קיבוץ מגידו שוכן על שתי גבעות מדרום-מערב לתל מגידו ומצפון לנחל קיני. שטחי הסקר הוגדרו מצפון, ממערב וממזרח לקיבוץ, כמו כן נבדקו שטחים סמוכים לקיבוץ מצפון-מערב ושטחיו הבנויים של הקיבוץ על הגבעות הצפונית והדרומית. במדרון המזרחי שעליו הוקם לימים הקיבוץ נחפר בעבר מבנה מושבים שזוהה כאמפיתיאטרון. כן תועדו על גבי שתי הגבעות ומדרונותיהן, עמודי גרניט, פריטים ארכיטקטוניים וממצאים שתוארכו לתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית (Schumacher 1908). בעבר נערך באזור סקר (רבן תש"ס: אתרים 161, 163, 164, 166) ובו אותרו, במדרונות הצפוניים של הקיבוץ, מערות קבורה וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית; בגבעה הדרומית זוהו שרידי יישוב פרזות מהתקופה ההלניסטית, מתקנים, פריטים ארכיטקטוניים וקרמיקה מהתקופות הרומית והביזנטית; בראש הגבעה הדרומית ובמדרונות הפונים לנחל קיני זוהו שרידי יישוב בן זמננו, מטבעות וחרסים למן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית. בסקר קודם (טפר תשס"ג; Tepper 2002) נמצא כי הגבעות והמדרונות שעליהם שוכן קיבוץ מגידו ואזורים נרחבים ממזרח לו, שימשו את האתר לגיו — מחנה לגיון רומי ויישוב אזרחי לצדו וכן את העיר הרומית-ביזנטית מאקסימיאנופוליס. בשטח גם הוצע לזהות את שרידיו של הכפר לג'ון, ששכן במקום למן התקופה האסלאמית הקדומה ועד ימינו. בשנת 2007 נערכה חפירת הצלה בחלקה העליון של הגבעה הדרומית של הקיבוץ ונחשפו שרידי בנייה למן התקופה ההלניסטית ועד התקופה הממלוכית (הרשאה מס' 5320-A). בשנת 2009 נערכו חפירות ארכיאולוגיות בשטח ההרחבה הצפונית של הקיבוץ (הרשאה מס' 5680-A) ובהן תועדו מחצבות, קברי פיר ומערות קבורה; על רצפת אחת המערות תועדו קברי ארגז חצובים, מכוסים בלוחות אבן וקבורה בגלוסקמאות. כמו כן, נחפרו גת ודרך עתיקה.
הסקר נחלק לשני שלבים — בראשון נערך סקר שיטתי על ידי חוליה בת שלושה אנשים שבו תועדו שרידים; בשלב השני נערכו חתכי בדיקה, במטרה לאתר ולזהות גם את תפרושת השרידים בתת-הקרקע, בעיקר מצפון וממערב לקיבוץ. תועדו שטחי חציבות, מתקנים וקבורה ששימשו אתרים מרכזיים ששכנו בקרבת מקום. כמו כן נמצא כי הגבעה הדרומית של קיבוץ מגידו היא אתר ארכיאולוגי רב תקופתי ותועדו בו שרידים למן התקופה הרומית ועד ימינו. מדרום-מערב לקיבוץ תועד אתר מתקופת הברונזה התיכונה ששכן סמוך למקור מים בנחל קיני.
סקר שדה
הסקר נערך בהרחבות מתוכננות ממזרח, מצפון וממערב לקיבוץ, בתחומי הקיבוץ ובשטחים הנושקים לאזורי הפיתוח העתידי (טבלה 1, איור 1).
שטחי ההרחבה המזרחית. במדרונות המזרחיים של הקיבוץ נאספו חרסים, רעפים ושברי כלי זכוכית שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית. תועדו שלושה ריכוזי אבני בנייה, פריטים ארכיטקטוניים (איור 1:1, 2, 11, 12, 15, 16) ובהם מושב אבן וכרכוב (0.5×0.7 מ'; איור 2). אפשר שהפריטים שימשו באמפיתיאטרון סמוך, ששטחו לפחות 50×70 מ' (איור 17:1; איור 3) או במבנה אחר. האמפיתיאטרון נמצא למרגלות מגרש כדורגל של הקיבוץ, חלקו המערבי כוסה במילויים בזמננו. עוד תועדו פתח מערה (איור 18:1) ועשרה מוקדי חציבה (איור 3:1–10, 13, 14).
