בחודשים אוגוסט–נובמבר 2013 נערכו חפירות הצלה נרחבות באתר הפרהיסטורי והפרוטו-היסטורי במושב אשתאול, לקראת הרחבת כביש 38 וחידוש הכבישים בתוך המושב (הרשאה מס' 6869-A; נ"צ 200843-1165/631547-737, 200738-929/631725-848; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, נוהלה על ידי א' גולני, ב' סטורצ'ן, ר' בארי וי' ורדי, בסיועם של ז' מצקביץ', נ' בן-ארי וי' צור (ניהול שטחים), ז' תורג'מן (סיוע ארכיאולוגי), ס' מזרחי (רישום), ר' אבו-חלף (לוגיסטיקה ומנהלה), א' פרץ (צילום שטח), חברת סקיי וויו (צילום אוויר), א' האג'יאן, מ' קונין, ר' מישייב, מ' קאהן וי' שמידוב (מדידות וסרטוט), א' קמייסקי, ע' פדידה, ת' גונן ומ' ביין (שימור ורפאות של כלי חרס), י' פז (ייעוץ כלי חרס), א' אקרמן (גיאומורפולוגיה), נ' אגא (ארכיאוזואולוגיה), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), ו' קרקוטה (ארכיאובוטניקה) א' בוארטו וי' רגב (בדיקות פחמן 14). כן סייעו ע' נוב, ח' שליקר, ר' ניקלסברג, מ' בירקנפלד ות' שטיינר (סטודנטים), ל' ברדה (GIS/GPS), ע' ברזילי (פרהיסטוריה), י' ברוך, ד' בן-עמי, פ' בצר וא' אייריך (רשות העתיקות, מרחב ירושלים).
האתר שוכן על מדרון מתון צמוד לגדה הצפונית-מערבית של נחל אשתאול (ואדי אישווע), יובלו הצפוני של נחל שורק. בשיאו, השתרע היישוב הקדום לאורך כ-350 מ' במדרון העולה מערוץ הנחל, ועל פני כ-170 דונם בתחומי מושב אשתאול (איור 1). שטח נרחב של קרקע חקלאית מעברו הדרומי של הוואדי וצמחייה סבוכה מול האתר מצביעים על מקור מים איתן בקרבת מקום.
האתר נבדק לראשונה על ידי ג' סולימני מטעם רשות העתיקות, שחשף שרידים מעטים מהתקופות הניאוליתית והברונזה הקדומה 1ב' (שטח A; סולימני 2009). באתר נערכו חפירות נוספות: בשטח B נערכה חפירה על ידי מ' פרייקמן מטעם ההיברו יוניון קולג, ונתגלו שרידים מעטים מן התקופה הניאוליתית הקרמית הקדומה ושרידים אדריכליים מתקופת הב"ק 1ב' (פרייקמן 2010); בשטח D, צפונית לכביש 38, נערכה חפירה על ידי א' גולני, ונתגלו שרידים אדריכליים משלושה שלבי יישוב לפחות מתקופת הב"ק 1ב', ואולי אף שרידי יישוב מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית; גולני 2008; איור 1); במדרון העולה מכביש 38, בשטח המושב, נערכה חפירה על ידי ב' סטורצ'ן בשטחים F (סטורצ'ן 2012) ו-G (הרשאה מס' 6811-A), ונחשפו שרידים אדריכליים מן התקופות הב"ק 1ב' והכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית), שרידי בנייה דלים מן התקופה הניאוליתית הקרמית (יריחו IX), וכן רצפות ומתקני בור עגולים מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (איור 1). ההיסטוריה של היישוב הפרהיסטורי והפרוטו-היסטורי של אשתאול כוללת, אם כן, ארבע תקופות עיקריות: הניאוליתית הקדם-קרמית ב', הניאוליתית הקרמית א' (יריחו IX, התרבות הלודית), הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית) והב"ק 1ב' (שלב ערני ג'). צפונית-מזרחית לגבולות היישוב הפרה-היסטורי והפרוטו-היסטורי, והישר ממערב לכביש 38, נחפרו שטחים C (הרשאה מס' 5088-A, מס' רישיון 322/2007-B) ו-E (גולני וסטורצ'ן 2008; גולני וסטורצ'ן 2009; 2014; איור 1), ונתגלה יישוב מתקופת הברונזה הביניימית (הב"ק 4/הב"ת 1). טבלה 1 מסכמת את הסטרטיגרפיה של האתר, כפי שזוהתה בכל שטחי החפירה.
