האתר הקדום משתרע על גבעה נמוכה בקצה המערבי של רמת יששכר הבזלתית, בחלק הדרומי-המזרחי של הכפר טמרה. חלק נרחב מהאתר נהרס בעבודות פיתוח בימינו, והשתמרו בו שרידים קדומים בין בתי המגורים של ימינו. בסקרים שנערכו באתר בעבר תועדו מתחת למבני הכפר שרידי יישוב קדום, לרבות שתי כנסיות, שהשתרע מסביב למעיין שופע (עין א-תחתא; גרן תשמ"ה:83; גל תשנ"ח:72; Conder and Kitchener 1882:87–88, 130). מחפירות שנערכו באתר בשנים האחרונות עולה כי תחילת היישוב באתר בתקופת הברזל ושיאו בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. שרידי היישוב מהתקופה האסלאמית הקדומה כוללים מבני ציבור ומגורים, סמטאות ומתקני תעשייה (טפר תשע"ח; Porat 2008).

בחפירה הנוכחית (400 מ"ר; איורים 2–4) נחשפו שרידי מבנים, שהובחנו בהם שלוש שכבות: לשכבה הקדומה (III) יוחסו שני שלבי בנייה (b ו-a) של מבנה מגורים מהתקופה האומיית; לשכבה האמצעית (II) יוחסו שרידי מבנה מגורים מהתקופה העבאסית; ולשכבה המאוחרת (I) יוחסו שרידי קירות המתוארכים אולי לתקופה העות'מאנית.
 
שכבה IIIb (ראשית התקופה האומיית — שלהי המאה הז' וראשית המאה הח' לסה"נ). בפינה הצפונית-מזרחית של השטח נתגלו ארבעה קירות (126W, 160W–162W; איור 5), שתחמו שלושה חדרים (AC). קירות החדרים נבנו באבני גוויל מבזלת והושתתו על סלע האם. רצפת חדר A (164L) עשויה טיח-סיד והושתתה על אבני גוויל קטנות ואדמה אפורה. ברצפה שולבו פיטס ומכתש מאבן בזלת; שפתם הייתה בגובה פני הרצפה. ברצפת חדר C (165L) שוקע פיטס, קטן מזה שנתגלה בחדר A; נראה כי רצפות חדרים B ו-C היו עשויות טיח, בדומה לרצפת חדר A. בחלק הדרומי של שטח החפירה נחשפו שלושה קטעי קירות (166W, 175W, 184W; איור 6), שנבנו מאבני גוויל מבזלת והושתתו על סלע האם. נראה כי כל הקירות שנחשפו בשכבה זו היו חלק מאותו מבנה מגורים, שקירותיו פורקו ברובם עד גובה הרצפות בעת הבנייה בשכבה IIIa. ביסודות הקירות נתגלו שברי כלי חרס שתוארכו לראשית התקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קדרה (איור 1:7), סיר בישול (איור 2:7), פיטס (איור 3:7) ופך (איור 4:7).
 
