בחודשים פברואר–מאי 2015 נערכה חפירת בדיקה מדרום לכביש 211 וממזרח ליישוב אשלים (הרשאה מס' 7348-A; נ"צ 173776-833/540927-91; איור 1), לקראת בניית חווה סולארית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת Bright Source, נוהלה על ידי י' עבאדי-רייס (צילום שטח), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), מ' אורון (ניהול שטח וצור), י' חימי וא' פרץ (צילום שטח), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' אלג'ם (צילום אוויר), ע' ברזילי וי' מילבסקי (ייעוץ), ט' אריקסון-גיני, ר' בארי וי' פז (כלי חרס), ד' בר-יוסף מאייר (חרוזים), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), א"מ פרץ וא' וייס (ארכיאובוטניקה), א' בוארטו (תיארוך פחמן 14), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס) וק' עמית (צילום צור).
החפירה (איור 2) נערכה בשרידים שתועדו בסקר מקדים שנערך בשנת 2009 (חימי ולנדר 2011: שטח B) במורדות הצפוניים של רכסי הר הנגב, המאופיינים בגבעות נמוכות של סלע קירטון שביניהן יובלים רחבים ורדודים הזורמים לכיוון צפון-מזרח. נחשפו מבנה קבורה (שטח A), שני קירות טרסה (שטחים 1A, 2A), מעגל אבנים (שטח 3A) ופזורת צור ושומרה (שטח M), המתוארכים לתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה ולתקופה העות'מאנית. בשטחי החפירה הובחנו שרידים של פעילות צבאית מהמאה הכ' לסה"נ.
במרחק של כ-0.5 ק"מ מצפון-מערב לחפירה נחשפו שני אתרים: האחד יוחס לתרבויות הנטופית המאוחרת והחריפאית משלהי התקופה האפיפליאוליתית (ורדי, פסטרנק ורסקין 2019, ור' שם הפניות), והאחר יוחס לתרבות הרמונית מהתקופה האפיפליאוליתית התיכונה (הרשאה מס' 7931-A).
שטח A. החפירה התמקדה בשטח זה, המשתרע על מחשוף סלע בגבעה נמוכה באפיקו הרחב של נחל באר חיל, וזוהו בו שלושה שלבי בנייה. לשלב הקדום יוחס מבנה קבר עגול (126L; 1.5 מ' קוטר פנימי, כ-1 מ' גובה; איורים 2–4) — נאוומיס — שנבנה בחלקה הדרומי של הגבעה משורה אחת של אבני גוויל גדולות (130W; 1.5 מ' רוחב מרבי) שהונחו על הסלע; הוא שרד לגובה שישה נדבכים. למבנה פתח בצפון, שמעליו הונחה אבן גדולה (0.4 × 1.4 מ'), ששימשה אולי לקירוי. משני צדי הפתח ניצבות מזוזות שנבנו מאבנים (כ-1 מ' גובה). הפתח נסתם מבחוץ באבני גוויל. בתוך המבנה התגלתה הצטברות של אדמת לס לא דחוסה, ובה זוהו לפחות ארבעה פרטים (תינוק, צעיר ושתי נקבות), לא בארטיקולציה, בעומקים שונים. כן נמצאו 40 חרוזים קטנים וארבעה חרוזים גדולים (איור 5). לשלב הבנייה האמצעי יוחסו ארבעה קירות (113W–115W, 128W), שנבנו מסביב למבנה העגול ותחמו אותו. הקירות נבנו מאבני גוויל, שהושתו על אדמה, ושרדו לגובה מרבי של שני נדבכים. בחפירת הקירות לא נתגלו חרסים או צור, אך נמצאו גרעיני זיתים בני זמננו. נראה שאלה נפלו בין האבנים או נצברו על ידי בעלי חיים. בשלב הבנייה המאוחר, לאחר שהנדבכים העליונים של הקירות התמוטטו לגל אבנים, נבנה מעליו מעגל אבנים (117L; כ-1 מ' קוטר); זהו השריד האחרון של פעילות אנושית קדומה בחלקה הדרומי של הגבעה. מצפון למבנה הקבר זוהו סימני חציבות.
שטחים 1A ו-2A. ביובל רדוד ורחב של נחל באר חיל נחפרו שני קירות טרסה (1A — 81 מ' אורך, 0.5 מ' גובה; 2A — 81 מ' אורך, 1 מ' גובה; איורים 2, 6), שנבנו מאבני גוויל על אדמת לס. נראה כי האבנים פורקו מקירות המבנה שנחשף בשטח A. שני קירות טרסה אלה הם חלק מתשע מערכות של טרסות, ובהן כמאתיים טרסות, שתועדו בסביבה בסקר המקדים. בחפירת שני קירות הטרסה נאספו מעט חרסים, רובם לא אינדיקטיביים. זיהוי ראשוני של החרסים מתארכם לתקופת הברונזה הקדומה או התיכונה או לתקופה הברזל.
