שטח  A – 'המעקף' (D)

החפירה בשטח A, מצפון-מערב למושב בית חנניה, בפינה הדרומית-מערבית של 'המעקף', בנקודה שבה האמה חוצה את נחל עדה, נערכה בשתי גדות הנחל, משני צדי האמה. מסד האמה שנחשף לאורך כ-20 מ' (איור 2) נבנה ממערכת קשתות (לוקוסים 100, 112, 113, 115) הנושאת את האמה שבקטע זה השתמרה רק רצפתה.

 

בגדה המערבית נחשפה הנקודה שבה פונה האמה ממערב לצפון-מערב. הפן הצפוני של מסד האמה מעובה ומדורג בנדבכיו ופניית התעלה הבנויה מעליו מתונה. נחשפה קשת אחת (3.6 מ' מפתח) עד ליסודותיה (לוקוס 112). כיוון שהאמה נבנתה באזור זה על אדמת ביצה לא יציבה שגרמה לשקיעתה ולהתמוטטות חלקיה, נדרשו במהלכה תיקונים וחיזוקים. צמוד לאומנה המערבית של קשת האמה נבנה קיר תמך (1.3-1.0 מ' עובי), שהצר את המעבר (איור 2, מס' 1). בפן הצפוני של האמה, ממערב לקשת 112, נחשף עיבוי (4.1 מ' אורך, 1 מ' עובי, איור 2, מס' 2). בפן הדרומי נחשף עיבוי נוסף (15 מ' אורך, 3.5-2.5 מ' רוחב, איור 2, מס' 3), שנדבכי חלקו העליון מדורגים ולו פתח קשתי הניצב מול הקשת (איור 2, מס' 3ב) וזהה ברוחבו למפתחה של קשת 112 לאחר שהוצרה על ידי קיר 1.

 

בגדה המזרחית נחשפו מסד האמה ורצפת התעלה הבנויה לאורך שתי קשתות (10 מ', לוקוסים 100, 113). כמו בגדה המערבית אף כאן נעשו באמה תיקונים וחיזוקים. ניתן לזהות בתעלה שתי רצפות טיח (8.39 ו-8.66 מ' מעל פני הים) המעידות על שני שלבי שימוש באמה. בפן הדרומי של המסד, מול האומנות נחשפו עיבויים עם נדבכים מדורגים (איור 3). מהעיבוי הצמוד לאומנה המערבית השתמר הקצה המזרחי (4 מ' עובי; איור 2, מס' 4). עיבוי נוסף נבנה צמוד לאומנה המזרחית (2 מ' עובי; איור 2, מס' 5). בין עיבוי 5 לעיבוי 4 נבנה קיר שעוביו משתנה בין 0.2 מ' עובי צמוד לעיבוי 5 ומטר אחד צמוד לעיבוי 4 (איור 2, מס' 6). נראה כי שתי הקשתות (לוקוסים 100, 113), התמוטטו בשלב מסוים ושוקמו. קשת 100 שוקמה עם קשת כפולה ובה הוקמה הקשת החיצונית בקוטר הקשת המקורית. בקשת 113 נבנתה קשת חדשה בקוטר גדול יותר מזו המקורית, ובתוכה נבנו קירות תמך היוצרים מעבר עם פתח מלבני (כמטר אחד רוחב; איור 2: חתך 1-1).

 

שטח B (אמות C-A)

השטח נמצא בשתי גדות נחל עדה, ממזרח לחיבור ה'אמה הגבוהה' ו'המעקף' (איור 4). רצפות הטיח של תעלות האמות נשתמרו רק מצפון לחיבור עם 'המעקף' (D). גובה הרצפה המקורית של אמה A 8.18 מ' אך נמצאו שרידי רצפה נוספת עליונה בגובה 8.39 מ'. באמה B זוהתה הרצפה המקורית בגובה 8.27 מ' (הגבהים, בגובה פני הים, נמדדו מול החיבור ל'מעקף' D).

נחשפו בשלמותן שבע אומנות, שתיים בגדה המערבית של נחל עדה (מס' 2, 3), שלוש במזרחית (מס' 6-4), ושתיים נוספות נוקו, אחת בכל גדה (מס' 1, 7). האומנות מושתתות על מצע עשוי אבני גוויל, שנועד ליצור בסיס יציב ליסודות האמה על הקרקע החרסיתית והביצתית. התגלו שרידי האומנות משלבים A ו-B (איור 4 וחתך 2-2) שפורקו בקטע זה כמעט עד ליסודן ומעל לשרידיהן נבנו אומנות אמה C (ולא כפי שנעשה בקטעים אחרים שבהם הוקמה רק תעלת מים חדשה). אומנות אמה C בנויות בסגנון, מידות ומרווח שונים מאלו של אומנות A ו-B. בכל שטח החפירה לא נחשפו שרידי רצפת התעלה של אמה C.

 

בגדה מזרחית, בחלקה העליון, המזרחי של אומנה 5 ובחלק המערבי של אומנה 6 (לוקוס 202) נחשפו כרכובים ('כתף הקשת') מעוצבים (איור 4: חתך 1-1) ששימשו קרוב לוודאי בסיס תבנית העץ שעליה נבנתה הקשת שנשאה את תעלה C. מתחת לאומנות 5 ו-6 נמצאו שרידי שתי אומנות קדומות של אמה A הבולטות לדרום (לוקוסים 203, 216). בין האומנות 4 ו-5 נבנתה סתימה לתמיכת הקשת ובתוכה מעבר צר למים(?) שבראשו קשת מחודדת (איור 5). מצפון לאמה נחשפה תשתית דרך (0.4-0.3 מ' עובי) שרוחבה אינו ידוע מכיוון ששוליה הצפוניים מחוץ לתחום החפירה. הדרך עשויה מכורכר כתוש ומהודק (פסולת סיתות) ובשוליה אבני גוויל. גובה מפלס הדרך 3.5 מ' מעל פני הים (לוקוס 213) ונראה כי שימשה דרך שירות לבניית האמה ותחזוקתה.

 

בגדה המערבית, בחלקה העליון של אומנה 2 (לוקוס 206) נחשפה תחילת בנייה משופעת שנועדה לשמש מסד לתעלה C, פרט מוכר מקטעים אחרים של האמה (איור 4: חתך 2-2). בין אומנות 2 ו-3 נחשפו שרידים דלים משני קירות דקים (לוקוס 209) המחברים בין האומנות, כנראה קירות תמך או סתימה מאוחרת. מתחת לאומנה 3 בולט לדרום שריד מהאומנה של אמה A (לוקוס 212).