שטח A

במעלה הגבעה, סמוך למבנה האבן, נפתח ריבוע (F6; איורים 5, 6), ובו התגלו חמישה שלבי בנייה (1–5) המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הביזנטית, האומיית והממלוכית.
 
1. לשלב הקדום ביותר בשטח יוחס מתקן סחיטה, הכולל משטח מלבני שנחצב בכיוון מזרח–מערב ובפינתו המזרחית נחצב שקע מעוגל (L160; כ-0.6 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק). על סמך מיקומו הסטרטיגרפי של המתקן, מתחת לשלב מהתקופה ההלניסטית, יש לתארך אותו לזמן הקדום לתקופה ההלניסטית.
 
2. מעל המתקן נחשפה רצפת טיח אפור (L159), שביטלה את המתקן. התגלו מעט חרסים, ובהם שפת קערה (איור 7: 3) ושפת קנקן (איור 7: 4) משלהי התקופה ההלניסטית.
 
3. במפלס הגבוה ב-0.15 מ' מעל רצפה 159 נחשפה רצפת גיר כתוש (L157). במילוי אדמה מעל הרצפה התגלתה שפת קערה מטיפוס LRC שתוארכה לשלהי התקופה הביזנטית (סוף המאה הו'–ראשית המאה הז' לסה"נ; איור 7: 8).
 
4. בגובה של כחצי מ' מעל מפלס 3 נחשפו קטעים של רצפת גיר (L151). התגלה ממצא קרמי דל מהתקופה האומיית, ובו שפת קדרה (איור 7: 9) ושפת קנקן (איור 7: 10).
 
5. בשלב המאוחר ביותר התגלו שרידי בנייה מהתקופה הממלוכית, ובהם הובחנו שלושה שלבי משנה. לשלב הקדום יוחס קיר (W21), שנבנה על רצפה 151 בכיוון צפון–דרום באבנים שלוקטו בסביבה, ובהן שבר עמוד; נחשף רק צדו המערבי של הקיר. אל הקיר ניגשת ממערב רצפת טיח (L147), שנחשפה במקוטע. מעל הרצפה התגלה מילוי אדמה, ובו קערה עשויה ביד ומעוטרת בצבע באדום (איור 7: 20), הנפוצה בתקופה הממלוכית. לשלב האמצעי יוחס קיר (W22; רוחב 0.5 מ', גובה השתמרות 0.25 מ'), שנבנה מעל רצפה 147. הקיר נבנה בכיוון צפון–דרום מאבנים שנאספו בסביבה ומפריטים אדריכליים, ובהם שבר עמוד ומתקן סחיטה קטן מאבן (איור 6). אל הקיר ניגשת ממזרח רצפת קירטון צהבהב (L126), ועליה התגלו סימני שרפה. על הרצפה התגלו מעט חרסים מהתקופה הממלוכית, ובהם פך (איור 7: 31). לשלב המאוחר יוחס קיר (W20; רוחב 0.7 מ', גובה השתמרות 0.3 מ'), שנבנה במקביל לקיר 22 בשיטה דומה. בקיר שולב בשימוש משני שבר עמוד אבן. אל הקיר ניגשת ממערב רצפת טיח אפור (L121; עובי 0.2 מ'). על הרצפה נחשפו שתי קערות מזוגגות, האחת בזיגוג חד-גווני ירוק כהה (איור 7: 16) והשנייה בזיגוג רב-גוני בגוונים חום וצהוב (איור 7: 18). קערות אלה מתוארכות למחצית השנייה של המאה הי"ג ועד למאה הט"ו לסה"נ. עוד התגלו על הרצפה שני צמידי זכוכית (איור 7: 37), המתוארכים למאות הי"ג–הט"ו לסה"נ.
 
שטח B
במורד הגבעה נחפרו ארבעה ריבועים (F5–F2), ונחשפו שרידי בנייה מן התקופות ההלניסטית, הממלוכית והעות'מאנית.
 
