ח' רביץ וסביבתה. על גבעת בזלת (הר רביץ) ומורדותיה המזרחיים שממערב להר כותר (איור 1) ובאזור שמצפון-מערב להר כותר, מצפון לדרך עפר העולה לגוש חלב (איור 2), השתמר באופן נדיר נוף חקלאי מסורתי קדום עם עצי זית, תאנה וגפן (כפי שראה ותיעד גרן בשנת 1875). בקצה הצפוני של הר רביץ נמצאת חורבה קטנה עם גלים של אבני בזלת – חורבת רביץ (נ"צ 24350/76815; איור 3:Kh. Rabbis ). השם 'רביץ' ניתן על פי שמו הערבי של האתר (Khirbet Rabbis), כפי שמופיע על מפות ישנות למן המאה הי"ט לסה"נ. בסקר שנערך בשנת 1984 נמצאו חרסים המעידים כי האתר נושב כבר בתקופה הכלקוליתית (האלף ה-4 לפסה"נ), אך רוב הממצא מתוארך לימי הביניים (Frankel et al. 2001:39, Site 312) ונראה ששימש 'מזרעה' (יישוב עונתי) של קדיתא או של גוש חלב בימי הביניים ואולי גם בתקופה העות'מאנית. מעט מצפון לו היה בית עלמין מוסלמי קטן המופיע במפות קדומות (ר' למשל איור 3) ודולמן. בכל אזור הר רביץ ובשטח שמצפון לו, צפונית לדרך העולה לגוש חלב, גידלו בעבר באינטנסיביות רבה בוסתנים של עצי פרי, כפי שמעידים קירות טרסה. במקביל לקווי המדרון, קירות שדה, גדרות, שומרות, דיפון נחלי אכזב הנשפכים לנחל עמוד, תעלות מים וניקוז ודרכים חקלאיות. זהו האזור עם ההשתמרות הטובה ביותר בגליל העליון של שרידי חקלאות מסורתית הררית קדומה. על כן ברוב השטח מורגשת אווירה של אזור חקלאי עתיק יומין, נוף קדומים נדיר שבחלקו הגדול טרם נפגע מפיתוח. תופעה ייחודית זו הוגדרה ונחקרה בשנת 2005 על ידי תחום שימור ברשות העתיקות במסגרת פרויקט דלתא (שאלתיאל ואלף 2005). הסקרים שנערכו בשנים 2007 ו-2012, מתוארים להלן ומוסיפים מידע פרטני נוסף ומידע חדש על אלמנטים ארכיאולוגיים קדומים בשטח.

 
סקר בתחום היישוב קדיתא
בסקר זוהו 38 אתרים (1–38; איור 1) שסומנו בנקודות (למשל שומרות), בקווים (למשל טרסות, תעלות ניקוז ודרכים) ובשטחים (למשל בריכה 33 וגל אבנים גדול 15).
 
1. דרך קדומה (3 מ' רוחב) שכיוונה הכללי צפון–דרום, תחומה בקירות אבנים שחלקם התמוטטו (0.5–1.0 מ' גובה). הדרך השתמרה טוב, בולטת בשטח ונראית היטב בצילומי אוויר (איורים 5–7).
2.  טרסה.
3. גדרת אבנים שהקיפה שטח חקלאי ושומרה (מס' 4).
4. שומרה בשטח חקלאי (מס' 3).
5. גדרות אבנים.
6. שומרה (1.5 מ' גובה, 3 מ' קוטר; איור 8) שהתמוטטה חלקית, אך מצב השתמרותה טוב יחסית. סביב השומרה מטע תאנים.
7. שרידי שומרה לצד דרך עפר.
8. גדרת אבנים.
9, 10. שתי שומרות במרכז חלקה חקלאית שעליהן גדלים גפנים (איור 9).
11. גל אבנים בצד דרך עפר.
12. גדרות אבנים בצדי דרך עפר.
13. קיר טרסה גבוה (1.5–2.0 מ' גובה), שהתמוטט בחלקו.
14. קיר טרסה.