שכבה aIII (שלהי התקופה האומיית — אמצע המאה הח' לסה"נ). נחשף בית מגורים מטיפוס בית חצר, שהושתת על שרידי שכבה IIIb. חזיתו פונה למזרח והוא כולל חדר כניסה (17R), מסדרון דמוי L (15R), חצר מרכזית (10C, 6R) ושני אגפים, צפוני ודרומי, של אולמות וחדרים. קירות המבנה (0.75–0.80 מ' רוחב, 2.7 מ' גובה השתמרות מרבי) נבנו משני פנים של אבני גוויל מבזלת במגוון גדלים, ובתווך מילוי של אבנים קטנות. מזוזות הפתחים נבנו מאבני גזית. רוב הרצפות במבנה נבנו מלוחות של אבני בזלת במגוון גדלים.
פתח המבנה נקבע בקירו המזרחי (172W) והוביל אל חדר הכניסה 17R. בקיר המערבי (176W) של חדר הכניסה נקבע פתח קשות, המקביל לפתח המבנה, שהוליך אל מסדרון 15R. בבדיקה מתחת לרצפה בחלק הדרומי של המסדרון (159L, 169L; איור 8) נתגלתה תשתית של אבני גוויל בינוניות וקטנות; ייתכן שתשתית זו שייכת לשכבה IIIb. בקיר המערבי (140W) של המסדרון נקבעו שני פתחים, צפוני ודרומי; הפתח הצפוני הוליך למערב אל החצר המרכזית, ואילו הפתח הדרומי הוליך אל אולם (11R) שהיה חלק מהאגף הדרומי. בקיר הדרומי (112W) של מסדרון 15R נקבע פתח נוסף, שהוליך אל חדר (14R) בפינה הדרומית-מזרחית של המבנה. החצר המרכזית נמשכת למערב אל מחוץ לתחום החפירה. בפינה הצפונית-מזרחית של החצר נחשף בור מים חצוב דמוי פעמון (149L; איור 9), שמעל פתחו הונחה חוליית אבן גיר רבועה, הגבוהה כ-0.4 מ' ממפלס הרצפה. צמוד לקיר הדרומי של החצר (129W) נתגלו שרידי גרם מדרגות שהוביל לקומה שנייה. ברצפת החצר שולבה תעלת ניקוז (1T) מקורה באבני כיסוי, שנמשכת למזרח אל חדר הכניסה (17R) ואל מחוץ לשטח החפירה. מעל רצפות חדר הכניסה, המסדרון והחצר המרכזית נחשפה שכבת הצטברות דקה של אדמה אפורה (133L, 140L, 148L, 150L, 158L) שהכילה חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה. מעל רצפת חדר 14R נחשפה שכבת מפולת (156L), שהכילה חרסים מהתקופה האומיית.
בקיר הצפוני של החצר (137W) נקבעו שני פתחים, המוליכים אל האגף הצפוני של המבנה, הכולל אולם שחולק לשני מרחבים (8R, 9R) בשורת קשתות (142W), ומשני צִדיו שני חדרים (7R, 18R; איור 10). רצפות האולם והחדרים עשויות אדמה כבושה מעורבת בגיר כתוש. מעל הרצפות נחשפה שכבת מפולת של אבני הקירות, שהכילה חרסים מן התקופות האומיית והעבאסית.
האגף הדרומי של המבנה כולל שישה אולמות (3R–5R, 11R–13R; איור 11), שהופרדו בקיר קשתות (115W). בשני הקירות (108W, 112W) שחצצו בין האולמות הותקנו חלונות (0.6 × 0.7 מ' כל אחד). משקופי החלונות נבנו מלוחות אבני גזית, ואדני החלונות גבוהים כ-0.4 מ' מעל מפלס רצפת האולם. הרצפות של שני האולמות המרכזיים 4R ו-12R עשויות מאדמה אפורה כבושה מעורבת בגיר כתוש. אף על פי שלא התגלה כל ממצא שיכול להעיד על השימוש באולמות, סביר להניח שהם היו קשורים לגידול בעלי חיים. חלונות דומים נמצאו בבתי מגורים בבית שאן, ושם הם תוארכו לתקופה העבאסית וזוהו כאורוות (י' צפריר, מידע בעל פה).
הממצא הקרמי בתשתית רצפות המבנה מתוארך לתקופה האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ), וכולל שלוש קערות (איור 1:12–3), שני סירי בישול (איור 4:12, 5) וקנקן (איור 6:12).
מתחת ומעל רצפות המבנה נמצאו מעט עצמות בעלי חיים. מבין העצמות זוהו שלוש לסתות תחתונות של חזירים שנטבחו במהלך השנה הראשונה לחייהם, וכן עצמות בקר וצאן. גילוין של עצמות חזירים צעירים יכולה לרמז כי דיירי הבית היו נוצרים.
 
