באזור החפירה נערכו בעבר סקרים מקיפים (Dagan 2010) ונקודתיים (נגורסקי 2010), ותועדו בהם מגוון ממצאים: שרידי מבנים, קטעי דרכים, קירות שדה ומדרגות עיבוד, גתות ובודדות, בורות מים ובארות, קולומבריום, מערות לאחסון, למגורים, לקבורה ומערות טבעיות, ערמות סיקול, מתקנים חצובים ומחצבות. במהלך השנים האחרונות נערכו באזור חפירות, שבהן נחשפו מערות, גתות, שרידים בנויים, מתקנים חצובים וקטעי דרך קדומים מתקופות שונות. בחפירות נמצאו כלי צור ושברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הפליאוליתית התיכונה, הכלקוליתית, הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית (קוגן זהבי 2013א; קוגן זהבי 2013ב; זילברבוד 2013א; זילברבוד 2013ב; גרינוולד 2015; פז 2016; שלו 2016; הרשאה מס' 7347-A).

 

גת (F1; איור 3). בחלק הצפוני של החפירה נחשפה גת שזוהו בה שני שלבי שימוש. בשלב הראשון נחצב בפני הסלע משטח דריכה מלבני שרצפתו משופעת לדרום-מערב (F1; כ-2.2 × 2.4 מ'; איור 4) אל תעלה חצובה (0.1 × 0.5 מ', 5 ס"מ עומק) שהובילה אל בור איגום סגלגל (L2; כ-1.0 × 1.3 מ', 1.4 מ' עומק; איור 5). בשלב השני יצאה הגת מכלל שימוש, בור האיגום הורחב ושימש פיר למערה (F18; כ-2.25 מ' קוטר, 0.33 מ' עומק לפחות) שנחצבה מתחת לגת, ושלא נחפרה במלואה עקב אילוצי זמן. הממצא בגת וסביב לה כלל מעט מאוד חרסים סחופים המתוארכים לתקופות הברזל 2ב', ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית והעות'מאנית; הממצא מתוך המערה מתחת לגת כלל בעיקר חרסים מתקופת הברזל 2ב' ובהם קערות (איור 1:6), קנקנים (איור 2:6), קדרות (איור 3:6) ופערורים (איור 4:6).

 

גת ומערה (F2; איור 7). ממזרח לגת F1 נחשפו שני מתקנים חצובים בסלע, שנחפרו בחלקם בשל התנגדות גורמים חרדיים ועקב אילוצי זמן: גת תעשייתית משוכללת (F2A; איור 8) שבמרכז משטח הדריכה שלה נחצב בשלב מאוחר פתח למערה (איור 9), ומערה חצובה (F2B; איור 10) שייתכן ששימשה מקווה טהרה או מערת קבורה.
לגת משטח דריכה מרכזי (L4; כ-3.25 × 4.25 מ'; איור 8) המתנקז דרך תעלה חצובה לבור איגום רבוע (L20; כ-1 × 1 מ', 1 מ' עומק לפחות), שבדופנותיו הצפוניות השתמרה שכבה דקה של טיח אפור (3–5 ס"מ עובי); בור האיגום לא נחפר במלואו. בדופן המזרחית של הגת, מעל משטח הדריכה, נחצבו תא אחסון (L3; כ-1.95 × 2.00 מ') ושתי גומחות מלבניות (0.25 × 0.25 מ', 6–8 ס"מ עומק). בדופן הצפונית של הגת, מעל לבור האיגום, זוהו סימני חציבה ושקערורית חצובה דמוית משפך (L28; כ-0.15 × 0.18 מ'; 3 ס"מ עומק). הדופן המערבית של משטח הדריכה כמעט ולא השתמרה, וממערב לה נחשפו תעלה סדוקה (L21) כנראה טבעית, ושתי תעלות חצובות (L26 ,L25) שזיקתן לגת איננה ברורה. בשלב מאוחר נחצב במרכז משטח הדריכה של הגת פתח למערה שתועדה מלאה בהצטברויות סחף ולא נחפרה (איורים 7, 9, 11). נצפה בה פתח כניסה מלבני (L5; כ-1 × 2 מ', 1.2 מ' עומק לפחות), המוביל לחדר תת-קרקעי (L27; כ-5.0 × 7.3 מ', 2 מ' גובה לפחות), שבתוכו זוהו הצטברויות של אדמה מעורבת בחרסים עות'מאניים ופסולת מודרנית, ודיפון, או תיקון, בדופן הצפונית-מזרחית של המערה באבני שדה בינוניות–גדולות, חלקן מהוקצעות (1.4 מ' גובה; איור 11). מתוך ההצטברויות שבמשטח הדריכה של הגת נלקטו חרסים המתוארכים לתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית, ובהצטברות האדמה בבור האיגום נמצאו חרסים שחוקים וקנקן ביזנטי (המאות הד'–הז' לסה"נ; איור 1:12). אין אפשרות לקבוע בוודאות את זמנה של הגת או המערה, אולם הגת דומה לגתות מטיפוס 'גת מורכבת', המתוארכות לתקופות הרומית והביזנטית.

