממלוכית (צינמון 2013; איור 1: 5705-A).
 
נחשפה על פני השטח שכבה של סחף, ובה אבנים מסותתות, אבני שדה, פריטי צור שחוקים וחרסים. מתחת לשכבת פני השטח (11L–14L; איורים 2, 3) נחשפו ריכוזים של אבנים במגוון גדלים, חלקן מסותתות או מטויחות, וחרסים שחוקים המתוארכים לתקופות הרומית והממלוכית (לא צוירו). מתחת לריכוזי האבנים נחשפה שכבה של אדמת חרסית ללא ממצא (15L). נראה כי השרידים שנחשפו לא נמצאים באתרם, אולי כתוצאה מפעילות חקלאית.