החפירה הנוכחית היא הנרחבת ביותר עד כה, והיא התמקדה בשני שטחי חפירה (J ,H; איור 1). שטח H (250 מ' אורך, 10–14 מ' רוחב; 74 ריבועים; איורים 2, 3) ממוקם בקצה הדרומי-מזרחי של האתר, צפונית-מערבית לשטח D ובצמוד לו; בשני שטחים אלה יחד נחשפו שרידי היישוב לאורך רצועה ארוכה המקבילה לכביש 38. בשטח נחשפו שלושה שרידים אדריכליים רבים שבהם זוהו שלבים עוקבים מתקופת הב"ק 1ב', וכן מפלסי חיים ושרידי בנייה מן התקופות הניאוליתית הקרמית א' והניאוליתית הקדם-הקרמית ב'; מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' נשמר מבנה כמעט בשלמותו. בעבר נתגלו שרידים מעטים מן התקופה הכלקוליתית בשטח D, אך לא זוהו שרידים מתקופה זו באתרם בשטח H — עדות לכך שבתקופה זו לא הייתה התיישבות בחלק זה של האתר או שהייתה התיישבות דלילה מאוד.
בשל גודלו, חולק שטח H לשני תת-שטחים: צפוני (תת-שטחים H V–VIII, ריבועים 52–75) ודרומי (תת-שטחים H I–IV, ריבועים 30–49; איור 3); בין שני השטחים הפרידה רצועה (10 מ' רוחב) שלא נחפרה. התברר כי השטחים שונים במובהק זה מזה. בשטח H הצפוני נתגלה רצף ארכיאולוגי עבה שבו שלושה שלבי יישוב הבנוי בצפיפות מתקופת הב"ק 1ב', המכסה לעתים על שרידים מן התקופה הניאוליתית הקרמית. בשטח H הדרומי ההצטברות האנתרופוגנית רדודה למדי ושרידי ההתיישבות בו דלילים. עדות לכך הם השרידים האדריכליים מתקופות אחדות, שנבנו לעתים קרובות זה לצד זה ולא זה על גבי זה כמו בשטח H הצפוני.
שטח J (שישה ריבועי חפירה) ממוקם בחלק התלול, הדרומי-מערבי של האתר, סמוך מאוד לשטחים F ו-G (איורים 1, 4). נחשפו שלושה שלבים של שרידים אדריכליים מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת (איור 5: שכבות 1–3), ושלב יחיד מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (איור 5: שלב 4). למרות שלא זוהו בשטח זה שרידים ברורים מתקופת הב"ק 1ב' באתרם, ממצאי חרס וצור שנתגלו בשלבים הראשוניים של החפירה מצביעים על כך שהיישוב מתקופת הב"ק 1ב' התפשט כנראה גם לאזור זה, אך רובו נסחף.
התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'
בחלק המרכזי של שטח H הדרומי (תת-שטח H III, ריבועים 42–44) נחשף מבנה שלם (איור 6), שבו לפחות שני שלבי בנייה עיקריים. הוא בנוי על שכבה עבה של אבנים זוויתית בגודל חלוקים, שהובאו במכוון מהסביבה. על רוב האבנים ניכרות עדויות לפעילות אנושית, דוגמת חציבה. למבנה תכנית מלבנית (5.4 × 7.4 מ') – חלל פנימי גדול (4.0 × 4.3 מ') שלו רצפת טיח, הנחלק לשלושה חדרים. מבנים דומים נחשפו בשטח 4 ביפתחאל (חלאילה, מילבסקי וגצוב 2009). החדר הצפוני במבנה שנחשף באתר הוא הגדול ביותר. הוא נחלק לשניים באמצעות קיר מחיצה, אשר בוטל מאוחר יותר וכוסה ברצפת טיח. לצד חלל זה שני חדרים מלבניים, בדרום ובמערב. בחלקו הדרומי של המבנה יש חדר מלבני נוסף, ללא רצפת טיח, שהיה כנראה חלק משלב הבנייה הראשון. למרות שתכנית המבנה זוהתה במלואה, לא ברור היכן הייתה הכניסה הראשית. יחידה אדריכלית במצב השתמרות גרוע, שניגשה לחזית המערבית של המבנה העיקרי, נוספה בשלב מאוחר יותר; מצפון לה נתגלו שרידי קירות נוספים. במבנה הראשי נחשפו שרידיהם של שלוש או ארבע רצפות טיח (לפחות 5 ס"מ עובי כל אחת), זו מעל זו, המופרדות במילוי (7–15 ס"מ) – עדות לכך שהמבנה תוחזק לאורך תקופה ארוכה. בעת הסרת רצפות הטיח התברר כי מתחת לכל רצפה הונחה תשתית עשויה אדמה ואבנים. לפחות שתיים מהרצפות החליפו חלקים מהריצוף המקורי, ששקע אולי במהלך עונות החורף. רצפת הטיח הקדומה ביותר עולה על החלק התחתון של הפן הפנימי של הקירות (איור 7), ונראה על כן שהקירות טויחו אף הם. עם זאת, לא השתמר טיח על הפן החיצוני של הקירות.
הממצאים מתוך המבנה ומסביבתו כוללים ממצא צור אינדיקטיבי — ראשי חץ ולהבי מגל, חלוקי נחל מלוטשים ואבני שחיקה. ניתוח ראשוני של שרידי בעלי החיים סמוך למבנה מלמד על דומיננטיות של בקר וצבאים. רק מעט כלי אבן ועצמות בעלי חיים נמצאו בתשתיות שבין הרצפות. לעומת זאת, בריבועים סמוכים נמצאו כלי צור רבים, כולל ראשי חץ, ושרידים של בעלי חיים. יש להניח כי הם קשורים לפעילות ביתית שהתקיימה סביב המבנה. ייתכן שהמבנה הוא חלק ממכלול נרחב יותר, המשתרע מחוץ לשטח החפירה. מצפון למבנה נחשפו בדלי קירות וקטעים של רצפות טיח המיוחסות להם. שרידים אלה נפגעו במידה רבה בשל פעילות מודרנית.
בשטח J נתגלו מפלסי חיים אחדים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' שהושתתו על סלע האם. מפלס הסלע נטוי ואינו אחיד, ונחצבו בו מתקנים אחדים. שתי טרסות שנבנו מאבני גוויל גדולות יצרו מדרגות בפני השטח (איור 8). נחשף קטע נרחב של רצפת טיח ועליה עקבות של צבע אדום, אך אין אפשרות לייחס אותה לאף אחד מן הקירות; הרצפה נפגעה קשות מבורות שנכרו במהלך התקופה הכלקוליתית.
התקופה הניאוליתית הקרמית (שלב יריחו IX)
בחלקו הדרומי של שטח H (תת-שטח H II, ריבועים 39, 40), לא רחוק מהמבנה הניאוליתי הקדם-קרמי ב' שתואר לעיל בתת-שטח H III, נתגלה מפלס חיים ובו כלי חרס וכלי צור אינדיקטיביים לתקופה הניאוליתית הקרמית (שלב יריחו IX). המפלס נקשר לקיר אבן סמוך המתעקל מעט, כנראה שריד של מבנה שתכניתו אינה ברורה.
