ריבוע A

1. משקע חרסיתי חום כהה (גרומוסול; כ-2 מ' עובי), ובו מעין כיסים של סחף שהתדרדר במדרון (קולוביום). הוא הוסר במחפרון.
2. מפלס חרסית בצבע חום (0.7 מ' עובי), עשיר בגושים בהירים (תרכיזי קלציום קרבונט CaCO3), המלמדים על מי תהום גבוהים (נעם גרינבאום, מידע בעל-פה). במפלס התגלו מעט פריטי צור מסותתים, ובהם פריטים שהופקו בטכניקת לבלואה, האופיינית לתקופה הפליאוליתית התיכונה (250,000–47,000 שנים לפני זמננו), וכן גרעיני להבונים פסולת המאפיינת תקופות מאוחרות יותר, ובהן הפליאוליתית העליונה (47,000–20,000 שנים לפני זמננו) והאפיפליאוליתית (20,000–10,000 שנים לפני זמננו). רוב פריטי הצור במפלס שחוקים ומכוסים בפטינה.
 
ריבוע B (איורים 2, 3)
1. משקע חרסיתי חום כהה (גרומוסול; כ-2 מ' עובי). הוא הוסר במחפרון.
2. מפלס חרסית בצבע חום (0.10–0.15 מ' עובי), ובו תרכיזי קלציום קרבונט. במפלס התגלו מעט פריטי צור ועליהם סימני שחיקה, ובהם פריטי לבלואה וכן גרעיני להבונים.
3. מפלס מהודק של אבני גיר בינוניות וקטנות (L106; כ-0.15 מ' עובי), ובו התגלו פריטי צור מסותתים, מעט שברי כלי חרס, ובהם בסיס של קנקן (איור 1:4), שבר של כלי שחיקה מבזלת (איור 2:4) ושברים אחדים של עצמות. על רוב פריטי הצור סימני שחיקה ופטינה, אך חלקם מאוד טריים ושונים משאר המכלול גם בצבע ובטקסטורה של חומר הגלם.
4. משקע חרסיתי חום-אדמדם (כ-0.8 מ' עובי), שמעורבים בו אבני גיר קטנות ופריטי צור מסותתים שצפיפותם ירדה ככל שהחפירה במפלס העמיקה. פריטי הצור כוללים פריטי לבלואה וגרעיני להבונים.
5. מפלס חרסית בצבע אפור כהה-שחור, שנוצר מהצטברות סחף שהובא בזרימה של נחל קישון. מפלס זה התגלה בעומק של כ-5 מ' מתחת לפני השטח בתעלת בדיקה שנחפרה אחרי החפירה. לא נחשפו שרידי עתיקות במפלס זה, אם כי הוא לא נבדק לעומק.
 
ריבוע C (איור 5)
1. משקע חרסיתי חום כהה (גרומוסול; כ-2 מ' עובי). הוא הוסר במחפרון.
2. מפלס חרסית בהיר (כ-0.5 מ' עובי), עשיר בתרכיזי קלציום קרבונט. במפלס התגלו מעט פריטי צור, על כולם פטינה וסימני שחיקה, ובהם פריטי לבלואה לצד גרעיני להבונים.
3. משקע חרסיתי חום כהה (0.7 מ' עובי), ובו תרכיזי קלציום קרבונט בכמות פחותה בהרבה מזו שבמפלס 2.
 
ריבוע D (איורים 6, 7)
1. משקע חרסיתי בצבע חום כהה (גרומוסול; כ-2 מ' עובי). הוא הוסר במחפרון.
2. משקע חרסיתי חום (0.2–0.3 מ' עובי), עשיר בתרכיזי קלציום קרבונט. במפלס התגלו מעט פריטי צור, ובהם גרעינים ונתזים מטכניקת לבלואה לצד גרעיני להבונים.
3. מפלס קולוביום (105L; 0.3 מ' עובי), ובו אבני גיר במגוון מידות וכמות רבה של פריטי צור מסותתים. המטריקס של המפלס הוא חרסית עשירה בתרכיזים של קלציום קרבונט. במפלס התגלו פריטי צור מכוסים בפטינה, הרבה מהם שחוקים ואף מכוסים בכתמי מנגן שחורים, שגם הם עדות למי תהום גבוהים.
 
