בחודשים יולי–אוגוסט 2018–2019 נערכו עונות החפירה השלישית והרביעית במערת תנשמת (רישיונות מס' 68/2018-G, 71/2019-G; נ"צ 197122/656269; איור 1). החפירה, מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ובמימון הקרן הלאומית למדע וקרן ליקי, נוהלה על ידי י' זיידנר (צילום שטח) וע' וורונר, בסיוע ח' זייגן, א' לוי ומ' פרבו (ניהול שטחים), י' זיידנר וע' וורונר (עיבוד צור), ר' ישורון (ארכיאוזואולוגיה), ר' שחק-גרוס (גיאוארכיאולוגיה), ס' אלון (שרטוט ומדידות), נ' פורת (OSL) ונ' מרסייה (TL).
מערת תנשמת, השוכנת במדרון המערבי של גבעה ממזרח לשוהם, תועדה לראשונה על ידי שטקליס (Stekelis 1942) שזיהה בה שכבות מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והעליונה. משנת 2016 התרכזה החפירה במערה בשלושה שטחים: החדר הפנימי, שכבת הברקציה והטרסה (איור 2). בכל אזורי החפירה נחשפו כלי צור המתוארכים לתקופה הפליאוליתית התיכונה בלבד.
החדר הפנימי. בחלקו המזרחי של החדר נחפרו מילויי אדמה בגוון חום כהה עד לסלע האם (איור 3). צפיפות הממצא דלה ומדגימות הקרקע עולה שאלו מילויים טבעיים. בחלקו המערבי של החדר נחשפו שכבות ארכיאולוגיות המכילות פריטי צור ועצמות בעלי חיים.
שכבת הברקציה. השכבה משתרעת בין החדר הפנימי לטרסה (איור 4) ומתאפיינת בצפיפות גבוהה של פריטי צור, עצמות בעלי חיים וגושי אוכרה במגוון גדלים וצבעים. בשכבת הברקציה החלה להיחפר תעלת בדיקה, במטרה להבין את השיכוב ואת הקשר הסטרטיגרפי בין החדר הפנימי לטרסה.
הטרסה היא למעשה חדר שתקרתו קרסה. הטרסה נחפרה מתחילת החפירות במערה, ועד כה זוהתה בה שכבת אדמה עשירה בפריטי צור, עצמות בעלי חיים וגושי אוכרה (איור 5).
מכלול הצור. הטכנולוגיה השולטת במכלולי הצור היא טכנולוגיית לבלואה להפקת נתזים. אף שעיבוד כלי הצור בראשית דרכו, מתצפיות ראשוניות עולה כי דגם הצלקות השכיח הוא דגם צלקות הקפי (צנטריפטלי) וכי שכיחות הכלים והגרעינים נמוכה. בניגוד למסקנותיו של שטקליס, עד כה לא נמצאו פריטי צור מהתקופה הפליאוליתית העליונה.
מכלול בעלי החיים. בדומה למכלול הצור, עיבוד מכלול עצמות בעלי החיים נמצא בראשיתו. מתצפיות ראשוניות עולה כי מרבית העצמות הן של בעלי חיים גדולים כגון שור הבר ויחמור.
תיארוך. בין שתי עונות החפירה של השנים 2018 ו-2019 הונחו במערה כעשרים דוזימטרים לצורך תיארוך המבוסס על תרמולומינסנציה (TL; Thermoluminescence). במהלך עונת 2018 נלקחו דגימות אחדות לתיארוך בשיטת הלומיניסנציה האופטית (OSL; Optically Stimulated Luminescence). תוצאות ראשוניות צפויות להגיע בעתיד הקרוב.
מערת תנשמת מתוארכת לתקופה הפליאוליתית התיכונה. על סמך דגם הצלקות של פריטי הלבלואה, ייתכן שניתן לתארך את המערה לחלק התיכון של התקופה הפליאוליתית התיכונה. מכלולים דומים לאלו שהתגלו מערת תנשמת נתגלו באתר המוסטרי נשר-רמלה (Zaidner et al. 2016;
Prévost and Zaidner 2020) וכן במערת קפצה (Hovers 2009).
Hovers E. 2009. The Lithic Assemblages of Qafzeh Cave. New York.
Prévost M. and Zaidner Y. 2020. New Insights into Early MIS 5 Lithic Technological Behavior in the Levant: Nesher Ramla, Israel as a Case Study. PLoS ONE 15:e0231109.
Stekelis M. 1942. Preliminary Report on Sounding in Prehistoric Caves in Palestine. BASOR 86:2–10.
Zaidner Y., Frumkin A., Friesem D., Tsatskin A. and Shahack-Gross R. 2016. Landscapes, Depositional Environments and Human Occupation at Middle Paleolithic Open-Air Sites in the Southern Levant, with New Insights from Nesher Ramla, Israel. Quaternary Science Reviews 138:76–86.