שכבה 1
בשכבה זו שרידי קירות של בתים בני זמננו (W1 ו-W3; איור 1), שנבנו כנראה במאה הכ', חלקם על קירות מהתקופה הרומית (שכבה 3).
 

שכבה 2
לשכבה זו ניתן לשייך רק מיתקן אחד (0.8 × 1.0 מ') שנמצא בפינת שני קירות של שכבה 3. הוא תחום במערב ובצפון בקיר בעובי אבן אחת, שהשתמר לגובה נדבך אחד. בתוכו נמצאה קבוצת כלים שלמים, כולל פכית תמימה (איור 2). מרבית הכלים עשויים ביד ומעוטרים בדגמים צבועים. נמצאו גם סיר בישול מזוגג, קערות מזוגגות ונר. לא נמצאו כלי יבוא. הכלים מתארכים את המיתקן למאה הי"ג לסה"נ. שברי כלים מהמאה הי"ג נמצאו גם בהצטברות בתוך בור חצוב בסלע, בפינה הדרומית-מערבית של החפירה (לוקוס 108) ובחלק העליון של הצטברות בבור שבצפון-מערב החפירה (לוקוס 113).
 

שכבה 3
נמצאו קטעי קירות ושרידי מיתקנים חצובים בסלע. בריבוע המזרחי נמצאה בריכה (לוקוס 119; 2.75 מ' אורך), שנחפרה לרוחב 1.1 מ'. חלקה המזרחי נמצא מחוץ לתחומי החפירה. הבריכה תחומה בשלושה קירות בעובי אבן אחת. רצפת הבריכה והחלק התחתון של הקירות מטויחים בטיח הידראולי עבה בצבע אפור. אל החלק הדרומי של הבריכה חדרו יסודות קיר 1 (שכבה 1), שבמקום אחד אף פגעו ברצפת הטיח (לוקוס 107). הממצא הקרמי בבריכה מעורב ומתוארך לתקופת הברזל ולמאה הג' לסה"נ.
ממערב לבריכה נמצאו שלושה מיתקנים (לוקוסים 115, 120, 122; איור 3). מתחת למיתקן משכבה 2 נחשף החלק הדרומי-מזרחי של מיתקן (לוקוס 115, 0.37 מ' עומק) שדופנותיו אנכיים ורצפתו ישרה ומסותתת היטב. בתוכו נמצאו חרסים מהמאות הג' והד' לסה"נ. סמוך לדופן הדרומית של המיתקן חצוב בור שיקוע (0.46 × 0.46 מ', 0.36 מ' עומק) שבפינתו הדרומית-מזרחית חצוב ספלול (0.2 מ' קוטר, 7 ס"מ עומק).
במרחק של 0.7 מ' דרומה נמצא מיתקן (122; 0.55 × 1.40 מ'). ממזרח לו חצובה מדרגה

(0.34 מ' אורך, 5 ס"מ עומק) שעליה נמצאו פרוסים שברי פיטס מטיפוס הקרמיקה הגלילית הגסה. ממערב לה חצוב בור (0.55 × 0.63 מ', 0.3 מ' עומק), שבפינתו הצפונית-מערבית נמצא חלקו התחתון של פיטס גלילי (0.25 מ' קוטר; GCW). ממערב לבור נמצא משטח סלע

(0.45 מ' אורך) שהיה מלא בשברי קנקנים, סיר בישול ופכיות. הממצא מתארך את המיתקן למאה הב' לסה"נ.
סמוך ומדרום למיתקן 122 נמצא מיתקן 120: בור מלבני חצוב בסלע (2.2 מ' אורך, 0.65 מ' רוחב); נחפר רק חלקו המזרחי. בדופן הצפונית של הבור נמצאה כניסה למערה חצובה שלא נחפרה, שעליה נבנה מיתקן 122. הפתח למערה היה חסום באבן מזוזה גדולה. על הסלע שבין המיתקנים החצובים נבנו שני קירות עבים (0.75 מ' רוחב – W6 ו-1.1 מ' רוחב – W7).

