בחפירה נחשפו שש שכבות יישוב (1–6).

 
שכבה 6 (התקופה הרומית הקדומה והתיכונה)
נחשפו שכבות של חלוקים וחרסיות עם חרסים שנסחפו מהעיר טבריה, בהם נחשף חלקית קיר, בנוי מאבנים רבועות מלוכדות בטיט אפור (0.6 מ' עומק חפירה; איור 3). הקיר דומה לקיר האצטדיון הרומי שנחשף ב׳חניון מלון פלאזה׳. ייתכן שגם הוא שייך לאצטדיון, אך חפירתו לא הושלמה. 


שכבה 5 (התקופה האומיית)

שרידי יישוב מהתקופה האומיית נחשפו בבור בדיקה ובהם שלושה שלבים של מתקנים. השלב הקדום נבנה על שרידי הקיר משכבה 6, שראשו שימש רצפת המתקן. במזרח תחום המתקן בקיר בנוי לבנים שרופות. בתוך המתקן נחשפה מפולת לבנים שרופות ושרידי שרפה שכיסתה קבוצה של שמונה קנקנים שלמים. נראה שהמתקן שימש כבשן של בית יוצר לקנקני חרס (איור 4). הכבשן חתום בשלושה רבדים של רצפת טיח. על רצפת הטיח התגלו שרידי שרפה שנמשכו לדרום ולמערב וזוהו בחתכים. בצפון הרצפה נחשף מצבור נרות שעליהם כתובות בערבית. שלב זה כוסה במילוי עבה ובו אבני גוויל קטנות ושברי טיח אפור וכתום-ורדרד, שפולס כרצפה עם אדמה חומה בהירה. במזרח החפירה התגלה מרחב ובו שש רצפות זו על זו (איור 5). הרצפה התחתונה מטיח אפור עבה מאוד על תשתית אבני גוויל קטנות; במילוי שמתחת לרצפה התחתונה התגלו חרסים המתארכים אותה לתקופה האומיית; חמש הרצפות שמעליה מתוארכות לתקופה הפאטימית (ר' שכבה 3).
 
שכבה 4 (התקופה העבאסית)
בבור בדיקה נחשף קיר שכיוונו הכללי צפון–דרום (1.35 מ' אורך, 0.45 מ' רוחב, 0.9 מ' גובה). תעלת יסוד של הקיר נחפרה לתוך השכבה האומיית ובה חרסים מהמאות הח'–הט' לסה"נ, שמתארכים את הקיר לתקופה העבאסית. על הקיר נבנו קירות בתקופה הפאטימית (ר' שכבה 3).
 
שכבה 3 (התקופה הפאטימית)
נחשפה רצועה צרה משכונת מגורים. בחלק המערבי נחשפו מבני מגורים בנויים אבני גזית עם קטעים בנויים אבני גוויל. למבנים היו חצרות מרוצפות בלוחות בזלת. התגלו ממצאים המתארכים את בניית המבנים למאה הי' לסה"נ והם המשיכו לשמש גם במאה הי"א לסה"נ עם שינויים, בהם הוספת קירות וסתימת פתחים (איור 6). על הרצפה האומיית במזרח החפירה התגלו חמש רצפות מהתקופה הפאטימית. מתחת לרצפת הטיח השנייה מלמעלה נחשפה תעלה שכיוונה צפון–דרום; חתך התעלה, ממערב למזרח, קעור ודופנותיה מטויחים בשכבת טיח לבן עבה. התעלה חותכת שתי רצפות טיח קדומות.
 
שכבה 2 (התקופות הפאטימית המאוחרת והצלבנית)
הרצפה העליונה בהתרבדות הרצפות ניגשת לקירות מבנים מהתקופה הפאטימית; הרצפה מטיח על תשתית אבני גוויל שטוחות מלוכדות בטיח אפור, על מילוי אדמה עם אבני גוויל אחדות  ופסולת טיח. ממצא כלי חרס מהמילוי מתארך את הרצפה לסוף המאה הי"א לסה"נ. רצפה זו היא המאוחרת ביותר בשטח החפירה ונמצאה רק בחלק המזרחי של החפירה. לא נמצאו ממצאים מתקופה זו בשטחים אחרים.
קיר רחב חוצה את שטח החפירה ממזרח למערב (0.90–1.25 מ' רוחב, 2.85 מ' גובה; איור 7); פן צפוני של הקיר נחשף לגובה שבעה נדבכים בנויים בעיקר מאבני בזלת מהוקצעות, שלוכדו בטיט. ליבת הקיר והפן הדרומי בנויים בבנייה יבשה מעפר ואבני גוויל קטנות. יסודות הקיר בנויים בבנייה יבשה מאבני גוויל בזלתיות גדולות בנדבך יחיד. הקיר בנוי במקביל לחומת העיר מהתקופה העות'מאנית. מצפון לקיר התגלו שכבות סחף ללא ממצא מתארך ומתחתם מפולת אבנים, תוצאת הרס חלקו העליון של הקיר. בניית הקיר הרסה מבנים מהשכבות הקדומות, שהמאוחרת בהם מתוארכת למחצית השנייה של המאה הי"א לסה"נ. נראה כי הקיר הרחב שימש קיר נגד של חפיר רחב, שנחפר במקביל לחומה הדרומית של העיר, שלא נחשפה בחפירה. במערב החפיר נחשפו שרידי קירות וחרסים מהתקופה הרומית, אך נראה כי הקירות מאוחרים יותר ונחפרו להצטברות סחף מהתקופה הרומית. בחפירה שנערכה ב'רחוב הגליל' נחשף קיר דומה של החפיר המערבי של העיר (חדשות ארכיאולוגיות 122). בחפירה הנוכחית נחשף רוחב החפיר (כ-10 מ') והתגלו בו חרסים אחדים, בעיקר מהתקופה הפאטימית ואחדים מהתקופה הצלבנית. הצלבנים כבשו את העיר טבריה זמן קצר לאחר שהצטמצמה לתחומי העיר העתיקה ונבנו החומות. נראה כי החפיר והחומה (שעדיין לא נחשפה) המשיכו לשמש גם בתקופות הצלבנית והממלוכית. שרידים מתקופות אלו נמצאו כמעט רק בתחום החומות ולא מחוצה להן. החומות העות'מאניות נבנו על תוואי דומה לחומות מימי הביניים ותחמו את העיר עד למאה הכ' לסה"נ.
 
שכבה 1 (התקופה המודרנית)
לאחר הרס החפיר נותר שטח החפירה מחוץ לתחומי העיר. מעל המפולת בחפיר הצטברה שכבת סחף עבה מאוד (מעל 2 מ' גובה) של אדמה חרסיתית נקייה מחרסים שצבעה חום בהיר-צהוב. נראה כי שקע שנותר בתוואי החפיר שימש ערוץ שזרמו בו מי שיטפונות, האחרון בהם היה בשנות השלושים של המאה הכ' לסה"נ. ייתכן שהחפיר נחפר בתוואי של ואדי קדום. שרידי המבנים וסחף החפיר כוסו בשכבת אדמה עבה שבה ממצא בן זמננו. נראה כי השטח יושר ופולס בימינו.