המיתקן מלבני (5.5 × 7.8 מ', 1.36 מ' עומק; איור 1) וקירותיו (0.3 מ' רוחב) נבנו באבני גוויל קטנות, שלוכדו בחומר מליטה, והשתמרו לגובה 1.14–1.36 מ'. הקיר המזרחי של המיתקן עובה בבנייה מחוץ. הפן הפנימי של הקירות טויח בטיח, שהושתת על שברי גוף מצולעים. רצפת המיתקן עשויה מאבני פסיפס לבנות, שהושתתו על חומר מליטה; הפסיפס לא השתמר ברובו. בבדיקה שנערכה ברצפת המיתקן, צמוד לקיר המערבי, נחשף מתחת לחומר המליטה שעליו הושתת הפסיפס מפלס של אבני גוויל קטנות ובינוניות (0.1 מ' עובי) ומתחתיו רובד דק של אדמת חמרה (3–4 ס"מ עובי). מתחת לרובד אדמת החמרה התגלו שני נדבכים של אבני גזית (0.4 מ' עובי). נראה כי המיתקן שימש כבריכה לאגירת מים. במיתקן התגלה ממצא קיראמי דל, הכולל שברי גוף מצולעים, בדומה לאלו שנחשפו בתשתית הטיח של הקירות. על פי הממצא הקיראמי נראה כי זמנו של המיתקן התקופות הרומית–הביזאנטית.