בחודש דצמבר 2012 נערכה חפירת הצלה ביישוב צור יצחק (מגרש 3003; הרשאה מס' 6666-A; נ"צ 200073-97/683178-202), לקראת עבודות בנייה ופיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת י' זלברמינץ ובניו בע"מ, נוהלה על ידי ע' עזב בסיוע א' בכר (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות) וא' דגוט (GPS).
שטח החפירה נמצא בחלק המערבי של חורבת מגדל (אתר צור נתן; ח' שיח' מושרף), שעליו נבנו השכונות המזרחיות של היישוב צור יצחק (איור 1). חורבת מגדל (ח' שיח' מושרף) שוכנת בראש שלוחה מתונה, שמורדותיה משתפלים לצפון ולמערב, לכיוון אגן הניקוז של נחל ברך (כ-500 מ' מצפון-מערב ליישוב צור נתן). האתר רב שכבתי ושרידיו מתוארכים למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה האסלאמית המאוחרת. בתקופה העות'מאנית נבנה בראש השלוחה קברו של שיח' מושרף וסביבו נכרו קברים נוספים. באתר ובסביבתו נערכו בעבר חפירות וסקרים ארכיאולוגיים. בחפירות נחשפו בעיקר השכבות מימי הבית השני ומהתקופה הביזנטית (איילון, ניידינגר ומתיוס תשנ"ב; תשנ"ד). במורדות השלוחה לכיוונים צפון ומערב נתגלו מתקנים חקלאיים, קברים חצובים ושרידים פרהיסטוריים (איילון וינאי תשנ"א; איילון, קדרון ושרביט תשמ"ח–תשמ"ט). בחפירות ארכיאולוגיות בשכונה, שנערכו בשנים 2001–2003 (שיאון 2008), נחשפו ותועדו מתקנים חקלאיים, מחצבות ומערות קבורה, מהתקופות הרומית והביזנטית (המאות הא'–הז' לסה"נ). בחפירה אחרת (Marder et al. 2007) נחשף ותועד אתר פרהיסטורי מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית (7000–6000 לפסה"נ). בשטח, שרובו ממזרח לחפירה הנוכחית (צור יצחק שלב ב), נערכו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 2008–2011 (דגן 2010) ונחשפו ממצאים דומים לאלה שנמצאו בחפירות הקודמות, בהם מתקנים חקלאיים, גתות, בורות מים, קירות טרסה, כבשני סיד, קולומבריום, מחצבות ומערות קבורה.
בחפירה הנוכחית נחפרה מערת קבורה חצובה בסלע קִרטון, שהכניסה אליה מצפון, דרך חצר מבואה חצובה (L100; מידות 1.95 × 2.80 מ'; איורים 2, 3). אל החצר ירדו בגרם מדרגות חצוב. בצדה הדרומי של החצר נחפר בור (L101; קוטר 0.8 מ', עומק 1 מ'; איור 4), ששימש כנראה לליקוט עצמות. מהחצר הייתה כניסה מקומרת (L102) אל תוך אולם קבורה שמתארו מרובע (L103; מידות 6 × 6 מ'), חצוב למזרח. חלק מתקרת האולם קרס ולכן הוגבלה החפירה, מחשש להתמוטטות. יש להניח שעצמת הקריסה הייתה חזקה, שכן כוכי הקבורה לא שרדו. מהחפירה עולה שהמערה נשדדה בעבר וכל תכולתה נבזזה.
מערת הקבורה שנחשפה שייכת למכלול המערות הרבות שהתגלו בחפירות קודמות באזור, ולממצאים האחרים החצובים בסלע. ריבוי מערות הקבורה נובע כנראה מאיכות הסלע הרך באזור זה. בחפירה לא נמצא ממצא קרמי, או כל ממצא אחר המאפשר תיארוך. עם זאת, על פי הממצא מהחפירות הקודמות שבהן נחפרו מערות קבורה מטיפוס זהה, אפשר לתארך את המערה לסוף התקופה הרומית–תחילת הביזנטית (המאות הג'–הד' לסה"נ).
איילון א' וינאי א' תשנ"א. סקר מפת א-טייבה. חדשות ארכיאולוגיות צו:14–15.
איילון א', ניידינגר ו' ומתיוס י' תשנ"ב. חורבת מגדל (צור נתן) – 1990. חדשות ארכיאולוגיות צז:49.
איילון א', ניידינגר ו' ומתיוס י' תשנ"ד. צור נתן (חורבת מגדל) – 1991. חדשות ארכיאולוגיות ק:38–39.
איילון א', קדרון א' ושרביט י' תשמ"ח–תשמ"ט (1988-9). מקבצי מתקנים בשדות צור נתן בתקופה הרומית ביזאנטית, ישראל–עם וארץ ה–ו (23–24): 93–120.
Marder O., Goring-Morris A.N., Khalaily H., Milevski, I., Rabinovich R. and Zbenovich V. 2007. Tzur Natan, a Pre-Pottery Neolithic A Site in Central Israel and Observations on Regional Settlement Patterns. Paléorient 33/2:79–100.