15. גל אבנים גדול (1.5 מ' גובה, 10 מ' קוטר; איור 10) בתחום שטח של בית וקנין, אולי שרידי מבנה שחרב.
16. טרסה וגדרות אבנים.
17. מבנה בנוי מאבני גוויל מבזלת (5 × 6 מ', 1 מ' גובה השתמרות; איור 11).
18. שביל אבנים (איור 12).
19. קיר טרסה ארוך (4 מ' גובה; איור 13).
20. גל אבנים (10 × 10 מ', 1.0–1.5 מ' גובה), אולי ערמת סיקול.
21. גדרת אבנים ארוכה בין חלקות חקלאיות.
22. קיר טרסה.
23. גדרת אבנים ארוכה בין חלקות חקלאיות (איור 14).
24. קיר טרסה.
25. קיר טרסה.
26. גדרת אבנים, אולי מסיקול השטח שמצפון.
27. שלושה קירות טרסה נמוכים בנויים מאבני גיר קטנות.
28. שוחה בקרקע (5 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק), אולי טבעית או בור מים שנסתם.
29. קיר טרסה. 
30. קיר טרסה.
31. בריכה מדופנת (10 מ' קוטר, 1.0–1.5 מ' עומק; איור 15).
32. יסודות קיר מסיבי שלו שני פנים (10 מ' אורך, 1 מ' עובי; איור 16), אולי שרידי מבנה קדום.
33. בריכה מדופנת (10 מ' קוטר, 2 מ' עומק; איור 17) שהפתח במרכזה הוא פיר מבטון שהוליך לבור מים תת-קרקעי שנחצב מתחת לבריכה.
34. תעלת ניקוז מדופנת באבני בזלת בתוך ערוץ המתנקז דרומה לבריכה 33 (איור 18).
35. תעלת ניקוז בנויה מאבני גוויל מבזלת (2 מ' רוחב).
36–38. שלושה דולמנים ממזרח לבית כנסת של היישוב (איורים 19, 20). הדולמנים קטנים יחסית ומטיפוס 2א, על פי סיווגה של אפשטיין (Epstein 1985).
 
סקר בשטח החקלאי שמצפון לקדיתא
בשטח שרידים רבים של חקלאות מסורתית קדומה. בסקר זוהו 45 אתרים (1–45; איור 2) שסומנו בנקודות (למשל בורות מים ונקודות מדידה על קירות טרסה או קירות שדה), בקווים (למשל נחל, תעלת ניקוז, קירות טרסה, קירות שדה ודרך חקלאית) ובשטח בנוי (למשל אתר 10).
 
1. קצהו המזרחי של קיר שדה (0.7 מ' גובה).
2. קירות תמך באפיק נחל טיטבא, היורד דרומה מרמת דלתון (איור 21).
3, 44. באתר 3 נמצא מפגש נחל טיטבא ותעלת ניקוז היורדת אליו מצפון-מערב. תעלת הניקוז (איור 22) תחומה משני צדיה בקירות נמוכים של אבני בזלת לאורך אפיק טופוגרפי רדוד. התעלה תועדה גם בסקר של פרויקט דלתא (שאלתיאל ואלף 2005). לאורך תוואי התעלה במפות הישנות מסומן שביל (ר' למשל איור 3). בקטע המזרחי (בין אתר 3 לאתר 44) רוחב התעלה 2.0–2.5 מ' ועומקה כמטר אחד. התעלה ממשיכה מערבה דרך אתר 44 (איור 23) וכלפי מעלה לכיוון האוכף. ככל שעולים ומתקרבים לאוכף, התעלה מתרחבת לכדי 5 מ' רוחב ומעלה. בגלל הזנחת התעלה והרס קטעים ממנה נוצר בימינו אפיק יובל חדש כ-10 מ' מדרום לתעלת הניקוז, הנוגס באדמת מטע זיתים שמדרום לתעלה. זוהי דוגמה לנזק המתהווה בימינו (במיוחד בחורף הגשום בשנים 2012–2013), בשל הזנחת הטרסות, קירות השדה ותעלות הניקוז שהיו בסיס הקיום לחקלאות המסורתית במשך זמן רב, עד לנטישת השטח במהלך המאה הכ' לסה"נ. 
