שטח A
החפירה בשטח (3 × 5 מ'), כ-60 מ' מהתל, הופסקה בעומק 3 מ' מפני השטח ונחשפו בה שלוש שכבות (איור 2). 
שכבה 3. לשכבה כמה רובדי אדמה: רובד תחתון (לוקוס 110; 0.3 מ' עובי) נושא חרסים מהתקופה הכלקוליתית הקדומה: קנקן (איור 3: 3) ומהתקופה הפרסית: מורטריה (איור 3: 6) וקנקנים (איור 3: 8, 10). מעל הרובד התחתון רובד קרקע בגוון כהה ובו ממצא מועט (לוקוס 109) ומעליו אופק חרסים (לוקוס 108), בהם שברי נרות מהתקופה הפרסית (איור 3: 24, 25). הרובד העליון (לוקוס 107) הוא הצטברות של קרקע אפורה עם מעט ממצא קרמי.
שכבה 2. לשכבה זו שני רבדים: התחתון עשיר בשברי חרסים מהתקופה ההלניסטית (לוקוס 106), בהם בסיס אמפורה מקנידוס (איור 3: 17) ושתי ידיות עם טביעות חותם (ר' קטלוג טביעות להלן, איור 3: 18, 19). כמו כן, נמצאו שני מטבעות של אנטיוכוס הג' (198–187 לפסה"נ) ממטבעת עכו (ר' קטלוג מטבעות להלן, מס' 1, 2). על גבי רובד זה נמצאה שכבת בנייה (לוקוס 105) של תשתית אבן ורסק גירי שהונחו לא לפני התקופה ההלניסטית, ובה חרסים רבים מהתקופה הפרסית וממצא עשיר מהתקופה ההלניסטית הכולל קנקן (איור 3: 21), קדרה (איור 3: 22) וקערה מהתקופה הרומית (איור 3: 23). על התשתית הונחו אבנים גדולות ושטוחות (20 × 45 × 60 ס"מ בממוצע) ובינוניות (10 × 15 × 30 ס"מ בממוצע) ששימשו ריצוף.
שכבה 1. שכבת הצטברויות מהתקופה הצלבנית-ממלוכית, שבחלקה העליון התגלו ממצאים מהתקופה העות'מאנית (לוקוסים 101, 103), כולל מטבע מימיו של עבד אל-חמיד הב' (1876–1909 לסה"נ) ממטבעת קושטא (קטלוג מטבעות להלן, מס' 4). כן נמצאו חרסים מן התקופות הכלקוליתית הקדומה עד העות'מאנית, בהם בסיס אמפורה מיובאת מקנידוס מן המאה הב' לפסה"נ (איור 3: 16).

 

שטח B
לאורך התעלה שנחפרה במקביל לתל נאספו שברים של קנקני אגירה, סירי בישול וכלי בזלת משלוש תקופות: עיקר הממצא מן התקופה הפרסית, כולל שברי קערות מורטריה (איור 3: 5, 7), קנקני שק (איור 3: 9) וסירי בישול (איור 3: 11). בין השאר נמצאו גם שברים של בסיסי אמפורות מיובאות מתאסוס ומצפון הים האגאי, המתוארכות למאות הג'–הה' לפסה"נ (איור 3: 14-12, וקטלוג טביעות ושברי אמפורות). כן התגלה ממצא מועט מתקופת הברזל ומהתקופה הרומית. בעומק 0.7-0.6 מ' תחת פני השטח ועד לעומק 1.5 מ', בתוך קרקע בגוון חום, הובחנו חמישה מפלסים אופקיים לבנים (5–10 ס"מ עובי) שזוהו כרצפות עשויות רסק גירי. על גבי הרצפות נמצאו שברים רבים של כלי חרס, עדות ליישוב שהתקיים במקום בתקופה הפרסית. ממערב לרצפות אלו נראה בחתך קיר בנוי אבני גוויל קטנות ובינוניות, שהונחו ברישול והשתמרו לגובה של שלושה-ארבעה נדבכים שראשם במפלס 0.2 מ' תחת פני השטח. הקיר נראה בחתכים הדרומי והצפוני של התעלה לאורך כ-25 מ' ורוחבו לפחות 2 מ'. בשל מגבלות טכניות לא ניתן היה לתארכו. השרידים הארכיאולוגיים השתרעו מזרחה למרחק של כ-70 מ' מנקודת התפנית בתעלה וסביר כי הם משתרעים אף רחוק יותר, אך כנראה במפלס נמוך מעומק התעלה.

 

שטח C
בבדיקת חתכים לאורך התעלה הניצבת לתל מצפון לשטח A נמצא רובד ארכיאולוגי במפלס 8.3–9.7 מ' מעל פני הים, משופע קלות לצפון. גוון הקרקע חום כהה עד שחור ונראו בה חרסים רבים וריכוזים של אבנים קטנות ובינוניות. נאספו שברי כלי חרס מהתקופות הכלקוליתית הקדומה: פיטס (איור 3: 1) וקערה (איור 3: 2), הברונזה הקדומה: קנקן (איור 3: 4), הברונזה הביניימית והברזל, אך עיקר הממצא הוא מהתקופות הפרסית וההלניסטית. כן נמצאו מעט חרסים מהתקופות הביזנטית, הצלבנית-ממלוכית והעות'מאנית. בשולי התל מצא מ' אביעם שבר של צלמית פרסית (איור 4) ושבר קערה הנושאת טביעות רוזטה.

