בחודשים נובמבר–דצמבר 2011 נערכה חפירת הצלה בשיפוליה הדרומיים-מזרחיים של גבעת רם (הרשאה מס' A-6343; נ"צ 219414/632336) לקראת סלילת כביש 30. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון 'מוריה – החברה לפיתוח ירושלים', נוהלה על ידי ד' לוי, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), ס' חסן עמלה (איתור מטבעות), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה), ק' עמית (צילום ממצא) וי' שמידוב (שרטוט).
החפירה נערכה מדרום לפרויקט המגורים 'משכנות האומה', שטח שעד 1948 נכלל בתחום הכפר שיח' באדר, בשוליו הדרומיים של אתר בנייני האומה (איור 1), שנחפר בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 123) ונמצאו בו בעיקר בתי יוצר לכלי חרס, שפעלו מימי הבית השני ועד לתקופה הרומית המאוחרת, ומכלול של מנזר.
נחפרו ארבעה ריבועים (30 מ"ר) עד סלע האם (איורים 2, 3) ונחשפו שני רבדים של אדמת טרה רוסה חומה, הנטויים ממערב למזרח בכיוון השלוחה, שהצטברו מעל טרשים מתצורת ורדים (איור 4), המאפיינים את גבעת רם ואת אתר בנייני האומה. ברובד העליון (כ-0.4 מ') אדמה חומה כהה עם חרסים קטנים ושחוקים רבים ובתחתון (כ-0.9 מ') אדמת טרה רוסה חומה בהירה עם חרסים רבים יותר ואבנים קטנות. בשני הרבדים נתגלו שברי כלי בישול ופסולת כבשן מימי הבית השני, בהם שברי כניםהנושאים סימנים חרותים או טבועים (איור 5) ואִתם חרסים ופסולת לבנים ורעפים מבית היוצר של הלגיון העשירי, שברי כלי חרס ביזנטיים ומעט אבני טסרה לבנות. מקורםללא ספק באתר בנייני האומה. כמו כן התגלו מסמרים וארבעה מטבעות, שניים מימי הבית השני: אחד אולי מימיו של הורדוס (ר"ע 138056) ואחד מימי המרד הגדול (68/67 לסה"נ; ר"ע 138055); מטבע מימי יוסטיניאנוס הא' (534–565 לסה"נ) ממטבעת קרתגו (ר"ע 138057) ומטבע, אולי עות'מאני קדום (ר"ע 138058).
החרסים הרבים שמוצאם באתר בנייני האומה נסחפו ממעלה השלוחה והורבדו מעל לשטח הטרשי. אין בהם הפרעות מודרניות, ויש לשער שמקורם בחלקו הדרומי של האתר. עם הקמת הכפר שיח' באדר שימש האזור לפעילות חקלאית. קרוב לוודאי שפעילות זו היא מקור הרובד העליון שבו חרסים שחוקים.