מכלול הצור מהחפירה כולל 488 פריטי פסולת תעשייה, 64 כלים, 354 נתזים קטנים (chips; פחות מ-1.5 ס''מ אורך) ו-1648 גושים בלתי מזוהים (chunks). פריטי פסולת התעשייה כוללים נתזים רבים (38% מפסולת התעשייה, וכן 2.4% של נתזים שהופקו בטכניקת לבלואה), פריטים ראשוניים (20%), פריטי פסולת גרעין (19%), גרעינים (17.4%), גרעיני להבונים (5.3%; איור 3:8, 4; חלקם הם גרעינים על נתז שניתן להגדיר כנקרים), גרעיני לבלואה (2.9%; איור 9), להבים (1.4%) וסכינים (1.2%), להם גב טבעי, וכן להבונים (0.4% מפסולת התעשייה). הכלים כוללים נתזים משובררים לרבות נתזי לבלואה (45% מהכלים), שקערוריות/משוננים (34.4%), מקרצפים (8.5%), פריטים ראשוניים משובררים (8.5%), פריטי פסולת גרעין משובררת (6.2%), סכינים משובררים להם גב טבעי (6.2%) ומגרדים (4.7%; איור 1:8, 2).
כל המפלסים שהתגלו בחפירה, פרט למפלס 5 בריבוע B, הם הצטברויות שמקורן בהר הכרמל (נעם גרינבאום, מידע בעל-פה). על כך מלמדים פריטי הצור שהתגלו בכל אחד מריבועי החפירה. הפריטים, שמתוארכים לכמה תקופות, ובהן הפליאוליתית התיכונה והעליונה והאפיפליאולית, התגלו זה לצד זה, ועליהם סימני שחיקה ופטינה. גילוים של פריטי צור מכמה תקופות יחדיו ומצב הפריטים מלמדים שהם אינם באתרם. יש לציין כי גם בשתי חפירות שנערכו לאחרונה בקרבת מקום ממערב לכביש 70, גבוה יותר במדרון הכרמל, נחשפו פריטי לבלואה יחד עם גרעיני להבונים (ירושביץ 2012; ירושביץ 2013). בשני אתרים אלה נחשפה הצטברות משנית כתוצאה מסחף במדרון. על סמך הדמיון של הרכב פריטי הצור ומצבם הפיזי מהחפירה הנוכחית לאלה שהתגלו בשתי החפירות הסמוכות, נראה כי שטח החפירה הנוכחית משתרע בהמשך של מניפת סחף, שגם שני האתרים הסמוכים נמצאים בה מעט גבוה יותר.
מכלולי הצור בשלושת האתרים שנחפרו במורד הכרמל מתאפיינים באחוזים גבוהים יחסית של גרעינים, פסולת גרעין ופריטים ראשוניים (נתזים עם קליפה שמכסה יותר מ-50% מפני השטח). ממצאים אלה מלמדים שהאתרים מהם נסחפו הפריטים היו כנראה אתרי סיתות ולא אתרי יישוב או צייד. יש לציין כי מקורות צור מהסוגים שמהם עשויים הפריטים שהתגלו בחפירות נמצאים במעלה המדרון שבו נערכו החפירות (ירושביץ, חלאילה וקירזנר 2011).
במפלס 3 בריבוע B, בתוך מפלס אבנים מהודק ומעליו, התגלו ממצאים שלא התגלו ביתר המפלסים, ובהם בסיס של קנקן מחופה אדום, כלי שחיקה מבזלת, שרידי עצמות וכן פריטי צור טריים. נראה כי ממצאים אלה התגלו באתרם וכי הם חלק ממפלס חיים. הכלים בממצא זה אינם אינדיקטיביים, אך הרכב החומר שממנו עשוי הקנקן ואופן הטיפול בדופן החיצונית של הקנקן מתאימים לכלים מתקופת הברונזה קדומה. תקופה זו היא התקופה העיקרית שנחשפה בתל ובסביבתו הקרובה (ון דן ברינק ועד 2011). אם אכן ממצא זה מייצג שכבה מתקופת הברונזה קדומה, הרי שבתקופה זו נוצלו לא רק התל וסביבתו הקרובה אלא גם שטחים שמעבר לנחל קישון, המרוחקים כ-200 מ' מדרום לתל.

 


 

ון דן ברינק א' ועד ע'. 2011. תל קשיש. חדשות ארכיאולוגיות 123.
 
ירושביץ א', חלאילה ח' וקירזנר ד' 2011. תל קשיש (מערב). חדשות ארכיאולוגיות 123.
 
ירושביץ א' 2012. תל קשיש (דרום). חדשות ארכיאולוגיות 124.
 
ירושביץ א' 2013. תל קשיש (דרום). חדשות ארכיאולוגיות 125.
 

Hovers E., Buller A., Ekstain R., Oron M. and Yeshurun R. 2008. Ein Qashish – A New Middle Paleolithic Open-Air Site in Northern Israel. Journal of The Israel Prehistoric Society 38:7–40.