לגת שנחצבה על מדרון סלע מתון משטח דריכה רבוע (לוקוס 100, 5.5 × 5.0 מ'; איור 1), שחציבתו בשיפוע מתון צפונה מרושלת, אף כי עבודת פילוס רצפתו הוקפדה ועל פי אבני פסיפס שנתגלו במילוי שכיסה אותו נראה כי רוצף בפסיפס. חלק מדופנו המזרחית לא שרד כנראה בשל בלייה של הסלע. מצפון למשטח הדריכה נמצאו שני בורות איגום (לוקוסים 103, 104; 1.5 מ' רוחב, 1.8-1.5 מ' עומק), שדופנותיהם טויחו בטיח אפור (2 ס"מ עובי) הכולל גיר, אפר, חוואר וחצץ דק. בבור המערבי (לוקוס 103) הותקנה מדרגה כ-0.5 מ' מעל קרקעיתו. בחלקה העליון של הדופן הדרומית של בור האיגום המזרחי (לוקוס 104) נחצבה גומחה (0.2 × 0.2 מ', 0.1 מ' עומק). הקשר בין שני בורות האיגום אינו ברור, הבור המערבי קשור למשטח הדריכה בתעלה רדודה (0.3-0.2 מ' רוחב, 3-1 ס"מ עומק).
מעל הדופן הדרומית של משטח הדריכה נתגלה מדף (לוקוס 105, 1.0 × 6.3 מ'; איור 2), הנמשך גם מעל חלקה הדרומי של הדופן המערבית ובצדה הצפוני של הגת ניכרת עבודת פילוס בסלע (לוקוס 101). נראה כי מדף הסלע המפולס נועדו להנחת הענבים קודם לסחיטה.
הגת כוסתה בסחף שמקורו במדרון ובו ממצא מודרני ומטבע ברונזה של הקיסר הונוריוס   (423-408 לסה"נ; לוקוס 102; ר"ע 115108).

במרחק כ-7.5 מ' מדרום-מזרח לגת נחצב בסלע חלל תת-קרקעי (לוקוס 200). החלל שלא נחפר כולל פיר מלבני (0.55 × 1.15 מ', 0.60–1.10 מ' עומק) וחלל מרכזי (1.75 × 2.60 מ', 1 מ' גובה עד המילוי שבתחתית) שרוב דופנותיו ותקרתו קרסו.