בור ספיגה 104. נחפר חצי ריבוע בחלק העליון של החתך שנוצר מפגיעת כלי מכני. בפני השטח (L100) נמצאו שוליו המזרחיים של כביש מימי המנדט הבריטי, ונאספו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ. מתחת לפני השטח נחפרה אדמת חרסית קשה ללא ממצא (L101). בעת חפירת החרסית נחשפה דופן של תעלת ניקוז (L103; איור 2), שנפגעה מחדירת שורש אקליפטוס. דופנות התעלה בנויות אבני גוויל מלוכדות. התעלה בנויה בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב ופונה בקשת כלפי צפון-מזרח, אל בור הספיגה. נקודת הכניסה של התעלה לבור השתמרה חלקית. בחינת החתך שיצר הכלי המכני מעלה שבור הספיגה 104, נבנה לתוך בור מרובע שנחפר בחרסית וששטחו גדול משטח בור הספיגה. הדופן הדרומית-מזרחית של בור הספיגה הוצמדה אל שולי החפירה בחרסית, ואילו בין הדופן הצפונית-מערבית לבין שולי החפירה בחרסית נותר רווח של 0.7 מ' (L105; איור 3). הדופן הדרומית-מערבית לא נחשפה ואילו הדופן הצפונית-מזרחית נפגעה בעבודות העפר. הדפנות בנויות אבני גוויל לא מלוכדות (כ-1.8 מ' גובה השתמרות). בור הספיגה היה מקורה בקמרון שלא השתמר, אולם על קיומו מעידים ראשי הדפנות. תעלת היסוד (L105), שנותרה בין הדופן הצפונית-מערבית לבין שולי חפירת ההכנה, נסתמה באבני גוויל ופסולת טיט לאחר בניית בור הספיגה. בתוך בור הספיגה נחפרו שתי שכבות: התחתונה (L106) הצטברה בעת שהבור היה בשימוש, צבעה אפור, היא עשירה בחרסית ויש בה סימנים של מים עומדים. העליונה (L104), מילאה את הבור כשיצא משימוש. בהצטברות התחתונה נאספו כלי חרס המתוארכים לשלהי המאה הח'–ראשית המאה הט' לסה"נ, ובהצטברות העליונה נאספו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ.

בור ספיגה 102 לא נחפר עקב סכנת התמוטטות של החתך. צורתו כשל פעמון ודופנותיו בנויות אבנים מוחלקות לא מלוכדות (איור 4). נראה כי הוא נבנה והיה בשימוש בד בבד עם בור 104. שני בורות הספיגה חסרי קרקעית.
 
ממצא כלי החרס (איור 5)
בחפירת בור 104 והמילויים שהצטברו סביב תעלת הניקוז, נאספו כלים שזמנם שלהי המאה הח' לסה"נ, בהם קערה מעוטרת בחריטה (איור 1:5), קנקן עזה (איור 2:5), פך שעליו עיטור גלי לבן על חיפוי כהה (איור 3:5), פך ששפתו מרוכסת (איור 4:5), ופכית (איור 5:5).
 
בור הספיגה המלבני, שנפגע במהלך הכשרת מגרש לבנייה, שייך לאזור התעשייה הגדול הסמוך שנחפר בעבר. באזור התעשייה נחשפו מגוון מתקני תעשייה, אגנים לאגירת נוזלים, כבשני יוצר, בתי מלאכה ומחסנים רבים. אזור התעשייה, שנבנה כנראה בשלהי התקופה הביזנטית, המשיך לשמש בתקופה האומיית עד שחרב ברעידת האדמה של שנת 749 לסה"נ. בתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ), שוקם אזור התעשייה והוא יצא משימוש רק בתקופה הפאטימית (המאות הי'–הי"א לסה"נ). מן החפירות הקודמות עולה שכל בורות הספיגה באתר נבנו בראשית התקופה האומיית ויצאו משימוש בסופה. תמונה דומה עולה גם מן החפירה הנוכחית.