שכבה II (התקופה העבאסית). לאחר רעידת האדמה בשנת 749 לסה"נ עבר בית המגורים שיפוץ (איור 2); חלק מהקירות משכבה III המשיכו לשמש ולצִדם נבנו קירות חדשים מאבני גוויל מבזלת (3 מ' גובה השתמרות מרבי). הבית חולק לשני בתים נפרדים, מזרחי ומערבי, בסתימת הקשתות בקיר 115 שבאגף הדרומי (איור 13), בהפרדת החצר המרכזית לשני חלקים ובהפרדת אגף המגורים שמצפון לחצר לשני חלקים.
בית המגורים המזרחי עבר שינוי מהותי בתכניתו; לא ברור היכן היה קבוע פתח הבית, אך הפתח המקורי שהיה קבוע בקיר 172 נסתם. חדר הכניסה הוקטן בבנייה של קיר (173W) ויצא מכלל שימוש. בחלק הדרומי של המסדרון נבנה קיר (178W), שחסם את המעבר אל חדר 14R. הפתח בקיר 140, שהוביל לאולם 11, נאטם, החלונות בקיר 108 נסתמו (איור 14) ואולם 11 הוסב לשמש למגורים. החצר המרכזית עברה גם היא שינוי מהותי. הפתח הקשות של החצר הוקטן לרוחב של כמטר אחד בבניית קיר (181W), ששימש גם לתמיכת הקשת משכבה IIIa. החצר הוקטנה, וחלקה המערבי (6R) השתייך כעת לבית המגורים המערבי, והפתח המזרחי בקיר 137 נסתם. בפינה הצפונית-מערבית של החצר נבנה טבון (139L) מעל רצפת לוחות אבני הבזלת. באגף המגורים הצפוני נסגר בבנייה הפתח של חדר 7R, והחדר השתייך לבית המגורים המערבי. בפינת הדרומית-מערבית של אולם 8R נבנה חדרון בהוספת קיר (141W; איור 15).
תכנית בית המגורים המערבי אינה ברורה, כיוון שרק חלקו המזרחי נחשף. חלקו הצפוני של הבית כלל עכשיו את חדר 7R וחלק מהחצר המרכזית 6R. אולמות 4R ו-5R הוסבו לשמש למגורים ופתחיהם נקבעו במערב. ממערב לחדר 4R נחשף חדר נוסף (2R) שנתחם בשני קירות (104W, 113W) שנבנו בשלב זה. קיר 104 התחבר בחלקו המזרחי בזווית ישרה עם קיר נוסף (105W), ואולם (3R) הוקטן. מדרום לקירות 104 ו-105 נחשף חלק מחדר נוסף (1R) שרצפתו עשויה אדמה כבושה.
אפשר שאולמות 3R ו-13R, חדר 1R וחדר 14R היו שייכים בשלב זה למבנה מגורים נוסף.
מכלול הבתים נסתם בשכבת הרס של הקירות ובמילוי של אבנים ואדמה אפורה. בתוך שכבת ההרס נמצאו חמישה מטבעות, שהמאוחר בהם תוארך לשנים 775–785 לסה"נ, תקופת שלטונו של אל-מהדי. בנוסף נמצאו חרסים מעורבים רבים מהתקופות האומיית והעבאסית. על סמך הממצא בחפירה נראה כי בתי המגורים נעזבו במהלך התקופה העבאסית בשלהי המאה הט' לסה"נ.
 
שכבה I (התקופה העות'מאנית?). נחשפו שני קירות (106W, 114W; איור 16) ואומנה (130W), שנבנו מאבני גוויל מבזלת והושתתו על הריסות בית המגורים משכבה II. נראה שקירות אלה היו חלק ממכלולי בנייה מהתקופה העות'מאנית, אך הקשרם אינו ברור.