התקופה ההלניסטית. בריבועים F3 ,F2 התגלו קטעים מקירות (איור 8), שנהרסו כתוצאה מפילוס השטח בתקופה הממלוכית. בריבוע F2 נחשף קטע מקיר (W16; רוחב 0.6 מ'; איור 9), שהושתת על סלע שיושר בחציבה. הקיר נבנה בכיוון מזרח–מערב מאבנים גדולות מסותתות גס, שביניהן שולבו אבנים קטנות לחיזוק; הוא השתמר לגובה שני נדבכים (0.5 מ' גובה מרבי). צדו המזרחי של הקיר נהרס בבניית קבר ארגז בתקופה העות'מאנית (L161; להלן), ואילו צדו המערבי של הקיר נקטע בבניית מדרגת עיבוד בימינו. במילויי אדמה מדרום לקיר (L119) ומצפון לו (L129)התגלו שפת קערה מחופה אדום (איור 7: 2) ושפות קנקנים (איור 7: 5, 7) משלהי התקופה ההלניסטית.
בריבוע F3 נחשפו קטעים משני קירות מקבילים זה לזה (W14 ,W10; רוחב 0.7 מ'; איור 10), שנבנו בכיוון מזרח–מערב. הם הושתתו על מילוי אדמה דק שהצטבר על הסלע ונבנו מאבנים רבועות ומלבניות גדולות שמסביבן שולבו אבני גוויל קטנות לחיזוק; הם השתמרו לגובה שני נדבכים (0.5–0.8 מ'). שני הקירות נמשכים למזרח אל מחוץ לתחום החפירה. צדם המערבי של הקירות קטוע. במילויי אדמה בין שני הקירות (L156 ,L144) נחשפו שפת קערה (איור 7: 1) ושפת קנקן (איור 7: 6) משלהי התקופה ההלניסטית.
 
