נחשפה גת גדולה עם משטח דריכה מרכזי שנחשף בחלקו (כ-5.8 מ' אורך, 4.2 מ' רוחב) וקירות מכוסים טיח הידראולי עבה (איור 1). רצפת המשטח עשויה סלע מוחלק בשיבוץ מוקפד של אבנים בסדקים. על הסלע נמצאו שרידי טיח שכנראה כיסה את הרצפה והקירות. רצפת המשטח משופעת דרומה, במרכזה התקן קיבוע עגול לבורג שבתוכו מגרעת טרפזית.
ממזרח למשטח הדריכה נמצא תא נוסף או משטח דריכה משני (2.5 × 1.5-2.0 מ'; איור 2) המרוצף ברצפת פסיפס לבנה (3.0 × 2.5 ס"מ גודל אבן ממוצע). לרצפה שלב קדום ששרידים ממנו נחשפו בקצה הדרומי של המשטח. נמצאו שני נקבים בקיר שבין שני משטחי הדריכה, אחד מכל שלב שהעבירו את הנוזלים מהמשטח הצדדי אל המשטח המרכזי. בין הרצפות לא נמצא כל ממצא.

בקצה הדרומי של משטח הדריכה המרכזי נמצא בור סינון עגול (0.6 מ' קוטר ועומק) ובו נקב מדופן בצינור חרס. מבור הסינון עברו הנוזלים ממשטח הדריכה לבור איגום גדול שנחשף למלוא רוחבו אך לא לאורכו (כ-3.5 מ' רוחב; איור 3). אל בור האיגום יורדות חמש מדרגות בנויות לאורך קירו המזרחי. רצפת הבור מרוצפת בפסיפס לבן בדומה למשטח הדריכה המשני.
קירות בור האיגום כוסו בשכבת טיח עבה ותחתיה חרסים לחיזוק הטיח. נראה כי הבור הכיל תירוש בנפח 18,000 ליטר.
הגת מתוארכת על פי החרסים שחיזקו את הטיח לקירות לתקופה הביזנטית ובהם קערה (איור 1:4) המתוארכת לאמצע המאה הו' עד אמצע המאה הז' לסה"נ. לאחר שהגת יצאה משימוש הפך בור האיגום לבור אשפה (לוקוס 15) שהכיל כלי חרס רבים המתוארכים לתקופה האומיית: קדרות (איור 2:4, 3), סירי בישול פתוחים (איור 4:4, 5), סירי בישול סגורים (איור 6:4, 7), פכית (איור 8:4), קנקנים (איור 11-9:4) ופיטס (איור 12:4).

 

בשלב מאוחר נבנו שני קירות על גבי המשטח המרכזי, קיר אחד נבנה על בסיס הבורג של הגת וביטל אותו. מגובה ראש קיר זה ועד הסלע (לוקוס 11) נמצאה שכבת שרפה.

 

הממצא הקרמי משכבה זו כולל קערה מזוגגת (איור 14:4), קדרה (איור 13:4) וקדרות בישול (איור 15:4, 16), והוא מתוארך לתקופה העבאסית.