נחשפה מערה בסלע חוואר, שמתארה אינו רגולרי (3.8 × 7.1 מ' מידות מרביות; איורים 2, 3). פתח המערה, מרבית תקרתה וחלק מדופנה נהרסו במהלך עבודות בנייה. החפירה התמקדה במחצית הצפונית של המערה, שבה השתמר חלק מהתקרה, מעל הדופן המזרחית. במרכז המערה נחפר חתך רוחב (1.5–1.7 × 3.8 מ'). במערה נחשפו הצטברות של אדמת טרה רוסה (L100), ומתחתיה מילוי של אבני שדה צפופות מעורבות באדמת טרה רוסה (L101; איור 4), אולי סתימה מכוונת של המערה. מתחת למילוי האבנים התגלה מילוי של אדמת טרה רוסה מעורבת בסלע חוואר מפורר ואבני שדה (L104). היעדר סימני חציבה מרמז על מערה טבעית. במילויים 101 ו-104 התגלו שברי כלי חרס, בהם פערורים (איור 1:5, 2) מתקופת הברזל 2, קערות (איור 3:5, 4), גביע (איור 5:5), סיר בישול (איור 7:5), קנקנים (איור 8:5–11) ופך (איור 12:5) מהתקופה הרומית הקדומה, קערה (איור 13:5) וקנקן (איור 14:5) מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית וכן שבר של גביע (איור 6:5) שזמנו אינו ברור וייתכן שאפשר לתארך גם אותו לתקופה הרומית הקדומה. הממצא הקרמי מלמד אולי על התקופות שבהן המערה הייתה בשימוש, אם כי ייתכן שהוא נסחף למערה מיישוב קרוב.

 


 

וייס ד', זיסו ב' וסולימני ג' תשס"ה. מפת נס הרים (104) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
 
עין-מור ד' תש"ע. הכנסייה בחורבת דירי. בתוך ד' עמית, ג' שטיבל וא' פלג-ברקת (עורכים). חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ג. ירושלים. עמ' 140–150.