בשטח A נחשף קבר מלבני (L27; מידות 0.7 × 2.0 מ'; איור 2), חצוב בסלע בזלת, שחלקו העליון דופן בלוחות אבני גוויל מגיר. נמצא שלד באתרו וחפירת הקבר הופסקה. מעל השלד נחשפו מנחות קבורה, בהן קובעת (איור 1:3; איור 4) וקנקן (איור 3:3; איור 5) המתוארכים לתקופת הברזל א'. בקנקן נמצאו עצמות קטנות, סביר להניח כי שימש לקבורת תינוק.

 
בשטח B נחשף קיר (W20; אורך 10 מ', רוחב 0.5–0.7 מ'; איור 6) שהשתמר לגובה נדבך אחד, בנוי מאבני גוויל גדולות מגיר וכיוונו מזרח–מערב. חשוב לציין כי הקיר לא ישר, כנראה כתוצאה מפעילות גיאולוגית. בחתך שנעשה בקיר נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה הרומית ובהם שבר סיר בישול (איור 4:3) ושבר קערת בזלת (איור 5:3). מדרום לקיר נמצאו שלושה מוקדי אבני גוויל. רק מוקד האבנים המזרחי (L24) נחפר חלקית ובו נחשפו עצמות וזוג עגילי/צמידי ברונזה (איור 7). על פי הממצאים אפשר להניח כי מוקד האבנים המזרחי ואולי גם השניים האחרים הם קברים.
 
בשטח C נתגלה קיר גדרה (W25; כ-9 מ' אורך, 0.5–0.7 מ' רוחב; איור 8) בנוי מאבני גוויל והושתת על גבי סלע הבזלת. כנראה מדובר בהמשכו של קיר 20 שנחפר בשטח B.
 
במהלך פיקוח צמוד על עבודות חפירת תעלה להנחת קו הגז נמצאה קובעת (איור 2:3) וזוג מטילי ברונזה (איור 9). על אחד המטילים שרדה פיסת אריגמפשתן (ר'שרידי אריג על מטיל).
 
על סמך הממצאים אפשר להניח כי השטח שנחפר היה מחוץ לאזור המגורים של האתר חורבת טבת וכנראה שימש אזור קבורה בתקופת הברזל א'. בתקופה הרומית נתחם האזור על ידי קיר גדרה. הקירות שנחשפו בשני שטחי החפירה היו על אותו תוואי וייתכן שהיו קיר אחד שנבנה בתקופה הרומית והפריד בין שטחים חקלאיים.
 
שרידי אריג על מטיל
אורית שמיר
 
שרידי אריג לבן התגלו צמודים למטיל. על האריג כתמים ירוקים כתוצאה מקרוזיה של מתכת (ר"ע 2011-9004; איור 10). פיסת האריג הגדולה ביותר היא 0.5×1.0 ס"מ. האריג אינו צבוע וכנראה עבר תהליך של הלבנה. כיוון הטוויה לשמאל. האריג ארוג באריגה רגילה בה חוט ערב אחד עובר על חוט שתי אחד. צפיפות האריג בינונית. 14 חוטים בס"מ הן בשתי והן בערב. החוטים אינם שווים זה לזה בעוביים.
 
האתר מתוארך לתקופת הברזל ונמצא בצפון ארץ-ישראל, שם השתמרות אריגים היא נדירה ביותר (Shimony and Shamir 1994:98). אזור בית שאן ידוע כמרכז ייצור פשתן ועדות ארכיאולוגית תומכת בכך, למשל אריג ממאה הי"ג לפסה"נ שהתגלה בבית שאן (Shamir 2009). כישור ועליו חוטי פשתן שהתגלה בתל אל-חמה מהמאה הי' לפסה"נ (קהיל, טרלר וליפוביץ תשמ"ט: 36; Shamir 1996:142; Cahill, Lipton and Tarler 1988). חוטים טוויים לכיוון שמאל אופייניים לארץ-ישראל החל מהופעתם בארץ לפני 10,000 שנה, למשל החוטים מוואדי מורבעת שצמודים למסרק (Schick 1995) ועד לימי הביניים.
 
 

צורי, נ' תשל"ז. נחלת יששכר. ירושלים.
 
גל, צ' תשנ"ח. מפת הר תבור ומפת עין דור [41, 45] (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
 
קהיל, ג', טרלר, ד' וליפוביץ' ג' תשמ"ט. תל אל-חמה במאה הי' לפני סה"נ. קדמוניות כ"ב: 33–38.
 
Cahill J. M., Lipton [Lipovich] G. and Tarler D. 1988. Tell el-Hammah. IEJ 38:191–194.
 
Schick T. 1995. A 10,000 Year Old Comb from Wadi Murrabba‘'at in the Judean Desert. ‘Atiqot 27:199–202.
 
Shamir O. 1996. Loomweights and Whorls. In D.T. Ariel. Excavations at the City of David 1978-85, Directed by Y. Shiloh IV(Qedem 35). Jerusalem. Pp. 135–170.
 
Shamir O. 2009. A Linen Textile Fragment. In N. Panitz-Cohen and A. Mazar, eds. Excavations at Tel Beth Shean 1086–1996. Vol. III: The 13th–11th Centuries BCE Strata in Areas N and S. Jerusalem. Pp. 608–611.
 
Shimoni C. and Shamir O. 1994. Gesher Haziv-Textile Remains on Coins. ‘Atiqot 25:97.