שכבה III. נחשף פתח של בור פעמון בקצה המזרחי של מדרגת סלע המשתפלת בשיפוע חד מזרחה (6 מ' קוטר תחתית, 6.5 מ' עומק). בגלל המדרון התלול צדו המערבי של פתח הבור גבוה בכמטר אחד מצדו המזרחי. דופנות הבור מטויחות ובדופן המערבית, בעומק 1.1 מ' מפתח הבור, נחצב פתח של כוך (2 × 3 מ'). בדופן הצפונית של הכוך נמצא פתח סתום באבנים (0.8 × 0.5 מ'). הבור והכוך לא נחפרו ועל כן לא ברור למה שימשו ומה זמנם. על השפה המזרחית הנמוכה של פתח הבור נבנה קיר (4W) שהפן המערבי שלו פונה לחלל הבור ושרד ממנו נדבך אחד (איור 3). הקיר נבנה ככל הנראה כדי להגביה את השפה המזרחית של הבור עד למפלס השפה המערבית. הממצא הקרמי היה מועט וכלל בעיקר שברי גוף מצולעים המתוארכים ככל הנראה לסוף התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ).

שכבה II. הובחנו שני שלבים. בשלב הקדום (IIb) פורק קיר 4 עד לנדבך התחתון שלו ועליו, במרחק כ-0.3 מ' צפונית לפתח הבור, נבנה קיר W1 שכיוונו מזרח–מערב (איור 4). הקיר בנוי אבני גוויל גדולות וביניהן אבני גוויל קטנות. השטח מדרום לקיר וממזרח לפתח הבור מולא בשכבה עבה של אדמה (לוקוס 113, איור 5) שהכילה עצמות בעלי חיים וחרסים המתוארכים לתקופה האומיית ותחילת התקופה העבאסית (המאה הח' לסה"נ). שכבה זו הגיעה לגובה הסלע שממערב לבור. נראה שבשלב זה יצא הבור מכלל שימוש כיוון שפתחו היה סתום באבני גוויל גדולות.

בשלב מאוחר (IIa) נבנה קיר נוסף (W3) בקצה המזרחי של קיר 1 שיצר אתו פינה וכיוונו צפון–דרום. ממערב לו נחשפה רצפה של אבני גוויל בינוניות וקטנות (לוקוס 108) על תשתית אבנים קטנות שמתחתיה אדמת המילוי (לוקוס 113) שנועדה ככל הנראה להגביה את הצד המזרחי של המבנה. תשתית הרצפה מתוארכת על פי החרסים לתקופה האומיית ותחילת התקופה העבאסית (המאה הח' לסה"נ): קנקן אפור (איור 1:6) ושברי גוף של כלים מטיפוס 'Fine Byzantine Ware'. רצפת אבני הגוויל ומשטח הסלע שממערב לפתח הבור כוסו בשכבת טיח עבה (לוקוס 106).

בקצה המערבי של קיר 1, במרחק של כ-2 מ' ממערב לפתח הבור ובמקום בו הסלע גבוה, נמצאה אבן פי באר (0.40 × 0.80 × 0.95 מ') בשימוש משני. במרכז האבן פתח מלבני (0.3 × 0.4 מ') ועל אחת מפינותיה שקע ותעלה צרה המובילה אל הפתח. השקע שימש כנראה להנחת כלי קיבול לנוזלים. אבן פי הבאר נמצאה מונחת על גבי רצפת הטיח וצמוד לפן הדרומי של קיר 1 (איור 7). האבן היתה חלק ממתקן שהיה עשוי שכבת טיח מעורבת באבנים קטנות וחרסים וייתכן שבמקורה היתה מוצבת על בור הפעמון (שכבה III).

מצפון לקיר 1 ובניצב לו נבנה על גבי הסלע קיר W2 שכיוונו צפון–דרום (איור 8) שהשתמר לגובה של כ-0.8 מ'. ממערב לקיר נחשפה רצפת אבני גוויל (לוקוס 110) וטבון; על הרצפה נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה האומיית ותחילת התקופה העבאסית (המאה הח' לסה"נ) וכוללים שני סירי בישול (איור 2:6, 3). הממצא הקרמי דומה לזה שנמצא בתשתית רצפת האבן (לוקוס 108) שממערב לקיר 3.

ממזרח לקיר 2 הצטברה אדמה מפני הסלע עד לגובה ראש הקיר ששרד. הממצא הקרמי שנאסף מהמילוי מתוארך אף הוא לתקופה האומיית ולתחילת התקופה העבאסית, בדומה לזה שנמצא ממערב לקיר והוא כולל קנקן מטין בהיר (איור 4:6), קערה (איור 5:6) וקדרת בישול (איור 6:6). כמו כן נמצא פוליס ביזנטי מימי יוסטינוס הא' (527-518 לסה"נ) ממטבעת ניקומדיה (ר"ע 111611).

שכבה I. אחרי שהמבנה של שכבה ננטש כוסה האזור בשכבה עבה (0.2 מ') של אדמה מהודקת שהכילה טיח, אבנים קטנות ושברי חרסים קטנים. השכבה (לוקוס 102) הכילה חרסים מהמאות הח'-הט' לסה"נ והם כוללים פך מטין בהיר (איור 7:6), קערה מזוגגת עם פסים בירוק ובחום (איור 8:6) ושתי קערות מזוגגות עם התזות צבע בצהוב ובירוק (איור 9:6, 10). נראה שבתקופה זו האזור לא היה בנוי, אלא שטח פתוח ששימש אולי גורן. לאחר מכן פסקה הפעילות לחלוטין והצטברה שכבת סחף שהכילה בין היתר גם חרסים המתוארכים למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ.