שטח A

בריבועים B2 ,A2 נחשפו שרידים של שני קירות (W2 ,W1), שהושתתו על מילוי אדמה וחול. קיר 1 (1.6 מ' אורך חשיפה, 0.50–0.56 מ' רוחב, 0.82 מ' גובה השתמרות) נבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב באבני כורכר בינוניות וקטנות, ללא חומר מליטה; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. מעל קיר 1 התגלה מילוי אדמה (L104), ובו התגלו קערה מן התקופה ההלניסטית (איור 3: 6) ומטבע ברונזה מימי תלמי הב' (להלן, מטבע מס' 2 בטבלת המטבעות). ממערב לקיר 1 התגלה מילוי אדמה (L106), בן זמנו של הקיר, ובו התגלה מטבע ברונזה נוסף מימי תלמי הב' (להלן, מס' 3 בטבלת המטבעות). קיר 2
(0.55–0.60 מ' אורך, 0.35–0.40 מ' רוחב, 0.11 מ' גובה השתמרות) נבנה בכיוון צפון–דרום באבני כורכר בינוניות וקטנות, ללא חומר מליטה, והשתמר לגובה נדבך אחד. מעל קיר 2 התגלה מילוי אדמה (L102), ובו התגלה שבר קנקן מן התקופה הרומית המאוחרת (איור 3: 18). במפולת אבנים מדרום לקיר 2 (L107), כנראה מפולת של הקיר, התגלתה אמפורה מן התקופה הרומית המאוחרת (איור 3: 22).
בריבוע A1 נחשף קטע קיר (W3; אורך 0.55–0.60 מ', רוחב 0.25–0.30 מ', גובה השתמרות 0.46 מ'), שהושתת על מילוי של אדמה שחורה. הוא נבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב באבני גוויל בינוניות וקטנות, ללא חומר מליטה, והשתמר לגובה נדבך אחד. ייתכן שקטעי קירות 1–3 הם חלק ממבנה שלא השתמר. נראה כי שרידי שלושת הקירות וכן הממצא הקרמי והמטבעות מהתקופה ההלניסטית הם חלק משכבת יישוב מתקופה זו. עוד התגלה בריבוע A1 מפלס של אדמה ושברי כלי חרס מן התקופה הצלבנית
(L114 ,L109; איור 4), שחדר אל תוך השכבה מהתקופה ההלניסטית. הממצא הקרמי במפלס זה כולל בעיקר חרסים מהתקופה הצלבנית (לא צוירו), ובהם קערות מקומיות מזוגגות בירוק וחום, חלקן עשויות בטכניקת סגרפיטו, קדרות, סירי בישול, חלקם מזוגגים בזיגוג חום, מחבתות, וכן ממצא מועט מהתקופה ההלניסטית, הכולל פכים, קערה (איור 3: 3) ומורטריה (איור 3: 9). כן התגלה במפלס זה מטבע ברונזה מימי אנטיוכוס הג' (להלן, מס' 6 בטבלת המטבעות). מעל קיר 3 ומפלס 109 התגלה מפלס אדמה בפני השטח
(L100), ובו התגלה ממצא מעורב של קערות (איור 3: 4, 7) מן התקופה ההלניסטית, קערת טרה סיגילטה (איור 3: 17) מן התקופה הרומית המאוחרת וקדרה (איור 3: 36) מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
בריבוע B1, במפלס חול על פני השטח (L103), התגלו קדרה (איור 3: 8), קנקנים (איור 3: 10, 11), פך (איור 3: 12) וצפחת (איור 3: 14) מן התקופה ההלניסטית. בחלקו הדרומי של הריבוע התגלה מפלס של אבנים קטנות ואדמת חמרה חולית (L110), ובו התגלה פך (איור 3: 13) מן התקופה ההלניסטית.
 
שטח B
ריבועים I2, H2. נחשפו שני קטעי קירות (W23 — אורך 2.2 מ', רוחב 0.70–0.87 מ', גובה השתמרות 0.21 מ'; W24 — אורך 2.25 מ', רוחב 0.7 מ', גובה השתמרות 0.59 מ'), שהושתתו על אדמה חולית. הם נבנו בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב באבני גוויל בינוניות וקטנות, ללא חומר מליטה, והשתמרו לגובה 1–3 נדבכים. ייתכן שקירות אלה הם חלק ממבנה שלא השתמר. מעל קיר 23 התגלה מילוי אדמה (L218), ובו התגלה קנקן מסוף התקופה הפרסית ומהתקופה ההלניסטית (איור 3: 2). מעל קיר 24 התגלה מילוי אדמה (L217), ובו התגלה נר עשוי בדפוס (איור 3: 23) מן התקופה הרומית המאוחרת. בין קיר 23 לקיר 24 התגלה מילוי אדמה (L226) בן זמנם של הקירות, ובו התגלתה קערה מטיפוס ARS (איור 3: 34) מן התקופה הביזנטית.
 