התקופה הממלוכית. שרידי בנייה התגלו בכל הריבועים, אך לא ברור אם הם שייכים למבנה אחד או יותר. בחלק מהריבועים זוהו כמה שלבי בנייה מהתקופה הממלוכית. בריבוע F2 נחשף קיר של מבנה (W1; אורך 5 מ', רוחב 0.9 מ'; איורים 8, 11), שנבנה על תשתית גיר צהבהב מפולס (L116) בכיוון צפון–דרום באבנים מסותתות היטב בצדן החיצוני; הוא השתמר לגובה שלושה נדבכים. הקיר נמשך לצפון אל מחוץ לגבולות הריבוע. בתשתית הקיר התגלו שתי קערות (איור 7: 11, 27) המתוארכות לתקופה הממלוכית וספל זכוכית מעוטר בפס לבן על השפה (איור 7: 36) הטיפוסי לתקופה הממלוכית.
בריבוע F4, במרחק של כ-10 מ' ממזרח לקיר 1, נחשף חדר (2.9×3.0 מ'; איורים 12, 13), ובו הובחנו שלושה שלבי בנייה. החדר נמשך לצפון אל מחוץ לתחום החפירה. את החדר כיסו אבני מפולת רבות, ובהן התגלו גם אבני קשת, המלמדות כי החדר היה מקורה בקמרון (L122). במילוי בחדר נחשפה קערה מהתקופה הממלוכית (איור 7: 15). בשלב הקדום נבנו הקירות החיצוניים של החדר (W7–W5; רוחב 0.8 מ', 1.5–1.8 מ' גובה השתמרות), ובמרכז החדר נבנו קירות מחיצה צרים (W13–W11), התוחמים חדר קטן (1.3×1.4 מ'; הם השתמרו לגובה נדבך אחד). בין הקירות החיצוניים לקירות הפנימיים יש מעין מסדרון. קירות החדר נבנו מאבנים מסותתות בשימוש משני במגוון מידות. על אחת האבנים בקיר 5 הובחן צלב חרות (איור 14). פתח החדר (0.5 מ' רוחב) נקבע בקיר 6; בקיר 13 הותקן פתח נוסף (0.5 מ' רוחב), ובו אבן סף, שהוליך אל החדר הפנימי. בחדר הפנימי התגלתה רצפת גיר (L146). המסדרון בצדו המזרחי של החדר רוצף באבן (L135), ואילו בצדו הדרומי התגלתה רצפת גיר (L140). בחלקו הדרומי של המסדרון נחשף גרם מדרגות (L138), שהוליך לקומה שנייה. לשלב האמצעי שויכה רצפת גיר חדשה שהונחה בחדר הפנימי (L141). בשלב זה המשיך לשמש המסדרון המרוצף באבן, ועל רצפתו התגלו מטבע שחוק (ר"ע 119622), המתוארך למאה הי"ד לסה"נ, ושברים של שתי קערות מזוגגות הנפוצות בתקופה הממלוכית (איור 7: 13, 17). בנוסף, על רצפת החדר הפנימי נחשפו שפת קדרה (איור 7: 23) ושפת סיר (איור 7: 28) מהתקופה הממלוכית. בשלב המאוחר שהובחן בחדר בוטלו המסדרון והחדר הפנימי ובכל שטח החדר הונחה רצפת גיר. הרצפה נחשפה באופן מקוטע, ועליה התגלו שברי כלי חרס, ובהם קערה גדולה (איור 7: 26) מהתקופה הממלוכית.
בריבוע F5, במרחק כ-7 מ' מהחדר בריבוע F4, נחשף חדר התחום בשלושה קירות (W22–W20; איורים 15, 16). מן הקירות השתמרו המסדים, שנבנו מאבני גוויל ואבנים שסותתו גס. בחדר נחשף בור עגול, מטויח (L136; קוטר 1.2 מ', 0.7 מ' עומק), ומסביבו הונחה רצפת טיח בהיר (L150). אפשר שהחדר הוא חלק מבית בד, ממנו נחשף רק בור האיגום. על רצפת הטיח ובתוך הבור התגלו חרסים מהתקופה הממלוכית, ובהם שתי קערות מזוגגות (איור 7: 12, 14), שלוש קערות עשויות ביד ומעוטרות בצבע אדום (איור 7: 19, 22), קדרה (איור 7: 25) וקנקן (איור 7: 30). במילוי אדמה מתחת לרצפת הטיח (L153) נחשפו קערה עשויה ביד ומעוטרת בצבע אדום (איור 7: 21), שפת פך (איור 7: 34) וצפחת (איור 7: 35), המתוארכים לתקופה הממלוכית. בשלב מאוחר יותר בוטל הבור בהנחת רצפת גיר (L131) ונבנה קיר (W8; רוחב 0.7 מ'). קיר 8 נבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל ואבנים מסותתות גס; הוא השתמר לגובה שלושה נדבכים. על רצפה 131 ובמילוי מעליה (L133) התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, ובהם קערה עשויה ביד ומעוטרת בצבע אדום (איור 7: 24), שפת פך מעוטר בעיטור גיאומטרי אדום (7: 32), בסיס פך (איור 7: 33) ושפת קנקן (איור 7: 29).
 
