ירושלים, ח' בריכות, אום ליסון

אירנה זילברבוד
05/12/2016
דוח סופי

בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2006 נערכה חפירת הצלה בח' בריכות בשכונת אום ליסון במזרח ירושלים (הרשאה מס' 4884-A; נ"צ 22350/62690; איור 1), לקראת הקמת בית ספר. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית ירושלים, נוהלה על ידי א' זילברבוד, בסיועם של ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), צ' שגיב (צילום) וא' ברין (סרטוט).

החפירה נערכה ברוגם גדול שמתארו סגלגל (22 × 32 מ'; 0.5–1.1 מ' גובה; איורים 2–5), שהתברר כערמת סיקול גדולה שרוכזו בה אבני צור קטנות ובינוניות, במהלך הכשרת קרקע חקלאית בשטח נרחב.
מתחת לערמת הסיקול, במרכזה, נחשף קיר (W1; כ-10 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב; איורים 2, 3) בציר צפון–דרום, שנבנה משורה אחת של אבני גיר גדולות ומהוקצעות (0.65 × 0.80 מ' גודל ממוצע). בחלקו המרכזי השתמר הקיר לגובה שני נדבכים, ובחלקיו הצפוני והדרומי השתמרו אבנים אחדות מעורבות באבנים קטנות ועפר חום (L13); מקור האבנים בתשתית עפר מפולסת של השטח, שבה נתגלו שברים אחדים של כלי חרס מתקופת הברזל 2. ממזרח לקיר 1, מקביל וצמוד לו, נחשף קיר (W2; כ-20 מ' אורך) שנבנה משורה אחת של אבני צור גדולות לא מעובדות. בפינה הצפונית-מערבית של ערמת הסיקול נחשף קיר שלישי (W3; כ-1.5 מ' אורך; איור 6), דומה לקיר 2, בנוי מאבני צור לא-רגולריות ששימשו כנראה לייצוב ערמת הסיקול. נראה ששני הקירות שימשו קירות תמך באחד מהשלבים של ערמת הסיקול. במהלך הזמן התרחבה הערמה וכיסתה את הקירות. במפלסי עפר הצמודים לקיר 1 (L28 ,L26 ,L20) ולקיר 3 (L24) נתגלו שברים של כלי חרס מן התקופות הרומית והביזנטית.
לא אותרו רצפות הניגשות לקירות. הממצא אינו מאפשר לתארך בוודאות את קיר 1 לתקופת הברזל ואת קירות 2 ו-3 לתקופות הרומית–הביזנטית.

הדפסה ללא איוריםהדפסה עם איוריםEnglish Version