בחפירה  הנוכחית (20 מ"ר; איור 1) בשוליים המזרחיים של היישוב, נחשפו שרידי מבנה מן התקופה הערבית הקדומה (שכבה I), וקיר המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (שכבהII; איור 2).

בתחילת החפירה הוסרה שכבת פני שטח (0.7 מ' עומק) ונחשפו שתי שכבות המתוארכות על פי הממצא הקרמי שנמצא בהן:
שכבה II. קיר (W12), הבנוי אבני גיר מסותתות וביניהן בטון רומי, בנוי בציר מזרח–מערב. הקיר (4 מ' אורך, 1.15 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה, איורים 2, 3) מושתת בתוך שכבה סטרילית, השתמר לגובה שני נדבכים והוא נמשך בשני קצותיו אל מחוץ לתחום החפירה. הקיר מתוארך על פי הממצא הקרמי שנחשף לידו ומתחת לבסיסו, לתקופה הרומית המאוחרת. מגוון החרסים כולל: סיר בישול (איור 4: 2), קערת כפר חנניה 3B (איור 4: 1) וקנקן (איור 4: 4).
שכבה I. נחשף קטע קיר (W16), השייך למבנה בנוי אבני גוויל מבזלת ומגיר. הקיר בנוי בציר צפון–דרום; קצהו הדרומי נמשך אל מחוץ לתחום החפירה ואילו חלקו הצפוני נפגע קשה. הקיר השתמר לגובה שלושה נדבכים (1.05 מ' גובה, 1.8 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב, איורים 2, 5). ממערב לקיר נתגלה קטע של תשתית הרצפה (L15) ובה אבני שדה קטנות שביניהן גושי טיח ואבני פסיפס. התשתית והקיר שנחשפו ביטלו את קיומו של קיר 12(איור 6). הממצא הקרמי שנחשף בין אבני הרצפה מתוארך לתקופה הערבית הקדומה. ממגוון הכלים ראויים לציון סיר בישול (איור 4: 3) וקנקן שעל צווארו רכס ושפתו נוטה החוצה (איור 4: 5).
מהחפירה עולה ששרידי היישוב מהתקופה הרומית המאוחרת והערבית הקדומה ממשיכים להתקיים גם בשוליים הצפוניים-מזרחים של הכפר נין (איור 1).