התקופה העות'מאנית. בריבועים F2 ו-F3 המשיך לשמש קיר 1 גם בתקופה העות'מאנית (איור 8). ממזרח לקיר הונחה רצפת גיר צהבהב שנחשפה במקוטע (L109). על הרצפה נחשפו בסיס קערה מזוגגת (איור 7: 39) ושבר מקטרת (איור 7: 43), שתוארכו לראשית התקופה העות'מאנית. מדרום לקיר 1 נחשף קבר ארגז (L161; מידות 0.5×1.0 מ', 0.4 מ' עומק; איור 9), שנבנה מאבנים שטוחות; חלקו העליון התגלה פתוח. זהו קבר קצר, המתאים לקבורת תינוק. הקבר נחפר אל תוך תשתית קיר 1 ולכן זמן בנייתו מאוחר לבניית הקיר. נראה שהקיר נבנה בתקופה העות'מאנית, אולם הזמן המדויק אינו ידוע.
בריבוע F4 נערכו תיקונים בחדר שנבנה בתקופה הממלוכית, ובהם תיקון והרחבה של קירות 5 ו-7 והנחת רצפת גיר חדשה (L113; איור 12). גרם המדרגות המשיך לשמש גם בשלב זה. על רצפה 113 התגלו שברי גוף של כלי חרס עשויים ביד ומעוטרים בעיטור גיאומטרי אדום וכן קערית חרס שלמה (איור 7: 40), המתוארכים לראשית התקופה העות'מאנית, קערית ברונזה ששימשה אולי כף מאזניים (איור 7: 42) ועצמות בעלי חיים.
בריבוע F5 המשיך השימוש בקיר 8 והוגבה מפלס החיים בהנחת רצפת גיר חדשה (L128; איור 15) במהלך התקופה העות'מאנית. כן נחשף בריבוע קיר (W9), שנבנה בכיוון מזרח–מערב וניגש אל קיר 8. שני הקירות תוחמים שטח מדרום להם. מעל רצפה 128 התגלו שתי קערות מהתקופה העות'מאנית, האחת קערה פשוטה (איור 7: 38) והאחרת היא קערהשעוטרה בעיטור גיאומטרי אדום (איור 7: 41), וכן כדורי רובים של צה"ל. מדרום לקיר 9, צמוד לקיר 8,נחשף גרם מדרגות רחב, שנבנה בכיוון צפון–דרום באבנים מסותתות גס במגוון מידות; צדו המזרחי נהרס (3 מ' רוחב לפחות). הוא הוליך מנחל תמנה אל היישוב בגבעה. על המדרגות התגלה ממצא בן זמננו, ובו כדורי תחמושת של צה"ל. ממערב לקיר 8 ניכרות על פני השטח מדרגות, ועליהן התגלה ממצא בן זמננו, ובו כדורי תחמושת של צה"ל.
 
על סמך שרידי הבנייה שהתגלו בחפירה נראה כי באתר התקיים יישוב ברציפות מהתקופה הביזנטית ועד לתקופה האומיית ולאחר מכן בהמשכיות מהתקופה הממלוכית ועד לתקופה העות'מאנית. בשטח B, הנמוך יותר בגבעה, לא התגלו שרידי בנייה מהתקופות הביזנטית והאומיית, ולכן נראה כי בתקופות אלה היישוב היה מצומצם יותר והשתרע רק סמוך לראש הגבעה ואילו ביתר התקופות — ההלניסטית, הממלוכית והעות'מאנית — השתרע היישוב בשטח נרחב יותר בגבעה. שרידי היישוב מהתקופה הממלוכית הם עיקר הממצא בחפירה, והם מלמדים שהיישוב היה בתקופה זו בשיאו; השרידים מהתקופה העות'מאנית ממשיכים יישוב זה. תופעה זו תואמת לתהליך שהתקיים בתקופה הממלוכית של נהירה אל פנים הארץ כתוצאה מהרס ערי החוף המרכזיות. תהליך זה הביא לפריחה של יישובים באזורים חקלאיים בפנים הארץ (דרורי 1981: 30–44).
 
 

 

גרן ו' תשמ"ב. תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל. כרך ב'. ירושלים.

דרורי י' 1981. ארץ ישראל מדינה ממלוכית. ההיסטוריה של ארץ ישראל, שלטון הממלוכים והעותמאנים. ירושלים.
Clermont-Ganneau C. 1896. Archeological Reaserches in Palestine. London.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine II. London