האתר א-טווירי נמצא בחלקו הדרומי של עמק הקורן, במרחק כ-500 מ' מדרום ליובלו של נחל שעל. באתר נערכו בעבר סקרים וחפירות (פרנקל וגצוב 2012: אתר 42, ור' שם הפניות), ונחשפו כנסייה (סמיטליין 2007; איור 1: 4258-A) וגת משוכללת ובה כתובת המציינת את זמן שיפוצה במאה הו' לסה"נ (הרשאה מס' 5162-A).

נפתחו שלושה שטחי חפירה (1–3; איור 2), ונחשפו בעיקר שרידי בנייה דלים וממצא קרמי רב מהתקופות הביזנטית–ראשית האסלאמית הקדומה והממלוכית.
 
שטח 1 (25 מ"ר). נחשף רובד (0.1 מ' עובי) של חלוקי נחל, ובו חרסים רבים המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית, ובהם קערות (איור 1:3–3) וקנקנים (איור 4:3–7), וכן מטבע פלס אומיי (פוסט רפורמה; המאה הח' לסה"נ; ר"ע 149436). נראה כי הרובד נוצר כאשר הממצאים שקעו באופן טבעי לשכבת החלוקים שהיא חלק מפשט ההצפה של נחל שעל הסמוך.
 
שטח 2 (75 מ"ר). נחשפו שני קירות שדה (10W, 11W; איור 4), שנבנו משילוב של אבנים מסותתות בינוניות ואבני גוויל קטנות. בתשתית הקירות נחשף מפלס טבעי של חלוקי נחל, שנמצאו בו חרסים רבים המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית, ובהם קערות (איור 1:5–7), קדרות (איור 8:5, 9), סיר בישול (איור 10:5) וקנקנים (איור 11:5–15); סיר הבישול ממשיך גם בתקופה האומיית. כן נמצא מטבע שחוק המתוארך למאה הד' לסה"נ (ר"ע 149437). נראה כי הממצאים הגיעו לשטח באדמה שהובאה לטיוב הקרקע. במפלס הקירות נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה הממלוכית, ובהם קערות מזוגגות (איור 16:5, 17), קדרה (איור 18:5) ואולי גם כלי סוכר (איור 19:5, 20). נראה כי קירות השדה היו חלק מפעילות חקלאית שהייתה קשורה לגידול קנה סוכר.
 
שטח 3 (25 מ"ר). נחשף קטע ריצוף שנבנה מאבנים שטוחות גדולות (איורים 6, 7). בהצטברויות אדמה מעל הריצוף נמצאו קערה המתוארכת לשלהי התקופה הביזנטית (איור 1:8), קערה מהתקופה האומיית (איור 2:8) וקנקנים משלהי התקופה הביזנטית (איור 3:8–5). בתשתית הריצוף נמצא מטבע רומי אימפריאלי המתוארך לראשית המאה הד' לסה"נ (ר"ע 149439). נראה כי הריצוף היה חלק מחצר של מבנה המתוארך לפי ממצא כלי החרס לשלהי התקופה הביזנטית. על פני השטח בקרבת מקום נמצא מטבע מהתקופה הביזנטית (408–423 לסה"נ; ר"ע 149435).
 
ממצאי החפירה מלמדים על פעילות באתר בתקופות הביזנטית–ראשית האסלאמית הקדומה והממלוכית.
שברי כלי הסוכר קשורים כנראה לתעשיית הסוכר ששגשגה בגליל המערבי במאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (Stern et al. 2015). נראה כי האתר היה חלק מעורף חקלאי, בין שטחים חקלאיים לאזור מגורים.