בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2001 נערכה חפירת הצלה במחנה חיל הים בעתלית (הרשאה מס' 3500-A*; נ"צ — רי"ח 1935-6/7321-2; רי"י 1435-6/2321-2), בעקבות סקר חוף שקיימה היחידה לארכיאולוגיה ימית באזור עתלית, לקראת פרויקט בנייה מתוכנן. החפירה, מטעם רשות העתיקות נוהלה על ידי א' בושנינו בסיוע ש' יעקב-ג'אן (מנהלה), ו' פרסקי וא' האג'יאן (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום), ש' בן-יהודה (שרטוט), א' אלטמרק (עיבוד מתכות), ג' ביכובסקי (נומיסמטיקה), א' גלילי (ייעוץ וליווי) וא' אורן (חתכי בדיקה).
נבדקו ותועדו שלושה מכלולים של תעלות חצובות המתחילות בקו החוף ונמשכות מזרחה (איור 1: C ,B ,A) ומיתקנים חצובים בסלע הכורכר ואותרו כמה מיתקנים חצובים על קו החוף, בחלקו הצפוני של מפרצון קטן, הקשורים כנראה, לתעשיית מלח מתקופות קדומות.
מכלול A (איור 1: A)
המכלול הצפוני מתחלק לשלושה קטעים שלכל אחד מהם מאפיינים אחרים. בקטע המערבי שתי תעלות חצובות (איור 1: A1 ו-A2), המתחילות בקו החוף בגובה נמוך מעט מפני הים, מתכנסות ונפגשות. בקטע המרכזי (כ-7.5 מ' אורך) מתמזגות שתי התעלות החצובות לתעלה אחת. בקטע המזרחי שוב התפצלות לשתי תעלות (איור 1: A3 ו-A4; איור 2) המובילות כל אחת בנפרד אל אגן היקוות חצוב שצורתו לא סימטרית (איור 1: A5). סביר להניח שמאגן זה הובלו מי הים אל בריכות אידוי שהיו ככל הנראה במרזבה ממזרח.
בקצה המזרחי של המיתקן (איור 1: A5) נמצא מטבע של הרקליוס הא' בשווי חצי פוליס המתוארך לשנים 640-630 לסה"נ. חתך בדיקה ממזרח לבור ההיקוות לא העלה ממצאים נוספים הקשורים למיתקן.
מכלול B (איור 1: B)
המכלול המרכזי מתחלק אף הוא לשלושה קטעים בעלי אופי שונה. הקטע המערבי (איור 1: B1) הוא תעלה חצובה (כ-5 מ' אורך) ומיתקן חצוב מעוגל ולא סימטרי (2.3 מ' קוטר, 0.53 מ' עומק). הקטע המרכזי (איור 1: B2) הוא תעלה חצובה (כ-22.7 מ' אורך) שנהרסה בחלקה המזרחי במהלך השנים. מעט צפונה מהתעלה נמצאה בריכה רדודה, כמעט מרובעת (0.5 × 2.7 × 2.8 מ'), שניכרים בה סימני חציבה (איור 3). לא ברור אם הבריכה היא חלק ממכלול התעלה או שימשה לצרכים אחרים. במזרח (איור 1: B3) מובילה התעלה לאגן היקוות שצורתו לא סימטרית. המשך המיתקן מזרחה לא ברור שכן השטח מכוסה בשפכים.
מכלול C (איור 1: C)
המכלול מקוטע ופגוע מיסודות בטון של גדר הבסיס הצבאי. קטע של תעלה רדודה (0.3 מ'), חצובה, דומה למכלולים A, ו-B, מתחילה במערב בגובה הנמוך מעט מפני הים ועולה בהדרגה מזרחה. במזרח נעלם תוואי התעלה מתחת לשפכים ולמילוי דרך הפטרולים של הבסיס.
בכל שלושת המכלולים מתחילות התעלות במערב בגובה פני הים, או מעט נמוך ממנו, ועולות בשיפוע הדרגתי מזרחה (איור 1). במכלולים הצפוני והמרכזי נמצאו אגני היקוות בקצה המזרחי של התעלות.
נראה כי מי הים נדחפו באנרגיית הגלים במעלה התעלות וניקוו בבורות האגירה. מהבורות הורמו המים ככל הנראה באמצעות אנטיליה או מיתקן אחר והובלו בתעלות עץ לבריכות אידוי שהיו במרזבה החרסיתית במזרח. לא ניתן לתארך מיתקנים אלה בוודאות, אולם על פי השרידים העתיקים באזור עתלית נראה כי טווח השימוש בהם היה במאות הב' לפסה"נ-הי"ב לסה"נ. מיתקנים דומים להפקת מלח תועדו בחוף הכרמל בין מפרץ עתלית למפרצוני דור (E. Galili, A. Raban and J. Sharvit, 2002, Forty Years of Marine Archaeology in Israel. In H. Tzalas (ed.), Tropis VII [Proceedings of the 7th International Symposium on Ship Construction in Antiquity, Greece, Pylos [1999]. Pp. 927–961).