שטחי ההרחבה הצפונית. בראש גבעה שבין הקיבוץ ותל מגידו ובמדרונותיה הצפוניים והמערביים תועדו שברי כלי חרס שתוארכו לתקופות הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית. תועד פיר מלבני שעומקו לפחות 2 מ' ונראה כי שימש כניסה לקבר (איור 20:1; איור 4). כמו כן, תועדו פתחי מערות סתומים (איור 21:1, 26, 27, 32, 45), ערמות אבנים (איור 46:1–50), קווי בנייה, כנראה של קירות גבול, אולי מבנה או דרך (איור 43:1, 44), מתקנים חצובים בסלע (איור 22:1, 25, 30–32, 39). לצד מתקן 25 זוהו מתקן (?), ספלול, תעלה וחציבות. בתנאי הסקר אפשר היה לזהות רק חלק מהמתקנים; מתקנים 30 ו-32 זוהו כמתקני מיצוי קטנים או 'בודדות'. כמו כן תועדו 17 מוקדי חציבת אבנים (איור 19:1, 20, 23–25, 28, 29, 33–38, 40–42, 51; איור 5).
שטחי ההרחבה המערבית. בשוליים המערביים של קיבוץ מגידו ובשטח המישורי מצפון-מערב וממערב לו, נאספו חרסים מהתקופות הפרסית, הרומית והביזנטית. תועדו ראש קיר (איור 62:1), שתי מערות שפתחיהן קרסו (איור 52:1, 59) ושישה מוקדי חציבה (איור 53:1–58). כמו כן תועדו ריכוזי אבני בנייה ופריטים ארכיטקטוניים בשער הקיבוץ (איור 60:1, 61).
שטח בנוי של הקיבוץ ושטחים סמוכים מצפון-מזרח, הנושקים בשטחי הפיתוח
בגבעה הצפונית של הקיבוץ תועדו מתקנים (איור 63:1, 70), מערות קבורה (איור 73:1, 74) ופתח מערה סתום (איור 75:1). כמו כן אותרו 11 מוקדי חציבה (איור 1: 64–69, 71, 76–79); לצד חציבה 79 נמצא משחק חצוב בסלע. עוד אותר פיזור חרסים, בעיקר מהתקופות הרומית והביזנטית (איור 72:1).
בגבעה הדרומית של הקיבוץ תועדו שרידי קירות (איור 80:1–83) וחרסים מהתקופות הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית, הצלבנית והעות'מאנית.
על גבעה מצפון-מזרח לקיבוץ, לאורך דרך עפר לבית קברות מימינו, תועדו קברי ארגז חצובים (איור 93:1, 110), מערת קבורה (איור 88:1), פירים חצובים, אולי לקבורה (איור 91:1, 94, 105–107) ומערות נוספות שפתחיהן סתומים (איור 104:1, 108). כמו כן, תועדו מתקנים חצובים (איור 85:1–87, 94–98); לצד מתקנים 95–97 זוהו ספלולים. עוד אותרו מוקדי חציבה (איור 89:1, 90, 92, 101, 102, 110–115), גלי אבנים (איור 99:1, 100, 109) וקיר (איור 103:1). בקרבת בית הקברות מימינו תועדו חרסים מתקופת הברונזה (איור 84:1).
טבלה 1. ממצאי הסקר (איור 1)
אתר סקר
|
נ"צ
|
תיאור
|
1
|
217524/720425
|
פריטים ארכיטקטוניים
|
2
|
217534/720439
|
פריטים ארכיטקטוניים
|
3
|
217552/720458
|
מערה
|
4
|
217544/720464
|
מחצבה
|
5
|
217551/720477
|
מחצבה
|
6
|
217508/720498
|
מחצבה
|
7
|
217456/720460
|
מחצבה
|
8
|
217435/720461
|
מחצבה
|
9
|
217427/720463
|
מחצבה
|
10
|
217430/720468
|
מחצבה
|
11
|
217407/720454
|
פריטים ארכיטקטוניים
|
12
|
217401/720461
|
פריטים ארכיטקטוניים
|
13
|
217522/720533
|
מחצבה
|
14
|
217569/720530
|
מחצבה
|
15
|
217583/710505
|
פריטים ארכיטקטוניים
|
16
|
217598/720510
|
פריטים ארכיטקטוניים
|
17
|
217539/720722
|
מבנה מושבים (אמפיתיאטרון)
|
18
|
217481/720703
|
מחצבה ופתח של מערה
|
19
|
217055/721000
|
מחצבה
|
20
|
217058/720991
|
מחצבה ופיר רבוע
|
21
|
217077/720998
|
מערה
|
22
|
217059/721008
|
מתקן מיצוי
|
23
|
217070/721009
|
מחצבה
|
24
|
217077/721014
|
מחצבה
|
25
|
217091/721005
|
מתקן (?), ספלול, תעלה וחציבות
|
26
|
217085/720990
|
מערה
|
27
|
217084/720986
|
מערה
|
28
|
217095/720971
|
מחצבה
|
29
|
217079/720967
|
מחצבה
|
30
|
217088/720968
|
מתקן מיצוי 'בודדה'
|
31
|
217101/720971
|
מתקן (?)