ריבועים DB. נחשפו שרידי בנייה, ובהם הובחנו שני מפלסי חיים, המתוארכים לתקופות האסלאמית הקדומה (B; השלב המאוחר) והביזנטית (A; השלב הקדום).
בשלב המאוחר התגלו בריבוע C שני קטעי קירות (W20 — אורך 4.5 מ', רוחב 0.8 מ', גובה השתמרות 0.45 מ'; W21 — אורך 1.40–1.56 מ', רוחב 0.67–0.70 מ', גובה השתמרות 0.05 מ'; איורים 5, 6), שנבנו בכיוון מזרח–מערב באבני כורכר במגוון גדלים ללא חומר מליטה. אל קיר 20 ניגשת מצפון רצפה (L210; עובי 4 ס"מ), עשויה מכורכר מהודק; היא השתמרה במצב טוב. מדרום לקיר 20, מתחתיו, התגלה מילוי אדמה
(L228), ובו קערה מטיפוס CRS (איור 3: 31) מהתקופה הביזנטית. מדרום לקיר 21, מתחתיו, התגלה מילוי אדמה (L229), ובו קערה מטיפוס CRS (איור 3: 25) וקנקן עזה (איור 3: 43) מן התקופה הביזנטית. מדרום לקיר 20 התגלה קיר נוסף (W26; אורך 4.5 מ', רוחב 0.6 מ', גובה השתמרות 5 ס"מ), שנבנה בכיוון מזרח–מערב באבני כורכר במגוון גדלים ללא חומר מליטה. מעל קיר 26 התגלה מילוי אדמה (L237), ובו מטבע ברונזה מן התקופה הביזנטית הקדומה (להלן, מס' 14 בטבלת המטבעות).
בשלב הקדום התגלו בריבועים C ו-D שני קטעי קירות (W25 — אורך חשיפה 3.2 מ', רוחב 0.5 מ', גובה השתמרות 0.23 מ';  W27/28 — אורך 4.6 מ', רוחב 0.8 מ', גובה השתמרות 0.27 מ'). הם נבנו בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב באבני גוויל בינוניות וקטנות ללא חומר מליטה. אל קיר 28 ניגשת מצפון רצפה (L254; עובי 0.11 מ'), עשויה מאבני כורכר בינוניות ומשברי כלי חרס מצולעים. קיר 28 התמוטט בחלקו על הרצפה (L248). על הרצפה התגלה מטבע ברונזה מימי תלמי הג' (להלן, מס' 5 בטבלת המטבעות). עוד התגלו על הרצפה שבר שפה של קערה מזכוכית, המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת, שני שברי נרות (לא צוירו), כלי אנטיליה רבים (איור 3: 19, 20) מן התקופה הרומית המאוחרת וכלי אנטיליה (איור 3: 44) מן התקופה הביזנטית. מעל קיר 25 התגלו מילויי אדמה (L224 ,L223), ובהם שני מטבעות ברונזה מן התקופה הביזנטית הקדומה (להלן, מס' 9, 11 בטבלת המטבעות), כמה כלי זכוכית מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית ושבר קנקן שק (איור 3: 41) מן התקופה הביזנטית. מצפון לקיר 25 התגלתה מפולת אבני הקיר (L240), ובה התגלתה קערה מטיפוס LRC3 (איור 3: 33) מן התקופה הביזנטית. מדרום לקיר 28 התגלתה מפולת אבנים (L245), ובה התגלו מורטריה מהתקופה הפרסית (איור 3: 1) ושבר בסיס טבעת מזכוכית מן התקופה הביזנטית. מעל קירות 27 ו-28 התגלו מילויי אדמה (L207 ,L206), ובהם קערה מטיפוס CRS (איור 3: 26) ומורטריה סורית (איור 3: 38) מן התקופה הביזנטית וכמה שברי כלי זכוכית מן התקופה הביזנטית. בריבוע D נחשפה רצפה (L246; עובי 0.1 מ'), עשויה מכורכר מהודק, שברי כלי חרס, חלוקי נחל ואבני שדה קטנות. מעל הרצפה התגלו שרידי טיח כהה. סמוך לרצפה מצפון נחשפה מפולת של אבני בנייה גדולות ומסותתות מכורכר
