טרם החפירות נערכו בשטחים המיועדים לבנייה חתכי בדיקה, והתגלו מפלסי אבנים וחרסים. נפתחו ארבעה שטחי חפירה (AD) במקומות שבהם התגלו שרידים עתיקים. נחשפו קטעי קירות, מתקן חקלאי ומשטח אבני כורכר, המתוארכים על סמך הממצא הקרמי לסוף התקופה הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית. נראה כי השרידים הם חלק מהעורף החקלאי של יישוב פניקי שמרכזו היה בתל נהריה, סמוך לשפך נחל הגעתון לים.
 
שטח A. נחשף בסיסו של מתקן חקלאי (103L; 1 × 1 מ'; איור 2), שנבנה מאבני כורכר על אדמת סחף. לא נמצאו שברי כלי חרס או ממצא אחר אשר יכול לתארך את זמנו של המתקן.
 
שטח B. נחשף קטע מקיר שדה (202W; 2 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב; איור 3), שנבנה מאבני גיר גדולות והושתת על מצע חול (201L). לא נמצאו שברי כלי חרס או ממצא אחר אשר יכול לתארך את זמנו של הקיר.
 
שטח C. נחשף קטע קיר (302W; 3 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב; איור 4), שנבנה מאבני גיר וכורכר; נמצאו עליו שרידי טיח אפור וחומר מליטה על בסיס חול ים. בסביבת הקיר נמצאו שברים רבים של קנקני אגירה, המתוארכים לסוף התקופה הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית (סוף המאה הד' וראשית המאה הג' לפסה"נ) ומתארכים את הקיר. נראה כי הקיר היה חלק ממבנה ששימש לאחסון תוצרת חקלאית.
 
שטח D. נחשף קטע ממשטח אבנים (102L; 2 × 4 מ'; איור 5), שנבנה מאבני כורכר גדולות ובינוניות והושתת על אדמה. בחלקו הצפוני של המשטח התגלה מכתש חצוב באבן גיר (סל 1004; איור 6), ששולב באבני המשטח ושימש כנראה לעיבוד של תוצרת חקלאית. אפשר שמשטח אבני הכורכר שימש בסיס לשומרה, שקירותיה וגגה נבנו מחומרים מתכלים ולא השתמרו. בסביבת המשטח ובין אבניו נמצאו שברי כלי חרס, רובם של קנקני אגירה המתוארכים לסוף התקופה הפרסית ולראשית התקופה ההלניסטית.
 
ממצא כלי החרס. בשטחים C ו-D נמצאו ידיות ושברי גוף רבים של קנקני אגירה וכן מעט שפיות כלים, ובהם קדרה ששפתה מעובה ונוטה כלפי פנים (איור 1:7), סיר בישול שלו ידיות הניגשות לשפת הכלי (איור 2:7), קנקן אגירה ששפתו נוטה כלפי חוץ (איור 3:7) ואמפורות (איור 4:7, 5). ממצא כלי החרס תוארך על פי מקבילות, למשל בתל דור, לסוף המאה הד' ולראשית המאה הג' לפסה"נ (Stern 1995:51–68). נראה שקנקני האגירה שימשו לאחסון תוצרת חקלאית.