בחודש אוקטובר 2002 נערכה חפירה ארכיאולוגית מצומצמת במורדות המערביים של גבעת המצודה בצפת (הרשאה מס' 3748-A*; נ"צ — רי"ח 246490/763915; רי"י 196490/263915), בעקבות עבודות פיתוח ובנייה. החפירה מטעם רשות העתיקות ובמימון מכון אלטה של מוסדות חב"ד בצפת, נוהלה על ידי י' סטפנסקי, בסיוע ל' פורת, נ' דאמוני וי' אלכסנדר (פיקוח), י' יעקובי (מנהלה), ח' טחן (ציור כלי חרס) וי' סבח (סיוע טכני מטעם מכון אלטה).
בעבודות פיתוח בגבעת המצודה ובמורדותיה בשנות ה-70 וה-80 נתגלו חרסים מכמה תקופות בגבעה עצמה ולמרגלותיה (ר' חדשות ארכיאולוגיות פט: 18; IAA Reports; איור 1:1). כמו כן נתגלו בוואדי חמרה, כ-500 מ' ממזרח לגבעה, מערות קבורה מן התקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת (ר' חדשות ארכיאולוגיות לג: 13-12; עתיקות 29: 29-1). בשנות ה-90 נתגלו חרסים מן התקופה הרומית בחפירות בחאן אל-באשה למרגלות גבעת המצודה (עתיקות 46: 133-113) וכן נתגלו חרסים נוספים מן התקופות הברונזה עד הביזנטית בעקבות פיקוח בגבעת המצודה בסיוע ד' רוטשילד (איור 1: 6-2, 11-8, 16, 20, 21, 25). 14: 39, site 322
החפירה בשנת 2002 נערכה בחתך גדול בצורת ח, (20 × 10 מ') שדופנותיו הצפונית והדרומית מתנשאות לגובה 4.0-2.5 מ'. את החתך יצר כלי מכני בשיפולים המערביים של הגבעה, סמוך למוסד החינוכי מכון אלטה (נ"צ — רי"ח 24650/76392; רי"י 19650/26392). בשטח נראו רבדי אבנים ועפר נטויים בזווית של 30° עם שיפוע המדרון (איור 2) ונתגלו שברי כלי חרס.
החפירה התרכזה בקטע מן הדופן הדרומית של החתך; נחפר שטח קטן (1.0 × 2.5 מ') בפינה הדרומית-מערבית שלו (איור 3) ונאספו שברי כלי חרס (איור 1: 7, 15-12,
19-17, 24-22).
נחשף חלק משפך מלאכותי (3.0-2.5 מ' עובי) המורכב משכבת עפר (1.5 מ' עובי) ועליה שכבה של אבני קירטון זעירות (0.4 מ' עובי). מעל שכבה זו שכבה דקה נוספת של אבני קירטון זעירות ואבני קירטון כתושות (0.6 מ' עובי). לא נמצאו כל שרידי בנייה. בדופן הצפונית של החתך שלא נוקתה נצפה שפך מלאכותי נוסף (איור 4) שהרכבו דומה לקודמו הדרומי.
שברי כלי חרס שנתגלו בעבודות הפיקוח ובחפירה הנוכחית מעידים על רצף יישובי בגבעת המצודה החל מתקופת הברונזה התיכונה 1 ועד ימינו (ר' י' סטפנסקי, צפת וסביבתה בתקופות הקדומות, בתוך: א' שילר וג' ברקאי [עורכים], צפת ואתריה, אריאל 158-157, 2002, עמ' 58-51).
מתקופת הברונזה התיכונה 2 נמצא ממצא רב יחסית: קערה (איור 2:1), קדרה (איור 3:1), קנקן (איור 4:1) ומעט מן התקופות הברונזה התיכונה 1: סיר בישול (איור 1:1), והברונזה המאוחרת: קערת חלב (איור 5:1). כן נאספו שברי כלי חרס רבים למדיי מתקופות הברזל 1 ו-2: סירי בישול (איור 6:1, 8, 9), פיטס (איור 7:1) וקנקנים (איור 10:1, 11). נמצאו חרסים רבים למדיי מן התקופה הפרסית-הלניסטית בעיקר מטיפוס ה'קרמיקה הגלילית הגסה': פיטס (איור 12:1), קנקנים (איור 13:1, 14), בסיס קנקן (איור 15:1), ידית מחורצת (איור 16:1); כמה מן התקופה ההלניסטית: קערה (איור 17:1), קערת בישול (איור 18:1), קנקן (איור 19:1), חרסים מעטים מן התקופה הרומית המאוחרת: קערה (איור 20:1), חרסים נוספים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה: קערות (איור 23-21:1), וקנקנים (איור 24:1, 25) וחרסים מעטים מאוד מן התקופה הצלבנית-איובית ומראשית התקופה הממלוכית. נמצאו גם מעט עצמות בעלי חיים (כולל עצמות חזירים) ושרידי חפצים מברזל.
מן החפירה עולה כי בתקופה הצלבנית או בראשית התקופה הממלוכית נערכו עבודות עפר מסיביות שפגעו בשכבות הקדומות של התל. אפשר שהשפך שנוצר בעקבות עבודות לחפירת חפיר במעלה הגבעה שנועד להגן על חלקו העליון של המבצר הצלבני-ממלוכי. אפשרות אחרת היא שהשפך נועד לשמש סוללת מגן למבצר ולדפן את מורד הגבעה בין מערכת הביצור של החומה התיכונה הצלבנית (במפלס רח' חטיבת יפתח מעל השפך) לבין מערכת הביצור של החומה הצלבנית החיצונית שייתכן שהייתה מעט נמוכה מהשפך; מעט שרידים ממנה נמצאו כנראה בחתך שנוצר בעבודות בנייה ב-2002 למרגלות גבעת המצודה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117).
התמונה הארכיאולוגית היסטורית מצביעה על יישוב אינטנסיבי בראש גבעת המצודה ועל רצף יישובי שהתקיים עליה מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הצלבנית.