(L260), אולי חלק מקיר או מתקן שגם רצפה 246 הייתה קשורה אליו. מעל הרצפה התגלה מילוי אדמה (L244), ובו פכית כישור מן התקופה ההלניסטית (איור 3: 15) ומטבע ברונזה מן התקופה הביזנטית הקדומה (להלן, מס' 15 בטבלת המטבעות).
בריבוע B נחשפה מהשלב הקדום בריכה (L220; איור 7), יסודותיה נבנו לעומק של כ-1 מ' מאבני כורכר בינוניות, שלוכדו בחומר מליטה עשוי מאדמת חמרה. דופנות הבריכה
(W22) נבנו באבני גוויל בינוניות וקטנות, שלוכדו בחומר מליטה עשוי מאדמת חמרה וטיח אפרפר (0.11 מ' עובי); הן השתמרו לגובה מרבי של 0.6 מ' וטויחו מחוץ ומפנים בטיח הידראולי ורדרד. רצפת הבריכה (L219; מידות 4.2×5.0 מ') טויחה בשתי שכבות של טיח ורדרד ובו שברי חרסים וחלוקי נחל קטנים. הבריכה שימשה כנראה כמאגר מים לתעשייה או לחקלאות. בפינה הדרומית-מערבית של הבריכה נחשף תא (L242; מידות 0.5×0.5 מ'), ובו התגלה כלי אנטיליה (איור 3: 45) מן התקופה הביזנטית. בדופן הדרומית של הבריכה התגלה מרזב סתום, שהוליך נוזלים מהבריכה אל התא. בפינה הדרומית-מזרחית של הבריכה נחפר חתך ברצפת הטיח (L253), כדי לתארך את זמן בנייתה של הבריכה, אך לא התגלה כל ממצא. צמוד לדופן הצפונית-מזרחית של הבריכה מחוץ נחשפה מפולת אבנים (L221), ובה התגלו שלושה מטבעות ברונזה, אחד חשמונאי (להלן, מס' 7 בטבלת המטבעות) ושניים מן התקופה הביזנטית הקדומה (להלן, מס' 10, 12 בטבלת המטבעות). בתוך הבריכה התגלה מילוי אדמה (L211 ,L203 ,L200), ובו שפת פיטס (איור 3: 21) מן התקופה הרומית המאוחרת, שלוש קערות מטיפוס CRS (איור 3: 24, 28, 29), קערה מטיפוס 10LRC (איור 3: 32), קדרות (איור 3: 35, 37), קנקני שק (איור 3: 39, 40) וקנקן עזה (איור 3: 42), המתוארכים לתקופה הביזנטית, קנקן אנטיליה מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 3: 46), כמה כלי זכוכית מן התקופה הביזנטית, וכן ארבעה מטבעות ברונזה, אחד מימי תלמי הג' (להלן, מס' 4 בטבלת המטבעות), אחד מן התקופה הרומית (להלן, מס' 8 בטבלת המטבעות), אחד מן התקופה הביזנטית המאוחרת (להלן, מס' 16 בטבלת המטבעות) ואחד מימי קונסטנטיוס הב' (להלן, מס' 17 בטבלת המטבעות). מחוץ לבריכה התגלו מילויי אדמה
(L243 ,L241 ,L233 ,L202), ובהם קערה (איור 3: 5) מן התקופה ההלניסטית, קערה מטיפוס CRS (איור 3: 27) מהתקופה הביזנטית, בסיס גביע יין מזכוכית מן התקופה הביזנטית וכן מטבע ברונזה מן התקופה הביזנטית הקדומה (להלן, מס' 13 בטבלת המטבעות). על סמך הממצא נראה כי הבריכה נבנתה בתקופה הרומית המאוחרת וחדלה לשמש במהלך התקופה הביזנטית או בראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
 
