מערת הקבורה חצובה בסלע בשיפולים הדרומיים-מערביים של תל קריית יערים, במרחק כ-300 מ' מראש התל, והיא נפגעה קשות במהלך עבודות הפיתוח (איור 1). החפירה נערכה בפינתה הצפונית-מזרחית של המערה, והיא תוארכה לתקופות הברזל 2ב'–ג'. בשנים האחרונות נערכו כמה חפירות בתל (עדוי 2017; Finkelstein et al. 2018).
 
במערה (1.5 × 3.3 מ', 2 מ' עומק; איורים 2, 3) נחשפו חלק מבור עמידה חצוב (104L; 0.9 × 1.7 מ', 0.8 מ' עומק; איור 3) ומסביבו רצפת סלע מיושרת. בור העמידה הכיל הצטברות של אדמה, כלי חרס ועצמות אדם. מעל רצפת המערה נחשפו שלוש שכבות עיקריות של הצטברות אדמה (101L–103L). בשתי השכבות התחתונות 103 (0.25 מ' עובי; איור 4) ו-102 (0.6–0.8 מ' עובי; איור 5) נמצאו שברי כלי חרס ועצמות אדם. ייתכן כי הכלים משכבה 103 היו מונחים במקור הישר על רצפת הסלע. שכבה 103 נתחמה בשורת אבנים בינוניות בשני מקומות שונים ברצפה. נראה כי האבנים הונחו על מנת לתחום את כלי החרס והעצמות בערמה בפינת המערה וליצור מאספה במטרה לאפשר שימוש חוזר במערה. בשכבה 101 העליונה (0.2–0.4 מ' עובי) נחשפה אדמת סחף ללא ממצא.
ממצא כלי החרס במערה כולל עשרות כלים מייצור מקומי, ובהם קערות, קנקנים ממגוון טיפוסים, פכים, פכיות דלייה, פכיות אגסיות, פכיות שחורות ונרות צבוטים. המכלול תוארך לתקופות הברזל 2ב'–ג'. כן נמצא פך אחד שהוכנסו אליו עצמות במכוון (איור 6).
 
בתל קריית יערים הסמוך נמצאו בעבר ממצאים מתקופות הברזל 2ב'–ג' (Finkelstein et al. 2018:57–61), ולכן סביר כי הקבורה במערה זו קשורה לאוכלוסייה שהתגוררה בתל הסמוך.