חפירה 1
נפתחו שני ריבועים (2.5 × 5.0 מ'; B, A; איור 1). בריבוע A נחשף לאורך הדופן הדרומית נדבך תחתון של קיר בנוי אבני בזלת מסותתות גס (W103), וביניהן סף בשימוש משני שעובד היטב ובו פותה לציר. מתחת לנדבך נחשפו יסודות הקיר (2–3 נדבכים) שנבנו מאבני שדה ואבני בנייה קטנות מסותתות חלקית. אל הקיר ניגשה מצפון רצפת אבן, כנראה של חצר (לוקוס 101; איור 2). מתחת לרצפה (לוקוס 104) נתגלו שלושה גושי סלע בזלת ובעומק של כ-1.2 מ', במגע בין הבזלת לאדמת הגיר (קרקע פוסילית), הובחנה קרקע טבעית המורכבת מאדמה אפויה (איור 3).
שברי כלי חרס שנאספו על רצפת האבן אינם קדומים לתקופה האומיית (המאה הח' לסה"נ). כמה שברים מתקופה זו נמצאו גם מתחת לרצפה (איור 6: 14), וכן כמה שברי זכוכית המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. נראה אם כן שזמנה של הרצפה אינו קדום לתקופה האסלאמית הקדומה. בהצטברות העפר שמתחת לרצפה (לוקוס 104), ובעיקר סמוך לקרקע הטבעית, נמצאו כמה חרסים מתקופת הברזל (המאות הי'-הח' לפסה"נ; איור 6: 1, 3–5, 7). בכמה עומקים וסמוך לפני השטח, נאספו שברי כלי חרס מן התקופות ההלניסטית (איור 6: 8) והרומית (איור 6: 9, 10).

 

בריבוע B נחשפו שני קטעים מיסודותיו של קיר בנוי אבני בזלת מסותתות היטב (W105). מהקטע הדרומי נותרו שלוש אבנים בשני נדבכים, שאחת מהן שעונה על סלע לא מעובד, ומן הקטע השני השתמרו שתי אבנים בשני נדבכים. נראה כי ניתן לשחזר בין קטעי הקירות פתח רחב, אך אין בכך ודאות. הקטע הדרומי של הקיר נמצא מכוסה בחלקו ברובד עבה של סיד או טיח ללא חרסים. ייתכן כי אלה שרידי רצפה.
קרקע טבעית הובחנה בצפון סמוך מאוד ליסוד קטע הקיר ואילו בדרום בעומק של כ-0.6 מ' מתחת ליסוד הקיר.
 

הממצא הקרמי כלל כלים מזוגגים מן התקופות האסלאמית הקדומה (איור 6: 11) והממלוכית (איור 6: 17), וחרסים רבים מתקופת הברזל שנמצאו סמוך לקרקע הטבעית (איור 6: 2, 6). כן נמצאו שני שברי כלי זכוכית מן התקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית.
כיוון שכיווני הקירות בשני הריבועים שונים זה מזה, נראה שאין ביניהם קשר, אך הם כנראה בני זמן אחד. את הפרש הגבהים בין הקירות יש לייחס לשיפוע הטבעי של האתר. על סמך שברי כלי החרס שנמצאו ובהיעדר ממצאים בני זמננו, ניתן לקבוע כי שרידי המבנים אינם קודמים לתקופה האסלאמית הקדומה, אך לא נבנו בעת החדשה.

 

חפירה 2
ריבוע A נפתח סמוך לקצה המערבי של המגרש המיועד לבנייה. בצדו הדרומי של הריבוע אותרה תעלת בדיקה שנחפרה בעבר, ובצדו הצפוני נחשף סלע האם בעומק של 3–30 ס"מ מפני השטח. לא נמצאו שרידים אדריכליים עתיקים, פרט לשורת אבנים שהיתה אולי דופן תעלה שלא השתמרה. נאספו חרסים ושברי זכוכית מן התקופה האסלאמית הקדומה (650–900[?] לסה"נ) וכן מטבע מן התקופה הביזנטית של הקיסר יוסטינוס הב', שנטבע בניקומדיה בשנת 574/5 לסה"נ (ר"ע 102892).

 

ריבוע B (איור 4; 2 × 5 מ') נפתח ממזרח לריבוע A. ישר מתחת לפני השטח נתגלה יסוד של קיר מאבני בזלת (W22). משני עבריו ועד עומקו המרבי (0.5 מ' מתחת לפני השטח), נמצאו ממצאים מן המאה הכ', המתארכים את הקיר. בשכבות העליונות נאספו גם שברי כלי חרס, מן התקופות האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית. יסוד הקיר נבנה ישירות על מפולות של אבני בניין גדולות ומסותתות היטב מבזלת, מעורבות בסיד או טיח (לוקוס 25), ייתכן מפולות של קומה עליונה (איור 5). האבנים נמצאו מונחות על שכבה קשה של טיח סיד עבה המרוח על אבנים מסותתות בגודל בינוני (W27). ייתכן ששכבה זו היא רצפה, אם כי בתחום המצומצם של החפירה רוחבה מגיע ל-0.5 מ' בלבד.
לאורך הדפנות הצפונית והמערבית של הריבוע אותרו שני יסודות של קירות הבנויים מחלוקי בזלת ויוצרים פינה (W24 ,W23). חלוקי הבזלת אחוזים בטיח סיד ומונחים על שכבת הטיח הקשה. זהו כנראה נדבך יסוד של קיר שלא השתמר. החפירה הסתיימה מבלי להגיע לסלע האם.
נמצאו שברי כלי חרס רבים מן התקופה האומיית (איור 6: 13, 15), בהם קנקן כמעט שלם אך ללא צוואר (לא אויר) ונר (איור 6: 16).
שטחה המצומצם של החפירה אינו מאפשר את הבנת תוכנית המבנה שרק חלקו נחשף, אך על סמך רוחב היסודות וגודלן של אבני הבנייה (עד 0.3 × 0.4 × 0.6 מ') נראה כי מדובר בבניין גדול למדיי.