בשטח 3A זוהה מעגל אבנים, אולי גדר לבעלי חיים; לא התגלה בו ממצא מתארך.
בשטח M, המרוחק כ-1 ק"מ מצפון-מזרח לשטח A, תועדו פזורת צור, שמקורה במעלה הגבעה, ושומרה בנויה באפיק הנחל. השומרה (כ-5 × 6 מ') נבנתה מאבנים מהוקצעות גס והשתמרה לגובה מרבי של ארבעה נדבכים. נמצאו בה חרסים מן התקופה העות'מאנית.
ממצא צור. במכלול הצור משטח A כמאתיים פריטים שמייצגים פעילות באתר וכן פריטים שנסחפו אליו. באתר התקיימה תעשיית אד-הוק לנתזים, כנראה בתקופת הברונזה הקדומה. כן נמצאו פריטים אינטרוסיביים שמייצגים פעילויות בשטח ולא באתר עצמו. כמה מהפריטים תוארכו לתקופה הפליאוליתית התיכונה, והם עשויים בטכניקת לבלואה. במכלול הצור משטח M פריטים שחוקים, ברמות בלייה שונות, שעברו הסעה. במכלול מיוצגות תעשייה של סיתות אד-הוק ותעשייה של ייצור להבונים. על חלק מהפריטים זוהו שני שלבים של עיבוד, אך באופן כללי אי אפשר לתארך את המכלול.
השרידים שנחשפו באתר מעידים על פעילות אנושית מגוונת במהלכן של כמה תקופות. מבנה הקבורה מייצג פעילות פולחנית, כנראה בתקופת הברונזה הקדומה או התיכונה. למבנה מאפיינים של קברים בנויים עגולים דמויי מגדל — תופעה הנפוצה מסיני ועד תימן ומתוארכת לסוף האלף הרביעי ולאלף השלישי לפסה"נ (Steimer-Herbet, Davtian and Braemer 2006) — ונכללים בה הנוואמיס של סיני (Bar-Yosef et al. 1977; 1983; 1986), מגדלי קבר בדרום ומזרח ירדן (Rollefson 2011; 2013), וקברים בכל המרחב של ערב עד תימן (Steimer-Herbet 2004). בסיני, הסמוכה ביותר לאשלים, מתוארכים הקברים לאלף הרביעי לפסה"נ (התקופה הכלקוליתית וראשית תקופת הברונזה; Bar-Yosef et al. 1977:87; 1983:52).
בשלב מאוחר יותר נבנו קירות מסביב למבנה הקבר. כשאלה התמוטטו שימשו אבניהם בשימוש משני לבניית קירות הטרסה — עדות לפעילות חקלאית שניצלה את היובלים הרחבים והרדודים של נחל באר חיל. בשטח A תועדה פעילות של סיתות צור באתרה, וכן התגלו פריטי צור מסותתים שנסחפו לאתר, ובשטח M תועדה פעילות של סיתות צור שאינה באתרה. השומרה משטח M מתוארכת לתקופה העות'מאנית, וכמו הטרסות גם היא חלק מהפעילות החקלאית שהתקיימה באזור. השרידים והממצאים מהחפירה מעשירים את התמונה שהתקבלה מסקר השטח ואת המחקר הארכיאולוגי של האזור.
Bar-Yosef O., Belfer-Cohen A., Goren A. and Smith P. 1977. The Nawamis near ‘Ein Ḥuderah (Eastern Sinai). IEJ 27:65–88.
Bar-Yosef O., Hershkovitz I., Arbel G. and Goren A. 1983. The orientation of Nawamis entrances in southern Sinai: expressions of religious belief and seasonality? Tel Aviv 10:52–60.
Bar-Yosef O., Belfer-Cohen A., Goren A., Hershkovitz I., Ilan O., Mienis H. and Sass B. 1986. Nawamis and habitation sites near Gebel Gunna, Southern Sinai. IEJ 36:121–167.
Steimer-Herbet T. 2004. Classification des sépultures à superstructure lithique dans le Levant et l’Arabie Occidentale (IVe et IIIe millénaires av. J.-C.) (BAR Int. S. 1246). Oxford.
Steimer-Herbet T., Davtian G. and Braemer F. 2006. Pastoralists’ tombs and settlement patterns in Wādī Washʻah during the Bronze Age (Ḥaḍramawt, Yemen). Proceeding of the Seminar for Arabian Studies 36:257–265.
Rollefson G.O. 2011. The greening of the badlands: Pastoral nomads and the “conclusion” of Neolithization in the Southern Levant. Paléorient 37/1:101–109.
Rollefson G.O. 2013. Late prehistoric aggregation patterns in Jordan’s eastern Badia. Syria 90:211–230.