בחודש אוגוסט 2003 נערכה חפירת הצלה באתר הנמצא בתחום שמורת הטבע עין אווזים (הרשאה מס' 3951-A*; נ"צ — רי"ח 25360-75/78450-70; רי"י 20360-75/28450-75) לאחר שחברת החשמל הציבה עמוד מתח גבוה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה וצולמה על ידי ה' סמיטליין בעזרת י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן וט' קורנפלד (מדידות ושרטוט), ל' פורת (רפאות כלי חרס), ח' טחן (ציור), נ' גצוב (צור) ומ' שדה (ארכיאוזואולוגיה).
עין אווזים נמצא כ-2.5 ק"מ מצפון לתל תאו ו-2.5 ק"מ מדרום לקריית שמונה, בשוליים המערביים של עמק החולה המרכזי. חפירת הצלה קודמת נערכה באתר על ידי י' עלון בשנת 2002 (ר' חדשות ארכיאולוגיות 115: 3-2).
נפתח ריבוע ממערב לכביש קריית שמונה–ראש פינה, אך בשל עומק החפירה והחתכים הפריכים צומצם השטח (3 X 3 מ'; איור 1). המפלס העליון (1.7–2.0 מ' עובי) היה אדמה אדומה כמעט סטרילית שנסחפה במדרון (לוקוס 101) והכילה מעט חרסים מסוג ראשאייה אל-פוחאר, שנשטפו ככל הנראה מהכפר שהיה במעלה המדרון עד לאמצע המאה הכ'. האדמה האדומה כיסתה חומר חום קשה ומהודק (לוקוס 102), שהכיל שניים ואפשר שלושה שלבים של התיישבות מתקופת הב"ק 1א.
שלב I
ברבע הצפוני-מערבי של הריבוע נחשפה פינה של מבנה בנוי היטב (W105 ,W104; איור 2). קיר 104 ניגש אל קיר 105. הקירות נבנו משתי שורות מקבילות של אבנים גדולות מהוקצעות עם מילוי אבנים קטנות (כ-0.6 מ' רוחב) והשתמרו לגובה נדבך אחד בלבד (0.20–0.25 מ'). נראה שקירות האבן שימשו יסוד למבנה-על מלבנים, ששרידיהן ניכרות בחומר הקשה שנמצא בין אבני הקירות.
משלב מאוחר נמצא קיר (W107) בנוי מאבני שדה לא מהוקצעות בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע. קרבתו למחיצה לא אפשרה מדידה מדויקת. מהלך הקיר מקביל לזה של 105 וביניהם מעבר (1.25 מ'). הממצא הקרמי מן הקיר היה פריך מאוד, ותוארך כולו לתקופת הב"ק 1א. אל פינת המבנה, מדרום, ניגשו שרידי מיתקן עגול (לוקוס 108) מדופן ומרוצף אבן, דומה לזה שנמצא בחפירות עלון. על פי מקומו וגובהו הוא בן זמנו של המבנה.
שלב II
לשלב זה שייכים קיר W109, קיר W112 ורצפת אבן (לוקוס 110).
קיר 109 נמצא 0.25–0.30 מ' מתחת לקיר 107 וכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח. הוא נקטע ככל הנראה בעת בניית קיר 105. קיר 109 בנוי שתי שורות מקבילות של אבנים מהוקצעות בגסות, קטנות מאלה שבקירות 104 ו-105. השתמר נדבך אחד ונראה כי גם הוא שימש בסיס למבנה-על מלבנים. לקיר ניגשת רצפת אבן מקוטעת (לוקוס 110). קטע קיר קטן (W112) נחשף כ-0.15–0.20 מ' נמוך יותר והוא חותך את הצד הפנימי של מפגש קירות 104 ו-105. התגלה רק חלק קטן של הפן המערבי שלו הבנוי מאבני שדה בינוניות.
מתחת לקיר 109 נמצאו כמה אבנים מונחות ברצף הרומזות אולי לקיומו של קיר קדום יותר, משלב III.
שני השלבים וכן השלב השלישי המשוער תוארכו לתקופת הב"ק 1א ללא הבדלים ממשיים בכלי החרס, מכלול אופייני לתקופת הב"ק 1א בעמק החולה. המכלול מתאפיין בקערות מזוות וחצי-כדוריות מרוקות אפור (איור 4-1:3), קערות מחופות אדום (איור 5:3), פערורים בעלי שפה פשוטה ובעלי שפה מעובה (איור 9-6:3), קנקנים בעלי שפה משתפלת (איור 12-10:3), קנקנים בעלי שפת קשת (איור 13:3, 14) קנקן עם שפה צבוטה (איור 15:3) ופכית (איור 16:3). במכלול נפוץ חיפוי אדום. מכלולים דומים ידועים מאתרים אחרים בעמק החולה, כגון תל תאו (שכבות IV-V; ר' Tel Te’o [IAA Reports 13], pp. 118–131) וחצאץ (ר'R. Greenberg. 2002. Early Urbanizations in the Levant. London. pp. 30–31).
נמצאה כמות גדולה של חפצי צור. מ-45 החפצים 20 זוהו ככלים. במכלול בולטים להבי מגל (14), רובם להבים כנעניים (10). שני להבים שתוארכו לתקופה הכלקוליתית הם הרמז היחיד לנוכחות כלקוליתית באתר.
פסולת
טיפוס |
כמות |
בולבוסים |
18 |
להבים |
3 |
נתזים |
23 |
ליבות |
1 |
כלים
טיפוס |
כמות |
מגלים |
14 |
כנעניים |
10 |
בעלי גב |
3 |
לא ידוע |
1 |
מגרדים |
1 |
שקערורית קטומה |
1 |
מקדח |
1 |
נתזים משובררים |
1 |
ממצאים נוספים כללו מרצע נחושת שלם בעל חתך מרובע (5.3 ס"מ אורך), חוד עצם (איור 17:3), שבר שפה של קערת בזלת (איור 18:3) ומקבת בזלת (4.6 ס"מ קוטר).
עצמות בעלי החיים כללו שלושה מינים: כבשים, בקר וחזיר מבוית. הממצאים זהים לאלה משכבה IV בת אותו זמן בתל אסור (ר' חדשות ארכיאולוגיות קד:69-67).
המין |
מס' עצמות |
MNI |
כבשים |
15 |
1 |
בקר |
17 |
1 |
חזיר מבוית |
5 |
1 |
היישוב מתקופת הב"ק 1א בעין אווזים הנמצא בין תל תאו בדרום לתל נעמה בצפון, הוא חוליה נוספת בשרשרת ישובי הב"ק 1 בעמק החולה.
בשל ההיקף המוגבל של החפירה מאפיין חשוב של התקופה לא הוברר דיו: טיפוס המבנה המרובע שפינתו נחשפה, אופייני יותר לתקופת הב"ק 1ב מלתקופת הב"ק 1א המאופיינת במבנים אובליים. ההצטברות מתקופת הב"ק 1א לא נחפרה למלוא עומקה ונמצא רק מעט מההתיישבות שקדמה לה.