בריבוע המערבי נמצאו שלושה מיתקנים חצובים (לוקוסים 108, 113, 123): בפינה הדרומית-מערבית נתגלה בור חצוב בסלע (108) שבהיעדר ממצא, שימושו ותאריך חציבתו אינם ברורים. הוא מולא ונסתם באבנים ובאדמה הכוללת חרסים מהמאה הי"ג לסה"נ.
בחלק המזרחי של הריבוע נמצא מיתקן חצוב נוסף (123; 1 מ' רוחב, 1.6 מ' אורך לפחות, 0.65 מ' עומק) שקצהו הדרומי לא נחפר. רצפתו ודופנותיו ישרות והממצא בתוכו מתוארך לתקופת הברזל. שימושו לא ברור.
ממערב למיתקן 123 נמצא בור (113; 1.1 × 1.4 מ') שחלקו העליון חצוב בסלע קרטון סדוק. בצדו הדרומי נבנה קיר תמך (1.1 מ' גובה; איור 4) ובצפון נבנה פרוזדור כניסה לבור (2.6 מ' גובה לפחות), מאבני גזית, מקורה בקמרון (0.9 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב; איור 5). בעומק של כמטר אחד משתנה הסלע לקרטון יציב ואחיד והבור נעשה חצי אליפטי (4.1 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב). הבור נחפר לעומק 3.2 מ', תחתיתו לא נחשפה. מעומק של 1.6 מ' פתחו של הפרוזדור חסום בקיר הבנוי אבני גוויל ואבנים מהוקצעות (איורים 5, 6). בעומק של כ-1.7 מ' נמצא בפרוזדור ריצוף באבני גזית וחפירתו הופסקה. מצפון לפרוזדור נמצא חלל מלא באדמה רכה שלא נחפר מחשש להתמוטטות הכביש שמעליו. הבור והפרוזדור היו מלאים באדמה, אבנים וכמויות גדולות של שברי כלי חרס. בשכבה העליונה (0.4 מ') בלטו כלים מהמאה הי"ג. מתחתיה, לכל עומק הבור, נמצאו בעיקר כלים מהמאות הג' והד' לסה"נ, ובעומק של 2.9 מ' השתנה מילוי הבור לפסולת חציבה של קרטון שגם בה נמצאו כלים המתוארכים למאות הג' והד' לסה"נ. קירות הבור בשלב זה היו מטויחים בטיח אפור האופייני למיתקני מים. הבור דומה בצורתו לבור מים אך הפרוזדור לכל גובהה של הדופן הצפונית מטיל ספק בהנחה זו. ייתכן שהבור נחצב לאורך סדק בסלע שבו נבנה הפרוזדור שנסגר במרבית גובהו בקיר החוסם, אך קיר זה פונה לצפון ובפן הדרומי שלו לא נמצאו שרידי טיח. צמוד לראש קיר התמך הדרומי של הבור נמצא קטע קטן של רצפה כבושה (לוקוס 103) ועליה כלים מהמאה הג' לסה"נ (ר' איור 4). מפלס הרצפה גבוה מקירות הבור וייתכן כי הרצפה כיסתה את הבור. לא נמצאו עדויות לקירויו וייתכן כי נחצב לתוך הרצפה וכי תאריכו לא קודם למאה הג' לסה"נ.
בשליש הדרומי  של שני ריבועי החפירה לא נמצאו שרידים מהתקופה הרומית. הקיר הדרומי

(W4) של בריכה 119 נהרס וכן החלק הדרומי של קיר 6 (איור 3). בריבוע המערבי מצב השתמרות הקירות גרוע יותר ולמעשה הקירות הקדומים, אם היו כאלה, למעט קירות התמך של הבור לא השתמרו. נראה כי הקירות מהתקופה הרומית נסחפו מאזור זה וחשפו את סלע האם. הסלע כוסה במילוי עבה של אדמה ובה שברי כלי חרס מתקופות הברונזה הקדומה והברזל (לוקוסים 124, 109, 110). נראה כי המילוי הונח במקום לאחר התקופה הרומית, שכן הוא ניגש לשרידי קיר 4.

 

מתוצאות החפירה עולה המסקנה כי אזור זה של האתר נכלל בתחומי היישוב של גוש חלב בתקופה הרומית, אך לא בתחומי התל הקדום. בתקופה הרומית היה הסלע חשוף ושימש לחציבת מיתקנים. עם זאת שטח החפירה קרוב מאוד לשולי התל על פי עדות חרסים קדומים שגלשו אליו וכן המילוי בחלק הדרומי שבוודאי נלקח מהתל.
במהלך התקופה הרומית פגעה פעילות גיאולוגית במבני העל והותירה רק את המיתקנים החצובים בסלע. בחפירות קודמות בגוש חלב הובחנה התופעה שבתחומי היישוב הרומי השתמרו רק מיתקנים תת-קרקעיים ואילו רק בתקופה הממלוכית 'נוקה' הסלע ונבנו עליו מבנים. נראה כי באתר אירעו גלישות קרקע, שבהן גלשו שכבות היישוב והשאירו סלע נקי ושעליהן יש עדויות היסטוריות וגיאולוגיות. ייתכן שבחפירה זו נחשף חלקה העליון של הגלישה, שהרסה את הקירות בחלק הדרומי של החפירה והשאירה אחריה סלע נקי ללא שרידי יישוב.
במאה הי"ג היתה במקום פעילות כלשהי. נמצא מכלול יפה של כלים עשויים ביד הנפוצים בכפרי הגליל, אך לא ניתן לשייכו למבנה כלשהו. אולי היו מבנים מהתקופה בקרבת מקום אך לא בשטח החפירה.