סמוך למחיצה הדרומית-מזרחית של שטח H, לא הרחק מהמבנה הניאוליתי הקדם-קרמי ב', נמצאו שני מטמונים של גרזני אבן (איור 9). מטמון אחד כלל שלושה גרזני צור שננטשו בשלבים שונים של ההכנה, ואילו השני, שנתגלה 0.5 מ' מזרחה, מנה שישה גרזנים: ארבעה מאבן גיר ושניים מצור. גרזני הגיר עוצבו בשחיקה וליטוש של פני השטח שלהם, ואילו גרזני הצור רק לוטשו. את הגרזנים, כלים דו-פניים שחתכם קמור-שטוח, אפשר לייחס לתקופות הניאוליתית הקרמית הקדומה והכלקוליתית. על פי הקשרם הסטרטיגרפי אפשר לייחסם למבנה הקרוב מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' או לשרידים מן התקופה הניאוליתית הקרמית, שהשתרעו צמוד להם.
בחלקו הצפוני של שטח H (תת-שטח H VIII, ריבוע 68), הישר מתחת לשרידים מתקופת הב"ק 1ב', נתגלה מבנה סגלגל בנוי מאבנים גדולות (איור 10), ולו שני שלבי בנייה. אבן גדולה ושטוחה, ששימשה אולי מצבה פולחנית, נמצאה משולבת בקיר בקצה הצפוני-מזרחי של המבנה כשהיא ניצבת על חלקה הצר. מפלסי חיים בתוך המבנה וסביבו כללו קרמיקה וכלי צור רבים מטיפוסים אינדיקטיביים לשלב יריחו IX. מצפון למבנה נתגלה ריכוז של דגנים מפוחמים בשקע חפור רדוד, ללא קשר נראה לאלמנטים אדריכליים.
התקופה הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית)
בשטח H לא זוהו באתרם שרידים ברורים מן התקופה הכלקוליתית. אולם בכל הריבועים שנחפרו מעל היישוב מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' בשטח J נמצאו שרידים ממכלול אדריכלי ולו שלושה שלבים עוקבים של בנייה ושימוש, שאפשר לייחסם לתקופה הכלקוליתית המאוחרת (איורים 5, 11). נתגלו מכלולים עשירים של קרמיקה וכלי צור המיוחסים לתרבות הע'סולית, לצד שרידים רבים של בעלי חיים. שטח החפירה המצומצם והשתמרותם המקוטעת של השרידים מאפשרים שחזור חלקי בלבד של היישוב מתקופה זו.
העדות הקדומה ביותר לפעילות בתקופה הכלקוליתית (שלב 3) נתגלתה סמוך לכניסה לחלל קרסטי טבעי בסלע, בחלקו הדרומי ביותר של השטח; מטעמי בטיחות נמנעה חפירתו של החלל עצמו. שרידים אחרים משלב זה כוללים שלושה מתקנים — שניים בנויים ואחד חצוב בסלע — ששימושם אינו ברור, וקבורה ראשונית במצב השתמרות גרוע של מבוגר שמינו אינו ידוע, השוכב על צדו בתנוחה מכווצת למחצה. בשלב זה חילק קיר טרסה (W242; איור 5) שטח מצומצם במזרח לשתי טרסות. מונולית מלבני גדול (0.4 × 0.9 × 1.3 מ'; איורים 10–12) שהוחלק מכל צדיו ניצב על צדו הצר ביותר לצד קיר הטרסה התחתון, בניצב לו. מידותיה הגדולות במיוחד של האבן, הטיפול שהושקע בעיצובה ובדרך הצבתה — כל אלה הם עדות לחשיבותה ומלמדים כי שימשה כנראה מצבה. אף שההקשר הוא כלקוליתי ברור, ייתכן שהאבן הייתה בשימוש משני, והיא שייכת לתקופה קדומה יותר, שבה ידועות אבנים כאלו, למשל ביפתחאל בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (חלאילה, מילבסקי וגצוב 2009: איור 15).
