נפתחו ארבעה ריבועים, שלושה מהם (A–C מדרום לצפון) צמוד לצד הכביש בית זרזיר–צומת נהלל והרביעי באמצע השדה כ-200 מ' ממערב לריבוע C.

 

ריבוע A. נחשפו ארבע שכבות על גבי הקרקע הבתולה (איור 1).
שכבה I. שרידי מבנה (ציבורי?) שלו קיר חיצוני (1.2 מ' רוחב; W5) שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב שיצר פינה עם קיר נוסף (איור 2). קיר 5 שנפגע מטרקטור נמשך לאורך 5.5 מ' ויסודותיו מסיביים למדי. ממערב ניגשו אל הקיר בניצב שני קירות פנימיים (0.7 מ' רוחב;W6 ,W4). מפלס החיים שנחשף בחלקו מצדו המזרחי של קיר 4 הכיל קנקנים וקערות מהתקופה הפרסית. במקביל לקיר 4 התגלתה תעלת מים בנויה היטב (3.4 מ' אורך) שייתכן כי מהלכה היה תחת רצפות המבנה.
שכבה II. רצפת גיר לבנה מהודקת היטב שנחתכה מקירות שכבה I ושימשה בסיס לתעלת המים. על הרצפה נמצאו חרסים מתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה.
שכבה III. רצפת חלוקים גדולים שנחשפה בחצי המזרחי של הריבוע, נקייה מכל ממצא (איור 3).
שכבה IV. שכבת חלוקים (כ-5 ס"מ עובי) קטנים וצפופים, אף היא סטרילית. שתי שכבות החלוקים (III–IV) מצביעות על סביבה אלוביאלית בעמק.

 

ריבוע B (איור 4). נחשף קיר מסיבי בנוי אבני גזית (6.2 מ' אורך; W202), גובהו נדבך אחד בלבד וכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח. אל ראש הקיר ניגשה שכבה של אבנים קטנות ומילוט של גיר מהודק ביניהן. על שכבה זו וצמוד לקיר ממערב נמצאו חרסים רבים המתוארכים לתקופות ההלניסטית והרומית. ייתכן שהקיר הוא שריד של הדרך הרומית לגיו–ציפורי. רוחב שרידי ה'דרך' בריבוע החפירה אינו עולה על 1.2 מ'. ממדיו הקטנים של קטע זה והפרעות מודרניות אחרות הקשו על תיארוכו והגדרת תפקידו של הקיר.

 

ריבוע C. נחשפו שלוש שכבות (איור 5).
שכבה I. בחלקו הדרומי-מזרחי של הריבוע נחשף קיר מסיבי (4.4 מ' אורך; W302) הבנוי אבני גזית מהוקצעות שכוסו בטיח בצדן הצפוני, שכיוונו מזרח–מערב. אל הקיר ניגשת מדרום רצפת חלוקים עגולים (לוקוס 363, כ-10 ס"מ קוטר) עשויה היטב שלא שרדה בכל השטח בשל הקרבה לפני השטח. מיעוט החרסים הקשה על תיאורך ברור, אך ייתכן כי יש לקבוע את זמנו לתקופה הרומית.
שכבה II. מצדו הצפוני-מערבי של הקיר נמצאה שכבת אבנים (20 × 25 ס"מ) שהייתה כנראה מילוי בתקופה הרומית.
שכבה III. בצדו הצפוני-מזרחי של הריבוע נחשפה שכבה סטרילית של אדמה חומה כבדה טבעית אשר ייתכן שהיא שייכת לאלוביום בעמק.

 

ריבוע D. במרכז הריבוע שלא נחפר במלואו עקב  סכנת התמוטטות, נחשפה שכבת אבנים קטנות (0.8 × 2.0 מ') שמהותן אינה ברורה. במילוי מעל האבנים נמצאו כלי חרס מן התקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה והתיכונה והרומית.