4. דיפון אבנים בחתך מערבי בנחל טיטבא. שתי גדות הנחל נפגעו מהכשרת השטח בכלים מכניים.
5. גל אבנים במפגש קירות טרסה וקיר שדה, במרכז מטע גדול של עצי זית, מצפון לחלקה המיועדת לעיבוד. באזור שרדו מאפיינים מובהקים של חקלאות מסורתית, כמעט ללא פגיעה ועד היום יש בשטח מטעי פרי, בעיקר זיתים. מכאן משתפל מדרון מזרחה לכיוון נחל טיטבא ועליו טרסות עתיקות (איור 24); ככל שיורדים במדרון הולכת ופוחתת צפיפות עצי הזית.
6. קיר שדה רחב (10 מ' רוחב, 2 מ' גובה; איור 25). מצפון — חלקות מעובדות, בעיקר מטעי זיתים. מדרום — שטח לא מעובד, למעט עצים אחדים.
7. קיר שדה ליד עץ תאנה בודד.
8. טרסה בשטח המיועד לעיבוד; היא נמשכת מאתר 7 דרומה לכיוון שורת עצי אקליפטוס שממזרח לאתר 9. באתר 8 תועדה חזית קיר הטרסה (איורים 26–28).
9. עיבוי בקיר שדה בקצה המערבי של קבוצה של שישה עצי אקליפטוס הבולטים בשטח.
10. מתחם (כ-15 × 100 מ') שכיוונו צפון–דרום ומגדל בראש מדרון, בחלק הדרומי של שלוחת הגבעה. למתחם קיר מערבי מסיבי, בולט בשטח (1.5–2.0 מ' רוחב, 1.5–2.0 מ' גובה השתמרות; איור 29), בנוי מאבני גוויל מבזלת ושרדו ממנו ארבעה עד חמישה נדבכים. הקיר התמוטט ברובו, עם מפולת אבנים הניכרת בצדו המערבי. בקיר המערבי של המתחם זוהתה בליטה של מגדל חצי עגול הפונה למערב (נ"צ 243751/768301; 2.5 × 3.0 מ', 1.5 מ' גובה השתמרות; איורים 30, 31). מעט מצפון למגדל הייתה כניסה למתחם, דרך פרצה בקיר המערבי מעל מפולת אבנים (איור 32); נראה שהמגדל היה קשור להגנה על הכניסה למתחם. אפשר שהקיר המערבי של המתחם קדום לתקופה העות'מאנית ואולי אף בנוי על יסודות קדומים (מתקופת הברונזה?), אך נראה שהבנייה בחצר המתחם אינה קודמת לתקופה העות'מאנית.
11–15. ריכוז של חמישה גלי אבנים קטנים 'טומולי' (2 מ' קוטר ממוצע; 0.5–1.0 מ' גובה; איורים 33, 34), אולי קברים קדומים.
16. אזור טרסות עם עצי זית בחלק העליון המערבי של המדרון.
17. קיר שדה ובקצהו המערבי בולטים שני עצי אקליפטוס.
18. שומרה בקצה טרסה (3 × 3 מ', 1.5 מ' גובה השתמרות; איור 35). חלקה הצפוני-מזרחי התמוטט.
19. גל אבנים, אולי שומרה (2 מ' קוטר, 1.7 מ' גובה; איור 36), באמצע שדה לא מעובד. לגל האבנים אין נדבכים שנטמנו בקרקע ואפשר שהוא חדש יחסית. מהגל שרדו שבעה נדבכים של אבני גוויל מבזלת.
20–39. באוכף שבין גבעת קדיתא והגבעה שממערב לה הובחנו 22 בורות מים בשטח שגודלו 30 × 200 מ'. באתר 32 זוהו שלושה בורות צמודים זה לזה, שפתחיהם גלויים או שהיו סימנים ברורים למדי לקיומם. יש להניח שבשטח בורות נוספים שפתחיהם אינם גלויים היום לעין. דומה שהבורות נחצבו על ידי תושבי קדיתא הקדומים לצורך אספקת מי שתייה (איורים 37–40).