בשלב השני (שלב 2) הוקם מבנה אבן מלבני בנוי היטב על הטרסה העליונה, מצפון לקיר 242, שנבנה מחדש כקיר חופשי; המונולית המשיך לעמוד ליד הקיר חדש. מצפון למבנה נחשפו שני קירות נוספים (W154 ,W131), שהתוו כנראה את גבולו הצפוני של מכלול אדריכלי זה.
בשלב האחרון (שלב 1), המשיכו המבנה המלבני המסיבי והמונולית לשמש, אולם שני הקירות שמצפון למבנה הוסבו לגדר אבן נמוכה, והוחלפו בקירות בציר דומה שנבנו ברישול (W108 ,W106). לשלב זה שייך גם בור סגלגל גדול (L138), שהכיל כלי חרס שלמים אחדים שהוטמנו במכוון (איור 13).
תקופת הברונזה הקדומה 1ב'
שרידים מתקופת הברונזה הקדומה, שלה ייצוג דל בשטח J, נחשפו בכל רחבי השטח H, וייתכן שכאן הם קשורים ישירות למבנים הגדולים מתקופת הברונזה הקדומה שנתגלו בשטח D (גולני 2008; גולני וסטורצ'ן תשס"ט; תשע"ה). היישוב מתקופת הברונזה הקדומה בשני שטחים אלה כולל שלושה שלבים עיקריים, כולם מתקופת הב"ק 1ב', ומתייחסים לאופק התרבותי המכונה ערני ג'. התכנית המשולבת של כל שלושת השלבים, במיוחד בשטח H הצפוני, מצביעה על התיישבות אינטנסיבית, ורוב המבנים בנויים בציר דומה (איור 3).
שלב 3. שרידיהם של לפחות שני מבנים גדולים, שהוקמו ככל הנראה בשלב 3, זוהו בעבר בשטח D (איור 3: שטחים D2 ,D1); נראה שהשימוש לפחות באחד מהם המשיך בשלב 2. השרידים משלב 3 בשטח H הצפוני מכסים ישירות שכבה עבה של אבנים בינוניות שכיסתה את רוב השרידים מן התקופה הניאוליתית. שרידים אלה נפגעו במידה רבה בעקבות הבנייה הרבה בשלבים 2 ו-1 (איור 14), ושרדו מהם רק מקטעי בנייה שאינם מצטרפים לכדי תכנית ברורה. שתי ממגורות תת-קרקעיות מדופנות באבנים בינוניות (קוטר 2.3–2.5 מ'; עומק האחד: 1.2 מ'; איור 15) יוחסו לשלב זה. שתיהן היו מתחת למבנים של שלב 2, ועל כן הן קדומות להם (איור 16).
שלב 2 בשטח H הצפוני נחשף, אולם בשל ההפרעה בשלב 3 אי אפשר להבחין ברצף בין שלבים 3 ו-2, כפי שהתאפשר בשטח D.
בשטח H הצפוני נמצאו מבנים אחדים המתוארכים לשלב 2. כולם נבנו בציר דומה, ונראה כי הפרידו ביניהם סמטאות (איור 3: תת-שטחים H V–VIII). במרכזו של שטח זה (תת-שטח H VI, ריבועים 60, 61) ניצב מבנה שלם (5.5 × 7.5 מ'; איור 17); צמוד לו, מצפון, נתגלו שרידים חלקיים של חדר. מבנה זה נוסד בשלב 2, אך נראה כי המשיך לשמש גם בשלב 1. בקירו הדרומי נתגלתה אבן סף גדולה שפניה שטוחות ושחוקות, ולאורך הקירות המזרחי, הצפוני והדרומי נתגלו ספסלי אבן נמוכים. צפונית-מזרחית למבנה זה נתגלה מבנה כמעט בשלמותו, ולו פינות מעוגלות (תת-שטח H VII, ריבועים 62, 63). שרידים של מבנים נוספים עם פינות מעוגלות נמצאו בכל שטח H הצפוני (איור 3: תת-שטח H VI, ריבועים 58, 59; תת-שטח H VIII, ריבועים 72–74).
