בחפירה הנוכחית נחפרה מערת קבורה חצובה בסלע קִרטון, שהכניסה אליה מצפון, דרך חצר מבואה חצובה (L100; מידות 1.95 × 2.80 מ'; איורים 2, 3). אל החצר ירדו בגרם מדרגות חצוב. בצדה הדרומי של החצר נחפר בור (L101; קוטר 0.8 מ', עומק 1 מ'; איור 4), ששימש כנראה לליקוט עצמות. מהחצר הייתה כניסה מקומרת (L102) אל תוך אולם קבורה שמתארו מרובע (L103; מידות 6 × 6 מ'), חצוב למזרח. חלק מתקרת האולם קרס ולכן הוגבלה החפירה, מחשש להתמוטטות. יש להניח שעצמת הקריסה הייתה חזקה, שכן כוכי הקבורה לא שרדו. מהחפירה עולה שהמערה נשדדה בעבר וכל תכולתה נבזזה.

מערת הקבורה שנחשפה שייכת למכלול המערות הרבות שהתגלו בחפירות קודמות באזור, ולממצאים האחרים החצובים בסלע. ריבוי מערות הקבורה נובע כנראה מאיכות הסלע הרך באזור זה. בחפירה לא נמצא ממצא קרמי, או כל ממצא אחר המאפשר תיארוך. עם זאת, על פי הממצא מהחפירות הקודמות שבהן נחפרו מערות קבורה מטיפוס זהה, אפשר לתארך את המערה לסוף התקופה הרומית–תחילת הביזנטית (המאות הג'–הד' לסה"נ).