40. עץ זית קטן אך עתיק (על פי צורת גזעו החלול), ליד דרך העפר לגוש חלב (איור 41). נקודה זו סומנה במפות כקברו של רבי טרפון (מפת 1:10,000 של אגף המדידות משנות השישים של המאה הכ' לסה"נ). לעתים מגיעים לכאן יהודים לתפילה (מ' אלבז, מידע בעל פה). לא ברור מה מקור הסימון במפה ולמה באים יהודים להתפלל דווקא כאן. סביב העץ פזורות אבני בזלת קטנות, אולי של קבר מוסלמי. העץ נתמך בקיר תמך קטן מצדו המזרחי.
41. קבר ר' טרפון (איור 42). ציון קבר ליד עץ אלה אטלנטית. העץ מהקדומים שבארץ-ישראל וגילו מוערך ביותר מ-500 שנה. ציון הקבר הכחול הקיים כיום נבנה בשנות ה-80 של המאה הכ' לסה"נ על ידי הוועד להצלת קברי קדמונים והחליף גל אבנים צנוע שהיה במקום עד אז. במפות הישנות מסומן במקום זה 'שיח' עלי' (איור 3: Sh. Ali), אך שם העץ הגדול היה ידוע בפי הערבים כ'אלבטמה אם סבע אל-בנאת', שפירושו 'האלה אם שבע הבנות' (ליסובסקי תשס"ד:59, 63, 65). מימי הביניים ועד המאה הי"ט לסה"נ צוין קבר ר' טרפון בסביבת מירון; רק למן המאה הי"ט לסה"נ, כנראה בעקבות טעות של נוסעים וסופרים יהודיים שהעתיקו לא נכון תיאורי מסעות קודמים, זוהה כך הקבר בקדיתא (הרצברג, גבאי וסטפנסקי תשע"א:169–171). יתר על כן, ש"ז כהנה, מנכ"ל משרד הדתות בשנות ה-50 וה-60 של המאה הכ' לסה"נ ומי שהביא לבניית רבים מן הציונים על קברי צדיקים בגליל, סבר גם הוא שר' טרפון נמצא במירון בעוד קדיתא לא הוזכרה על ידו כלל כאתר של קברי צדיקים (בר 2007 :129). קבר ר' טרפון גם אינו מוזכר כלל בספר שער הגלגולים של ר' חיים ויטאל מן המאה ה- 16 (שבו פירוט קברי הצדיקים שביקר בהם עם ר' יצחק לוריא). קבר ר' טרפון סומן על מפת אגף המדידות בשנות ה-60 מערבה יותר, באתר 40, ולא כאן ליד עץ האלה העתיק. עם זאת, יש להניח שיש סיבה להשתמרות העץ שנים רבות כל כך, תופעה הרווחת בקרב קברי קדושים במרחב.
42. דרך חקלאית (2 מ' רוחב; איור 43) תחומה באבני שוליים, העולה מנחל טיטבא לכיוון צפון-מזרח לעבר דלתון.
43. קטע בהמשך תוואי הדרך החקלאית העולה לכיוון צפון-מזרח. כאן רוחבה 1.5 מ' והיא תחומה מצפון בקיר אבני בזלת (1.5 מ' גובה) ומדרום בשורת אבני בזלת קטנות.
 

אזורי הסקר משקפים תחום של פריפריה חקלאית טיפוסית של יישוב קדום בגליל ההררי. באופן נדיר יחסית, השתמרה הפריפריה היטב, על מגוון מרכיביה. מלבד שרידי החקלאות העתיקה נתגלו בתחומי הסקר אתרים קדומים אחדים ובהם דולמנים, טומולי ושרידי בנייה (איור 2: אתר 10) שתועדו בראש מדרון הגבעה שמצפון לקדיתא.