בחודש נובמבר 2006 נערכה חפירת הצלה בשכונת הר חומה בדרום ירושלים (הרשאה מס' 4933-A*; נ"צ — רי"ח 221428-40/626086-97; רי"י 171428-40/126086-97) לקראת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון, נוהלה על ידי ז' עדוי, בהשתתפות ר' אבו ח'לף (מנהלה), ט' קורנפלד (מדידות), צ' שגיב (צילום), א' נגר (GPS), ס' אל-עמלה (גילוי מתכות) וד"צ אריאל (זיהוי מטבעות).
על מדרון צפוני של גבעת חומה שבו מתקנים חקלאיים ומדרגות עיבוד (קלונר ע' תשס"א. סקר ירושלים, האזור הדרומי, אתרים 129, 131) נתגלתה גת ולצדה חלל תת-קרקעי. בפסגת הגבעה (ג'בל אבו ע'ניים) מנזר מהתקופה הביזנטית ומדרום-מערב לו מנזר נוסף בח' אל-קט (סקר ירושלים, האזור הדרומי אתרים 128, 130). באתר נערך סקר (ר' חדשות ארכיאולוגיות 110: 118) ומצפון-מזרח לו, בח' טובא, יישוב ביזנטי שנערכה בו חפירת הצלה (הרשאה מס' 4397-A).
לגת שנחצבה על מדרון סלע מתון משטח דריכה רבוע (לוקוס 100, 5.5 × 5.0 מ'; איור 1), שחציבתו בשיפוע מתון צפונה מרושלת, אף כי עבודת פילוס רצפתו הוקפדה ועל פי אבני פסיפס שנתגלו במילוי שכיסה אותו נראה כי רוצף בפסיפס. חלק מדופנו המזרחית לא שרד כנראה בשל בלייה של הסלע. מצפון למשטח הדריכה נמצאו שני בורות איגום (לוקוסים 103, 104; 1.5 מ' רוחב, 1.8-1.5 מ' עומק), שדופנותיהם טויחו בטיח אפור (2 ס"מ עובי) הכולל גיר, אפר, חוואר וחצץ דק. בבור המערבי (לוקוס 103) הותקנה מדרגה כ-0.5 מ' מעל קרקעיתו. בחלקה העליון של הדופן הדרומית של בור האיגום המזרחי (לוקוס 104) נחצבה גומחה (0.2 × 0.2 מ', 0.1 מ' עומק). הקשר בין שני בורות האיגום אינו ברור, הבור המערבי קשור למשטח הדריכה בתעלה רדודה (0.3-0.2 מ' רוחב, 3-1 ס"מ עומק).
מעל הדופן הדרומית של משטח הדריכה נתגלה מדף (לוקוס 105, 1.0 × 6.3 מ'; איור 2), הנמשך גם מעל חלקה הדרומי של הדופן המערבית ובצדה הצפוני של הגת ניכרת עבודת פילוס בסלע (לוקוס 101). נראה כי מדף הסלע המפולס נועדו להנחת הענבים קודם לסחיטה.
הגת כוסתה בסחף שמקורו במדרון ובו ממצא מודרני ומטבע ברונזה של הקיסר הונוריוס (423-408 לסה"נ; לוקוס 102; ר"ע 115108).
במרחק כ-7.5 מ' מדרום-מזרח לגת נחצב בסלע חלל תת-קרקעי (לוקוס 200). החלל שלא נחפר כולל פיר מלבני (0.55 × 1.15 מ', 0.60–1.10 מ' עומק) וחלל מרכזי (1.75 × 2.60 מ', 1 מ' גובה עד המילוי שבתחתית) שרוב דופנותיו ותקרתו קרסו.
בגת לא נתגלה כל ממצא מתארך ונראה כי מקור המטבע בסחף מהמנזר הביזנטי שבראש הגבעה. גם מתיעוד החלל ששימש ככל הנראה קבר מקמרים לא עלה כל ממצא מתארך. ייתכן שיש לראות בשרידים אלה חלק מהמתקנים השייכים למנזרי הסביבה או ליישוב בח' אום טובא ואולי הם אף קדומים להם.