 

במרחק של 30 מ' משולי התל היה עיקר הממצא מהתקופה הפרסית; במרחק 100-90 מ' היה עיקר הממצא מהתקופה ההלניסטית וכלל מטבע מימיו של סלווקוס הד' (187–175 לפסה"נ) ממטבעת אנטיוכיה(?) (ר' קטלוג מטבעות להלן, מס' 3, איור 5), בסיס אמפורה מיובאת מרודוס (איור 3: 15) וידית עם טביעת חותם מרודוס המתוארכת לשנים 152–142/1 לפסה"נ (ר' קטלוג טביעות ושברי אמפורות להלן; איור 3: 20). במרחק 150-130 מ' מהתל נמצאו חרסים אחדים מהתקופה הכלקוליתית ומתקופות הברונזה הקדומה והמאוחרת. במרחק 170-160 מ' מהתל נמצאו כמה גושים של חומר קרמי צרוף בטמפרטורה גבוהה (כ-º750) ששימשו אבני קלע, משקולות או ייעוד אחר. במרחק של 180 מ' מהתל ניתן למצוא קרקע בגוון אחיד וכהה יותר. מיעוט הממצא הקרמי במרחק זה מלמד על שינוי במפלסם ו/או בעוצמתם של השרידים הארכיאולוגיים.

קטלוג טביעות חותם ושברי אמפורות
ג'רלד פינקלשטיין

א. טביעות חותם

סל מס' איור לוקוס פענוח המוצא תיארוך
1030
איור 18:3
106 אפונים
Καλλιράτης I
רודוס 233–230 לפסה"נ
1034
איור 19:3
106 אפונים
Τιμοκλείδας
רודוס 224–220
לפסה"נ
3011
איור 20:3
300 יצרן
΄Ηφαιστίων 
רודוס 152–142/1
לפסה"נ

ב. שברי אמפורות

השבר סל/מס' איור לוקוס מידות בס"מ המוצא תיארוך
בסיס

2001/2

איור 12:3

200

קוטר 5.7

גובה: 2

צפון הים

האגאי

המאות הה'–הד'

לפסה"נ

בסיס

2001/1

איור 14:3

200

קוטר 5.7

גובה: 3

?

המאות הד'–הג'

לפסה"נ?

בסיס

2001/3

איור 13:3

200

קוטר 5.8

גובה 4.2

תאסוס ?

המאות הד'–הג'

לפסה"נ

ידית 1024 106

1.5 × 2.2

גובה 15.5

רודוס

המאה הג'

לפסה"נ

בסיס

3002

איור 15:3

300

קוטר 5.0

גובה: 3.5

רודוס

המאות הג'–הד'

לפסה"נ

בסיס 1024 106

קוטר 8

גובה: 8.5

קנידוס

המאה הב'

לפסה"נ

בסיס

1000

איור 16:3

100

קוטר 7.2

גובה: 8.5

קנידוס

המאה הב'

לפסה"נ

בסיס

1024

איור 17:3

106

קוטר 4.8

גובה: 3.5

קנידוס

המאה הב'

לפסה"נ?

 

קטלוג מטבעות
דני שיאון

1. אנטיוכוס הג', עכו, 198–187 לפסה"נ.
שטח A, סל 1026, לוקוס 106, ר"ע 102996.
פנים: ראש לימין (בחלקו מחוץ לאסימון).
גב: ΒΑΣΙΛΕΩΣ] - ANTIOXOY] אפולו, נשען על קשת ואוחז חץ.
1.69 גרם, 11 מ"מ, Æ, ↑. האסימון קטן מהרושמה.
SC 1, No. 1096.

 

2. כנ"ל.
שטח A, סל 1033, לוקוס 106, ר"ע 102997.
1.58 גרם, 11 מ"מ, Æ ,10. האסימון קטן מהרושמה.

 

3. סלווקוס הד' (187–175 לפסה"נ), אנטיוכיה (?) (איור 5).
שטח C, סל 3010, לוקוס 300, ר"ע 102998.
פנים:   ראש ארטמיס לימין. פרטים נוספים, אם ישנם, לא ניתנים לקריאה. גומה מרכזית.
גב: [ΒΑΣΙΛ[ΕΩΣ] - ΣΕΛΕΥ[ΚΟΥ ארטמיס לחזית, אוחזת שרביט או לפיד ארוך, בימינה נשענת על איילה. סימן מטבעה לא קריא. 
5.11 גרם, 18 מ"מ, Æ, ↑.
SNG Israel 1, Nos. 905–912.

 

4. עבד אל-חמיד הב', (1876–1909 לסה"נ) קושטא.
שטח A, סל 1004, לוקוס 100, ר"ע 102995.
פנים: שרידי תוגרה.
גב: מסביב: عز نصرة ضرب في قسطنطينيه במרכז: ۵ למטה: ۱۲۹۳
2.15 גרם, 22 מ"מ, 5 פארה, Æ.
Pere 1968, No. 994