התגלו שרידי מבנה (L108; כ-1.25 × 3.40 מ'; איור 5), שהשתמר לגובה שלושה נדבכים (1.35 מ'); הוא ניגש אל חומת העיר העתיקה (W1). בחלק המזרחי של המבנה משולבת אבן סף גדולה (0.32 × 0.80 × 1.55 מ'), ונראה שקיר המבנה נמשך מדרום לאבן הסף אל מחוץ לגבולות החפירה. המבנה נבנה מאבני שדה, אבנים בינוניות מסותתות גס ואבנים מסותתות בשימוש משני, ובהן אבן קשת (voussoir), שהתגלתה בפינה הדרומית-מערבית של המבנה ועליה סימני סיתות אלכסוניים האופייניים לתקופה הצלבנית. האבנים לוכדו בחומר מליטה אפור בהיר, שנמרח ברשלנות ביניהן ועל אבני החומה הצמודות להן. רצפת המבנה לא התגלתה. מתחת לשרידי המבנה התגלתה הצטברות של עפר חום כהה ואבני שדה (L107 ,L105) ובה חרסים משלהי התקופה העות'מאנית ופסולת מהמחצית הראשונה של המאה הכ', המתארכים את המבנה לשלהי התקופה העות'מאנית לכל המוקדם.

החלק המערבי של מבנה 108 נבנה מעל רצפת עפר מהודק בצבע חום כהה (L103), הניגשת לחומה. רצפה זו לא נחפרה. מעל לרצפה התגלתה הצטברות של עפר חום כהה ואבני שדה בינוניות וקטנות (L100), ובה פסולת מימינו. בחלק הדרומי של הרצפה הותקנה תעלת מים (L102; כ-0.2 מ' רוחב, 0.30–0.38 מ' עומק; איור 6) בציר מזרח–מערב, הנמשכת מתחת למבנה. חתך התעלה רבוע, והיא דופנה באבנים קטנות וטויחה בשכבה אחת של טיח צהבהב-אפור בהיר (1–2 ס"מ עובי). התעלה כוסתה בלוחות אבן, שאחד מהם השתמר בחתך המערבי של ריבוע החפירה. היא בוטלה על ידי מפולת (L114) של אבנים גדולות ובינוניות, שחלקן אינן מעובדות וחלקן מהוקצעות גס. בין אבני המפולת התגלו חרסים משלהי התקופה העות'מאנית ופסולת מימינו. לא ניתן היה להסיר את המפולת בגלל גודל האבנים.
בחלק הדרומי-מערבי של ריבוע החפירה התגלתה רצפת גיר כתוש (L106; עובי 4–7 ס"מ). הרצפה נמוכה מאבן הסף של מבנה 108, אך היא בגובה של רצפה 103; ייתכן שרצפות 106 ו-103 הן חלק מרצפה אחת שנהרסה מבור. לתוך הבור נפלה מפולת 114. מתחת לרצפה 106 התגלתה רצפת גיר כתוש נוספת (L115; עובי 3–5 ס"מ), המושתתת על לוחות אבן גדולים; היא משופעת למזרח. בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע משתלבות רצפות 106 ו-115 זו בזו (ר' איורים 3: חתך 3–3; 7). ייתכן שרצפה 106 היא תיקון של רצפה 115 ששקעה. אפשר שהרצפות הותקנו במאה הכ' לסה"נ. מתחת לרצפה 115 התגלתה הצטברות אדמה (L110) ובה חרסים מהתקופה העות'מאנית, ובהם קערה עשויה ביד ומעוטרת בציור גאומטרי, המתוארכת למאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (HMGP; איור 1:8), ונר צבוט המתוארך למאות הי"ז–הי"ח לסה"נ (איור 2:8). החרסים מתארכים את רצפות 106 ו-115 לתקופה העות'מאנית לכל המוקדם.
בפינה הצפונית-מזרחית של ריבוע החפירה התגלו שתי אבנים גדולות מהוקצעות זו מעל זו (L113; האבן העליונה: 1.1 מ' אורך לפחות; האבן התחתונה: 1.4 מ' אורך לפחות; איור 9), המשולבות בחומת העיר העתיקה ובולטות ממנה. מבנה 108 נבנה בגובה של 0.2 מ' מעל שתי האבנים. אל האבנים ניגשת הצטברות של עפר חום כהה (L112), ובה התגלו פסולת מהמחצית הראשונה של המאה הכ', חרסים מהתקופה העות'מאנית ומתקופות קדומות יותר ושבר של פריט חרס, אולי צלמית (איורים 3:8; 10).
 
אפשר ששרידי מבנה 108 שנחשפו בחפירה הם הפינה הצפונית-מזרחית של מבנה גדול ללא רצפה בנויה. מבנה זה מתוארך לשלהי התקופה העות'מאנית לכל המוקדם על סמך הממצאים שהתגלו בהצטברויות מתחתיו. רצפות 103, 106 ו-115 ותעלת מים 102 קדומות למבנה וזמנן בתקופה העות'מאנית. בארכיון של אגף העתיקות מימי המנדט הבריטי (תיק 98) יש דיווחים רבים מהשנים 1924–1947 על שפיכת פסולת באופן בלתי חוקי לאורך החומה הדרומית של העיר העתיקה בין מגדל הגופרית לשער ציון. פסולת זו התגלתה בחפירה בהצטברויות 100, 105, 107 ו-112 מתחת לשרידי המבנה. באותו תיק בארכיון אגף העתיקות נמצאו גם תצלום משנת 1933 של מבנה קטן הניגש לחומת העיר העתיקה מצפון-מזרח למגדל הגופרית (איור 11), שסגנון בנייתו דומה לזה של מבנה 108, ותצלומים של מבנים דומים נוספים, שנבנו סמוך לחומה הצפונית של העיר העתיקה. מבנים אלה נבנו בתוך חלקות חקלאיות, שהקיפו את חומות העיר העתיקה בשלהי התקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי, והם שימשו כנראה מחסנים. בקיר החומה שנחשף בשטח החפירה הובחנו כמה שיטות בנייה, המלמדות כנראה על כמה שלבי בנייה. בנדבכים התחתונים של החומה התגלו משולבות שתי אבנים (L113) הבולטות מהנדבכים של החומה. כן, מסביבת החפירה ועד למגדל הגופרית שממזרח נבנו הנדבכים התחתונים של החומה (המסומנים באיור 3: חתך 1-1 בכחול) מאבנים קטנות (0.5 מ' אורך מרבי) מסותתות גס, ואילו הנדבכים העליונים של החומה נבנו מאבנים גדולות יותר (1.5 מ' אורך מרבי) שפניהן מוחלקות (הן סומנו באיור 3: חתך 1-1 בירוק). בנוסף, באזור זה בולטים הנדבכים התחתונים של החומה עד 0.2 מ' לדרום ביחס לנדבכים העליונים. שיטת הבנייה של הנדבכים התחתונים באזור זה דומה לבנייה בקטעים של החומה מן התקופה האיובית מצפון-מערב לשער יפו, ואילו שיטת הבנייה של הנדבכים העליונים של החומה אופיינית לבנייה של החומה מהתקופה העות'מאנית. אפשר אפוא שהנדבכים התחתונים הם שרידי ביצורים מהתקופה הפאטימית, הצלבנית או האיובית, אם כי אין לפסול את האפשרות שאלה הם שלבי בנייה שונים בחומה מהתקופה העות'מאנית.