|
32
|
217111/720975
|
מערה ומתקן
|
33
|
217111/720999
|
מחצבה
|
34
|
217113/721017
|
מחצבה
|
35
|
217129/721017
|
מחצבה
|
36
|
217139/721017
|
מחצבה
|
37
|
217143/721052
|
מחצבה
|
38
|
217144/721060
|
מחצבה
|
39
|
217128/721064
|
מתקן (?)
|
40
|
217157/721057
|
מחצבה
|
41
|
217188/721021
|
מחצבה
|
42
|
217191/721012
|
מחצבה
|
43
|
217253/720994
|
גל אבנים אורכי (קיר? מבנה?)
|
44
|
217254/720997
|
גל אבנים אורכי (קיר? מבנה?)
|
45
|
217252/720962
|
מערה
|
46
|
217287/720931
|
ערמת אבנים
|
47
|
217311/720909
|
ערמת אבנים
|
48
|
217322/720896
|
ערמת אבנים
|
49
|
217328/720883
|
ערמת אבנים
|
50
|
217350/720907
|
ערמת אבנים
|
51
|
217141/720978
|
מחצבה
|
52
|
216997/720820
|
מערה
|
53
|
216995/720859
|
מחצבה
|
54
|
217005/720858
|
מחצבה
|
55
|
217013/720912
|
מחצבה
|
56
|
217014/720937
|
מחצבה
|
57
|
217018/720945
|
מחצבה
|
58
|
217037/720963
|
מחצבה
|
59
|
217043/720951
|
מערה
|
60
|
216976/720619
|
פריטים ארכיטקטוניים
|
61
|
216985/720595
|
פריטים ארכיטקטוניים
|
62
|
216965/720445
|
קיר
|
63
|
217131/720703
|
מתקן (?)
|
64
|
217128/720739
|
מחצבה
|
65
|
217193/720868
|
מחצבה
|
66
|
217167/720887
|
מחצבה
|
67
|
217119/720933
|
מחצבה
|
68
|
217116/720924
|
מחצבה
|
69
|
217108/720924
|
מחצבה
|
70
|
217087/720910
|
מתקן (?)
|
71
|
217074/720892
|
מחצבה
|
72
|
217068/720866
|
פיזור חרסים
|
73
|
217053/720853
|
קבר
|
74
|
217045/720843
|
מערת קבורה
|
75
|
217039/720820
|
מערה
|
76
|
217031/720811
|
מחצבה
|
77
|
217025/720789
|
מחצבה
|
78
|
217039/720769
|
מחצבה
|
79
|
217017/720716
|
חציבה ומשחק חצוב
|
80
|
217178/720123
|
קיר
|
81
|
217187/720122
|
קיר
|
82
|
217133/720129
|
קיר
|
83
|
217147/720125
|
קיר
|
84
|
217521/720970
|
פיזור חרסים
|
85
|
217461/720983
|
מתקן מיצוי
|
86
|
217461/720972
|
מתקן מיצוי
|
87
|
217462/720966
|
מתקן מיצוי
|
88
|
217468/720967
|
מערת קבורה
|
89
|
217446/720967
|
מחצבה
|
90
|
217442/720960
|
מחצבה
|
91
|
217447/720956
|
פיר חצוב
|
92
|
217452/720948
|
מחצבה
|
93
|
217452/720920
|
קבר חצוב
|
94
|
217447/720911
|
חציבה ומאגר (מים?), מתקן?
