נפתח ריבוע אחד (2×5 מ'; איור 2) ונחשף קיר (W104; אורך 5 מ') שכיוונו מזרח–מערב, בנוי משורת אבני כורכר מהוקצעות (0.30×0.35×0.40 מ' גודל ממוצע) ללא חומר מליטה. אל החלק המרכזי של הקיר ניגש ממערב מפלס אדמה מהודקת (L107; אורך 2.2 מ', רוחב 0.07–0.30 מ') עשויה מחול אפרפר דחוס מעורב בגריסי אבני כורכר. שתי תעלות תשתית מודרניות מקבילות לקיר 104 משני צדיו (איורים 3, 4). התעלות פגעו בשרידים הקדומים וחתכו את מפלס האדמה המהודקת שניגש לקיר.

בפירוק חלק מאבני קיר 104 נחשף בסיס של פך ממשפחת כלי עזה השחורים מן התקופה העות'מאנית.
 
עקב היקפה המצומצם של החפירה ופגיעת התשתיות המודרניות בשרידים קשה לזהות את מהותם וייעודם של הממצאים. הכלי העות'מאני שנמצא בקיר מעיד כי הוא לא קדום לתקופה זו. על סמך צורת הבנייה שלו והעדר הממצא הקטן עולה השערה שהקיר הוא שול של דרך קדומה, ויש להניח כי הדרך נמשכת אל מחוץ לגבולות החפירה. ראוי לציין שזו הפעם הראשונה שנחשפו באתר שרידים מן התקופה העות'מאנית.