ריבועים G2 ,F2 ,E2. התגלה ממצא קרמי, ובו שבר של קערה ירושלמית (L214; איור 3: 16) מן התקופה הרומית המאוחרת וקערה מטיפוס CRS (ב-L216; איור 3: 30) מן התקופה הביזנטית.
 
ממצא המטבעות
רוברט קול
 
בחפירה נחשפו 18 מטבעות, מתוכם זוהו 17 (טבלה 1). כמחצית מהמטבעות מתוארכים לתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ). מרבית המטבעות התגלו בשרידים אדריכליים, במכלולים מעורבים ובשרידי מבנה מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית שנחשף בשני שטחי החפירה (B ,A) ובו כמויות ניכרות של כלי חרס מקומיים ומיובאים שתאריכם המאות הג'–הו' לסה"נ.
הממצא כולל מטבעות ברונזה תלמיים וסלווקיים המעידים על חשיבותו של הנמל העתיק ביפו כמרכז מנהלי ומסחרי של דרום הלבנט תחת השלטון התלמי במאה הג' לפסה"נ והממשל הסלווקי אחרי 198 לפסה"נ. אף לא אחד מהמטבעות יצא מהמטבעה של יפו, שבה נטבעו מטבעות מברונזה, כסף וזהב, שפעלה רק למשך תקופה קצרה בעת הממשל התלמי בשנים 265–190 לפסה"נ. להבדיל, כל מטבעות הברונזה מהחפירה — כמו מרבית המטבעות מן התקופה ההלניסטית שהתגלו בחפירות ביפו מאז 1949 — הגיעו מאלכסנדריה וממטבעות בערי נמל אחרות לאורך החוף של פניקיה ודרום הלבנט, כמו עכו וצור.
ממצא חשוב מהחפירה הוא מטבע ברונזה מהמאה הג' לפסה"נ מעיר הנמל סידה בפמפיליה העתיקה שבמפרץ אנטליה (ר"ע 119921; איור 8). מטבע זה מצטרף לשישה מטבעות סידה שהתגלו בעבר בחפירות יפו (ר"ע 47373; 47556; 47651; 47718; 82385; 83255). מטבעות מסידה התגלו באתרים רבים בישראל, סוריה וקפריסין. הפריסה הרחבה שלהם בלבנט בתקופה ההלניסטית הייתה קשורה כנראה ישירות להשתתפות המוגברת של שכירי חרב מסידה בצבאות הסלווקיים. המספר הגבוה במיוחד של מטבעות אלה בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ) קשורה ללא ספק לפעילות הצבאית המוגברת של הצבאות הסלווקיים באזור יהודה. לאחרונה התגלה ריכוז גדול של מטבעות ברונזה מסידה בחפירות הצלה בגן שורק, קילומטרים אחדים מדרום ליפו (חדשות ארכיאולוגיות 118).
המטבעות מהתקופה ההלניסטית כוללים פרוטה אחת של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי (104–76 לפסה"נ; ר"ע 119915), שהתגלתה בכמויות גדולות בעיר הנמל, כפי שמעידים ממצאי החפירות הרבות ביפו, ובהם מטמון של 851 פרוטות (Kindler A. 1954. The Jaffa Hoard of Alexander Janneus. IEJ 4:170–185). המטבעות הללו מעידים על מאמציו המוצלחים של מלך זה לשלוט על עיר הנמל החשובה.
מלבד מטבע רומי פרובינציאלי יחיד, יתרת המטבעות מתוארכים לתקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ). המטבעות כוללים נומיות קטנות מברונזה (המאות הה'–הו' לסה"נ; ר"ע 119912, 119914, 119916– 119920), שאחת מהן התגלתה במפולת של אבני כורכר (L244) סמוך למבנה מהתקופה הביזנטית (L254). התגלו שני מטבעות פוליס גדולים, שנטבעו לאחר הרפורמה של שנת 496 לסה"נ. אחד מהשניים הוא המטבע המאוחר ביותר שהתגלה בחפירה מתקופת שלטונו של קונסנטיוס הב' (641–668 לסה"נ; ר"ע 119911). למטבע זה הייתה תפוצה רחבה בשנים הראשונות של השלטון המוסלמי בסוריה הביזנטית.
 
טבלה 1. מטבעות.
מס'
שליט/מטבעה
תאריך
מס' ר"ע
1
פמפיליה, סידה
המאה הג' לפסה"נ
119921
2, 3
תלמי הב'/אלכסנדריה, צור
283–246 לפסה"נ
119906, 119907 (איור 9)
4, 5
תלמי הג'/אלכסנדריה
246–221 לפסה"נ
119912, 119922
6
אנטיוכוס הג'/ עכו
198–187 לפסה"נ
119908
7
אלכסנדר ינאי/ירושלים
103–76 לפסה"נ
119915
8
רומי פרובינציאלי
המאות הא'–הג' לסה"נ
119909
9–15
ביזנטי
המאות הד'–הה' לסה"נ
119913, 119914, 119916–119920
16
ביזנטי
המאות הו'–הז' לסה"נ
119910
17
קונסטנטיוס הב'
644/5–647/8 לסה"נ
119911
 
 
הממצא האדריכלי בחפירה דל ומקוטע ושברי כלי החרס והזכוכית והמטבעות התגלו בלוקוסים מופרעים. עיקר השרידים בשטח A מתוארך לתקופות ההלניסטית והצלבנית ועיקר השרידים בשטח B מתוארך לתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. הממצאים בחפירה הם כנראה חלק מהיישוב שהתקיים בתקופות שונות בשוליים המזרחיים של יפו.