|
95
|
217435/720923
|
ספלול
|
96
|
217429/720928
|
ספלול
|
97
|
217429/720935
|
ספלול
|
98
|
217423/720946
|
מתקן מיצוי
|
99
|
217389/720891
|
ערמת אבנים
|
100
|
217401/720844
|
ערמת אבנים
|
101
|
217417/720834
|
מחצבה
|
102
|
217420/720843
|
מחצבה
|
103
|
217437/720845
|
קיר
|
104
|
217447/720861
|
מחצבה
|
105
|
217483/720862
|
פיר (קבר?)
|
106
|
217515/720869
|
פיר (קבר?)
|
107
|
217523/720873
|
פיר (קבר?)
|
108
|
217538/720877
|
מערה
|
109
|
217531/720860
|
ערמת אבנים
|
110
|
217530/720854
|
חציבות וקבר
|
111
|
217528/720847
|
מחצבה
|
112
|
217548/720846
|
מחצבה
|
113
|
217555/720863
|
מחצבה
|
114
|
217537/720829
|
חציבות
|
115
|
217531/720825
|
חציבות
|
חתכי בדיקה (טבלה 2; איור 6).
ממצאי הסקר מלמדים כי המדרונות המסולעים מצפון, מצפון-מערב ומדרום-מזרח לקיבוץ שימשו לקבורה ולמתקנים. לצורך תיחום שטחי העתיקות מצפון-מערב, מצפון, במערב ומדרום-מערב לקיבוץ, נערכו בדיקות בתת-הקרקע. בחתכי הבדיקה (חתכים 1–34: 5 מ' אורך כל חתך, 0.6 מ' רוחב; חתכים 35–40: 10 מ' אורך כל חתך, 0.6 מ' רוחב) נמצא כי בשכבת הקרקע העליונה חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
בהרחבה הצפונית נערכו שבע בדיקות (איור 25:6–31), במטרה לאתר את עומק הקרקע וגבול השתרעות שטחי החציבות והמתקנים בשטח זה. בבדיקות נמצאה שכבת קרקע רדודה על גבי הסלע ובה חרסים, בעיקר מהתקופות הרומית והביזנטית.
בהרחבה הצפונית-מערבית נערכו תשע בדיקות (איור 1:6–6, 32–34). בשטח שמצפון-מערב לקיבוץ נמצאו חרסים על פני השטח (כ-1 מ' עומק מרבי). מתחת לשכבה זו תועדה קרקע טבעית (2.65 מ' עומק מרבי). חרסי השדה שנמצאו בשכבת הקרקע העליונה תוארכו לתקופות הרומית והביזנטית ובהם גם רעפים.
ברצועה צרה המשתרעת מצפון לנחל קיני, בשטחי השדות החקלאיים, ממערב ומדרום-מערב לקיבוץ, נערכו 17 בדיקות (איור 7:6–23). בבדיקות 8 ו-9 נחשפו שרידים ארכיאולוגיים, בהם אבנים וחרסים המתוארכים למן התקופה הרומית-ביזנטית ועד ימינו (1.2 מ' עומק מרבי). בבדיקה 10 תועדה שכבת פני שטח (1.1 מ' עומק מרבי) עם ממצאים מהתקופות הביזנטית, הצלבנית והממלוכית; בעומק 1.2 מ' נחשפה שכבת רצפה מרסק גירי (כ-10 ס"מ עובי; איור 7) ובה חרסים מתקופת הברונזה התיכונה. בחתכים 11 ו-12, בשכבת פני השטח נמצאו חרסים שתוארכו לתקופות הרומית, הצלבנית והממלוכית; בעומק כ-1.2 מ' נמצא מפלס רסק גירי ללא חרסים. בבדיקות 13, 15, 17 ו-18 נמצאו אבנים וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית (1 מ' עומק מרבי), כנראה שרידי בנייה או קברים.
בגבעה הצפונית נערכו שש בדיקות (איור 35:6–40). בבדיקות 35, 36 ו-39 תועדו מוקדי חציבה; עומק הסלע מתחת לפני השטח משתנה (1–2 מ'). נוסף על כך נמצאו חרסים שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית.
בגבעה הדרומית נערכה בדיקה אחת (איור 24:6) ונחשפה בה קרקע אפורה (0.9 מ' עומק מרבי) שבה חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בעומק 0.95 מ' נחשפו כמה שכבות של רסק גירי זו מעל זו, ביניהן מפלסי קרקע אפורה, אלו תועדו לסירוגין עד לעומק 2.6 מ' מפני השטח ובהן ממצא קרמי דומה, בעיקר מהתקופה האסלאמית הקדומה. תחת שכבות אלו תועדה קרקע אפורה וחרסים מהתקופה הביזנטית עד לעומק 2.1 מ', שם זוהה ראש קיר בנוי אבני גזית.