נראה כי מתקני אגירה עגולים על-קרקעיים מאפיינים את שלב 2. שני מבנים שלמים מטיפוס זה, אחד מהם עם פתח הפונה צפונה, נחפרו בשטחים D1 ו-D4 (ר' איור 3). כמעט חצי מבנה שכזה, המיוחס לשלב 2 על פי מיקומו הסטרטיגרפי — קודם לשלב 1 ומאוחר לשלב 3 — נחפר במרכז שטח H הצפוני (תת-שטח H VI, ריבוע 56; איור 18); במזרחו נבנה פתח קטן והוא קורה כנראה במעין קמרון; מעידים על כך קירות אבן משופעים מעט פנימה שצורתם קמרון מדורג (קורבלינג). שרידים חלקיים של מבנה אבן עגול, המתייחסים אולי לשלב 2, נחשפו גם בשטח H הדרומי (תת-שטח H III, ריבועים 44, 45; איורים 3, 19).
שני מכלולים אדריכליים מתקופת הב"ק 1ב' בחלקו הדרומי של שטח H אינם תואמים בוודאות לאף אחד מהשלבים הסטרטיגרפיים של תקופת הב"ק 1ב' שהוגדרו בחלקו הצפוני של שטח H. הדרומי ביותר (תת-שטח H I, ריבועים 33–35) הוא מבנה מלבני (6.25 × 8.75 מ'), ולו ספסלי אבן נמוכים לאורך הפן הפנימי של קירותיו, ופתחו פונה דרומה (איור 20). ריכוז של אבני שחיקה מבזלת ליד משטח פנימי מרוצף אבן מעיד כנראה על הפעילות שם. המבנה נפגע מאוד מהפרעות מודרניות ומתהליכים גיאומורפולוגיים שעיוותו את קירותיו. מיקומו הסטרטיגרפי על אדמת סחף נקייה מממצא קושרת אותו להתיישבות הקדומה ביותר בתקופת הב"ק 1ב' באזור זה, ואילו תכניתו ושיטת הבנייה שלו מרמזות כי יש לייחסו לשלבים 1 או 2 בשטח H הצפוני. בחפירות קודמות בשטח D4 נחשף בשלמותו מבנה אגירה עגול בסמיכות למבנה זה (איור 3), המתוארך כנראה לשלב 2.
המכלול האדריכלי השני מתקופת הב"ק 1ב' בשטח H הדרומי (תת-שטח H II; איור 21) נמצא 15 מ' צפונית-מזרחית למבנה שתואר לעיל. למכלול קירות רבים, ונראה שהם מייצגים לפחות שלושה שלבי בנייה מתקופת הב"ק 1ב'. השלב האחרון כולל כמה מבנים קטנים שנתחמו בקיר סוגר. לאחד המבנים קשורה ממגורה תת-קרקעית שלמה, המדופנת בלוחות אבן גדולים (איור 22). כל הקירות של מכלול זה מושתתים על שכבה של אבנים בינוניות שנתגלו בה ממצאים המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקרמית. מכאן עולה שהשרידים מתייחסים לשלב 3 או 2 של ההתיישבות מתקופת הב"ק 1ב'.
