בחפירות קודמות ברחבי הכפר אבו ע'וש נתגלו מבנים, מתקנים וממצאים מהתקופות הניאוליתית, הרומית, הביזנטית, הממלוכית, הצלבנית והעות'מאנית (בן-ארי 2015; זילברבוד 2007; 2010; חלאילה וברזילי 2007; עדוי 2016; עין מור 2015; Bommel-Yehuda 2006; Khalaily and Marder 2003; Milevsky et al. 2015). בחפירה בתל קריית יערים, שבשוליו נמצא האתר, נתגלו שרידים מתקופות הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית (רישיון מס' 128/1995-G). בחורבת ערש המתנשאת מצפון נתגלתה מצודה מן המאה הרביעית לפסה"נ (מזר ווכטל 2014).

 

בשטח A (מידות 5 × 10 מ') זוהו שלוש שכבות:

שכבה 1 שכבת פני השטח (L100; איור 2), מתאפיינת באדמת סחף ובה שברים של כלי חרס: כן (איור 2:4) וקנקנים מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 3:4, 4) וקערה מהתקופה הביזנטית (איור 7:4). אלה נסחפו כנראה משרידי יישוב סמוך שנחפר לאחרונה (ז' עדוי, מידע בעל פה).

 

שכבה 2 (איורים 2, 3) מתאפיינת במילוי אדמת טרה רוסה שבה שברי קירטון רבים (L104). נחשפו שני קירות שדה(W107 ,W101; איור 5) בציר צפון–דרום, אשר הקשר ביניהם אינו ברור. קיר 101 בנוי משורה אחת של אבני שדה שהונחו בבנייה יבשה, וגובהו שלושה נדבכים לפחות. לכל אורך חלקו המזרחי של הקיר הוצמדו אבנים קטנות ובינוניות לתמיכה. הקיר נפגע ככל הנראה מגלישת קרקע או מרעידת אדמה והוא נוטה בשיפוע מערבה. סמוך לפניו המערביים של הקיר נמצאו שרידים של שני מוקדים (L112 ,L111; איורים 3, 6). נראה שלחלקו הצפוני של קיר 101 ניגש קיר (W102) שממנו שרדו אבנים ספורות בלבד. קיר 107 (איור 5) בנוי משורה אחת של אבני שדה שהונחו בבנייה יבשה, וגובהו נדבך אחד. אל החלק המזרחי צמודות בריכוז אבנים קטנות ובינוניות לתמיכה. הקיר הונח על מילוי רדוד של אדמת טרסה רוסה (L109) שהונח על גבי סלע החוואר. בממצא כלי החרס קערה (איור 1:4) וקנקן (איור 5:4) מהתקופה הרומית המאוחרת וקערות (איור 6:4, 8) וקנקן (איור 9:4) מהתקופה הביזנטית.
שכבה 3 (איור 3) נחשפה ממזרח לקיר 101 ומתאפיינת באדמת טרה רוסה מעורבת באדמת חוואר (L114 ,L113). נחשפו שרידים של שני קירות (W110 ,W105; איור 7). קיר 105 הונח הישר על גבי סלע החוואר, בנוי מאבני חוואר בינוניות ומתנשא לגובה שני נדבכים לפחות; חלקים מהקיר שולבו בתשתית קיר 101. קיר 110 הונח על גבי סלע החוואר, בנוי מאבני חוואר בינוניות וגדולות ומתנשא לגובה שני נדבכים לפחות; הקיר ניזוק קשות ונמצא קבור תחת מפולות מאוחרות (L106 משכבה 2; איור 2), רק קטע קטן ממנו שרד. לא נתגלו ממצאים המאפשרים את תיארוכה של שכבה זו.

 

שטח B

נחשף מבנה 200 בן שני חדרים (L204 ,L203; איורים 8–12). קירותיו נבנו מבולדרים גדולים שעליהם וביניהם נערמו אבני שדה קטנות ובינוניות, בדומה לקירות טרסה (איור 13) בבנייה יבשה. רצפת המבנה היא משטח סלע חשוף, ופולסה באבני שדה קטנות ומעט אדמה אלוביאלית. החדרים הופרדו בקיר מחיצה (W211; איורים 9, 10) ואין מעבר ביניהם. לא נתגלו ממצאים מתארכים.

קיר טרסה 214 (איור 14). הקיר נחשף מדרום מערב למבנה 200, צירו דרום-מערב–צפון-מזרח, והוא נמשך ככל הנראה לאורך כל המורד הצפוני-מערבי של הכתף. בנקודות מסוימות השתמר הקיר לגובה 1.6 מ' (איור 15). לקיר שני פנים שביניהם הונח מילוי אבני שדה קטנות, בינוניות וגדולות. משני צדי הקיר נחפרו שני חתכי בדיקה, שגודלם נקבע על פי תנאי השטח הסבוך – צפוני-מזרחי (L215 ,L213) ודרומי-מערבי (L212). מהבדיקה עלה כי הקיר הונח הישר על גבי הסלע, ומשני צדיו נערם מילוי אופייני של אדמת טרה רוסה ואבנים קטנות ובינוניות (איורים 16, 17). מילויי אדמה ואבנים מאפיינים מדרגות עיבוד בסביבה הררית, כיוון שהם מאפשרים ניקוז יעיל של עודפי מים, וכך מקנים להן יציבות טובה (Gibson 2001:113–115).

 
בחפירה התגלו ממצאים חקלאיים באופיים. הממצא משטח A מעיד שהאתר היה חלק מהעורף החקלאי של היישוב שהיה בתל קריית יערים ובסביבתו. קירות השדה משכבה 2 נעדרי הקשר וכן אי אפשר לקבוע את הקשרם של הקירות משכבה 3, בשל חשיפתם המצומצמת והשתמרותם הגרועה. רוב הממצא מהמבנה בשטח B הוא פסולת מודרנית. ייתכן שהמבנה שימש את החקלאים שעיבדו את המדרגות החקלאיות הפזורות סביב האתר, לאחסון ארעי ואולי אף ללינה.