טבלה 2: נקודות חתכי הבדיקה (איור 6)
מס' בדיקה
|
נ"צ
|
עומק (מ')
|
1
|
216961/720744
|
2.65
|
2
|
216943/720603
|
0.95
|
3
|
216884/720565
|
1.3
|
4
|
216862/720446
|
2.1
|
5
|
216867/720363
|
1.25
|
6
|
216889/720358
|
2.0
|
7
|
216875/720290
|
1.3
|
8
|
216919/720288
|
2.8
|
9
|
216902/720182
|
1.35
|
10
|
216906/720114
|
3.2
|
11
|
216892/720111
|
0.55
|
12
|
216911/720051
|
0.9
|
13
|
216893/720053
|
2.2
|
14
|
216863/720049
|
0.65
|
15
|
216907/720004
|
2.1
|
16
|
216875/720005
|
0.6
|
17
|
216890/719972
|
0.5
|
18
|
216891/720926
|
0.5
|
19
|
216870/720926
|
2.9
|
20
|
216888/720878
|
2.5
|
21
|
216917/720476
|
1.1
|
22
|
216927/720422
|
0.95
|
23
|
216933/720504
|
0.95
|
24
|
217127/720277
|
2.1
|
25
|
217354/720912
|
0.5
|
26
|
217345/720920
|
0.5
|
27
|
217277/720983
|
0.55
|
28
|
217229/721010
|
0.6
|
29
|
217174/721028
|
0.55
|
30
|
217124/721020
|
1.8
|
31
|
217091/721040
|
1.0
|
32
|
217035/721042
|
2.3
|
33
|
216978/721016
|
2.8
|
34
|
216963/720951
|
2.9
|
35
|
217049/720782
|
2.0
|
36
|
217105/720874
|
1.8
|
37
|
217169/720925
|
0.5
|
38
|
217255/720832
|
0.6
|
39
|
217145/720853
|
1.2
|
40
|
217254/720519
|
2.3
|
בסקר נמצא כי הגבעה הצפונית בקיבוץ מגידו וכן מדרונותיו הצפוניים והמערביים שימשו בעיקר לחציבה ולקבורה. המתקנים מעידים על פרנסת התושבים באותה העת וסביר כי שטח זה, הקרוב לתל מגידו, שימש לצרכים מגוונים לאורך תקופות היסטוריות ממושכות. המדרונות הצפוני-מזרחי, המזרחי והדרומי-מזרחי של הקיבוץ היו חלק מאתר נרחב ובו גם מבנה אמפיתיאטרון, שאפשר ששימש את תושבי לגיו ומאקסימיאנופוליס. שטחו הדרומי של הקיבוץ, הפונה לנחל קיני, הוא תל ארכיאולוגי נרחב ובו ממצאים למן תקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה העות'מאנית. על הגדה הצפונית של נחל קיני, מדרום-מערב לקיבוץ מגידו, נמצאו שרידים ארכיטקטוניים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה. בשולי בית הקברות של הקיבוץ, מדרום-מערב לתל מגידו נמצאו חרסים מתקופת הברונזה.
ממצאי הסקר מרחיבים את ידיעותינו על אודות השרידים הארכיאולוגיים במרחב לגיו-מגידו המשתרע סביב קיבוץ מגידו ובכך תרומה נוספת להכרת האתרים ההיסטוריים המרכזיים שבקרבתו.
טפר, י' תשס"ג. סקר מרחב לגיו. חדשות ארכיאולוגיות 115: 35–37.
רבן, א' תש"ס. מפת משמר העמק [32] (סקר ארכיאולוגי של ישראל). רשות העתיקות. ירושלים.
Schumacher, G. 1908. Tell el-Mutesellim: Report of the Excavations Conducted from 1903 to 1905. I. Report of Finds: A. Text. Leipzig.
Tepper, Y. 2002. Lajjun – Legio in Israel: Results of a Survey in and Around the Military Camp Area. In P. Freman, J. Bennett, T. F. Zbigniew and B. Hoffmamm, eds. Proceedings of the XVIIIth International Congress of Roman Frontier Studies. Amman, September 2000 [Limes XVII BAR I.S. 1084 (1)]. Pp. 231–242.