שלב 1. שרידים המיוחסים לשלב 1 נמצאו ברוב חלקו הצפוני של שטח H, אך לא זוהו בוודאות בחלקו הדרומי. חלק מהמבנים משלב 2 המשיכו לשמש בחלקו הצפוני של שטח H, אף כי נעשו בהם שינויים אדריכליים קלים, דוגמת הרמת רצפות. במקרים אחרים, מבנים חדשים ביטלו לחלוטין מבנים קדומים יותר. אחד המבנים במרכז שטח H הצפוני (תת-שטח H VI, ריבועים 56–58) הוא מלבני (6 × 8 מ'), לאורך קירותיו ספסלי אבן נמוכים, על צירו המרכזי שני בסיסים גדולים של עמודי אבן ופתחו פונה דרומה (איורים 3, 23). שרידים אדריכליים אחרים בסביבתו הקרובה מצביעים כי סמטאות תחמו מבנה זה לפחות משלושה צדדים (איור 3).
השרידים משלב 1 בחלקו הדרומי של שטח H הצפוני (תת-שטח H V, ריבועים 52–55) מצביעים על מתחם גדול שמצפון-מזרח לו שטח פתוח נרחב. רוב המתחם משתרע מחוץ לשטח החפירה, לכיוון צפון-מערב, ורק קירו התוחם וחלק ממבנה גדול נחשפו. הקיר התוחם מנצל קטעים ממבנה משלב 2, שהוצא מכלל שימוש בעת שהונחו מעליו שתי אבנים מסיביות שתפקידן אינו ברור.
בחלקו הצפוני של שטח H הצפוני (תת-שטח H VIII, ריבועים 69–71) נמצא מבנה מלבני גדול, בנוי היטב (5.8 × 8.0 מ'). פתחו פונה צפונה, וסביב קירותיו ספסלי אבן שטוחים בנויים היטב (איור 24). קירות המבנה השתמרו לגובה חמישה נדבכים לכל הפחות, עדות לכך שנבנו מאבן בלבד. צמוד למבנה זה מדרום נתגלה מבנה גדול יותר, אך זה נחפר עד כה רק בחלקו. סדרה של רצפות עפר כבוש נחשפו בתוך המבנה ומחוצה לו, עדות כי היה בשימוש לאורך תקופה ארוכה.
החפירות הנוכחיות באשתאול היו הזדמנות נדירה לחשיפה אופקית של שכבות יישוב על פני שטח נרחב. שטח H יצר חתך ארכיאולוגי שנמשך לאורך חלק ניכר מן האתר הפרהיסטורי והפרוטו-היסטורי (שנחשף עד כה בשטחים H ,G ,F ,D ,A ו-J). כמו כן חשפה החפירה את שולי היישוב בדרום (שטחים D5–D3 ושטח H הדרומי) ומצפון לחלקו המרכזי של האתר (שטחים D1 ו-D2, ושטח H הצפוני; ר' גולני וסטורצ'ן תשע"ה).
המבנה מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' שנחשף בשטח H הדרומי הוא הראשון מסוגו בשפלת יהודה. המבנה השתמר הודות להתיישבות הדלילה באזור זה בתקופה הב"ק 1ב'.
לא נתגלה יישוב כלקוליתי בשטח H, אך נראה שבתקופה זו הייתה התיישבות אינטנסיבית בשטח J, כמו גם בשטחים הסמוכים, G ו-F. שלבי בנייה העוקבים שנתגלו בשטח מצומצם זה, לצד מונולית באתרו, מצביעים על פעילות ייחודית כלשהי, אולי פולחנית.
במהלך תקופת הב"ק 1ב' התקיים באשתאול יישוב גדול ואינטנסיבי. גרעין היישוב היה כנראה בשטח H הצפוני, שם נתגלו מבנים רבים, שרבים מהם גדולים למדי, ויש שמפרידות ביניהם סמטאות. השרידים הדלילים יותר בחלקו הדרומי של שטח H מעידים כי שם שולי האתר (ר' גולני וסטורצ'ן תשע"ה).