 

מערה (F2B). מדרום לגת F2A נחשפה מערה חצובה ומכוסה בסחף (איורים 7, 10), ובה חזית כניסה בציר מזרח–מערב המובילה אל חצר מבוא מלבנית (L6; כ-1.2 × 2.0 מ', 1.7 מ' עומק לפחות), מדורגת בשלוש מדרגות חצובות לפחות, המובילות לפתח כניסה סגלגל (0.8 מ' קוטר, 1 מ' קוטר גובה לפחות), שנסתם באבן גולל שהוסרה טרם החפירה. המערה נחפרה מחצר המבוא עד לפתח הכניסה בלבד בגלל התנגדויות של גורמים חרדיים. הממצא שנלקט מהחפירה בחצר המערה היה של חרסים שחוקים שאי אפשר לתארכם. טיבה של המערה לא פוענח בוודאות, ייתכן ששימשה מערת קבורה או מקווה, אך אין דרך לאשר זאת. מדרום למערה נחשפו סימני חציבה בסלע (L7; כ-0.45 × 0.70 מ', 0.25 מ' עומק) שטיבם והקשרם לאתר אינם ברורים.

 

מחצבה (F3). מדרום-מערב למערה F2B נחשפו שרידי מחצבה (L8; כ-2.2 × 2.5 מ'; איורים 13, 14), שניזוקה רבות מפעילות כלי מכני לפני החפירה. נמצאו חרסים סחופים שהקשרם אינו מאפשר את תיארוך המחצבה.

 

בור (F4). ממערב למחצבה נחשפו שרידי בור חצוב במחשוף פני סלע (L10; כ-1.6 × 1.8 מ', 0.4 מ' עומק; איורים 13, 15), שנפגע קשות במהלך עבודות העפר שקדמו לחפירה. רצפת סלע מעובדת בחלקה, שניגשה לדופנותיו המערבית והדרומית, שימשה כנראה משטח עיבוד להפקת תוצרת חקלאית של יין או שמן. לא נלקט חומר מתארך מהבור.

 

גת (F5). בחלק הדרומי ביותר של החפירה נחשפה גת תעשייתית חצובה בסלע (איורים 16, 17), גם היא נפגעה קשות במהלך העבודות שקדמו לחפירה. לגת משטח דריכה רבוע (L14; כ-3.6 × 3.6 מ', 0.3–0.5 מ' עומק), המתנקז בדופן הדרומית שלו אל בור איסוף מלבני (L12; כ-1.3 × 2.4 מ', 2 מ' עומק) שטויח בשכבה עבה של טיח אפור (כ-8 ס"מ עובי), ושני תאי אחסון שנחצבו ממזרח ומדרום למשטח הדריכה (L11: כ-2 × 2 מ', 0.2–0.4 מ' גובה; L13: כ-2.5 × 3.6 מ', 0.2–0.3 מ' גובה). במשטח הדריכה נחשפו שרידי רצפת פסיפס שהושתתה על גבי שכבה עבה של טיח אפור (כ-7 ס"מ עובי; איור 18). הקשר בין משטח הדריכה לשני תאי האחסון לא שרד בשל הפגיעה טרם החפירה. לא נלקט חומר מתארך מהגת, אך היא מזכירה בצורתה גתות מטיפוס 'גת מורכבת' האופייניות לתקופות הרומית והביזנטית.

 

השרידים החצובים שנחשפו מעידים על פעילות חקלאית-תעשייתית הקשורה לאתרים הסמוכים ולחפירות קודמות שנעשו באזור. הממצא הקרמי שנאסף מאדמת הסחף שכיסתה את השרידים מתוארך לתקופות הברזל 2ב', ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית והעות'מאנית, אולם הוא נטול כל הקשר סטרטיגרפי ולכן אין הוא משקף בהכרח את זמן התקנתם או את תקופת פעילותם.
את גתות F2A ו-F5 אפשר לייחס לתקופות הרומית והביזנטית על סמך מקבילות שנחשפו באתרים אחרים ובהם מכלולים מתוארכים. כיוון שהממצא במערה מגת F1 היה ברובו של חרסים מתקופת הברזל 2ב' שאולי נסחפו לתוך המתקן גם בתקופות מאוחרות, אי אפשר לתארך את הגת או את המערה שביטלה אותה. מקוואות ומערות קבורה חצובים בסלע מופיעים במשך תקופות ארוכות וטיפוס מערה F2B שנחשף בחפירה זו דומה במאפייניו הטכנולוגיים והטכניים לאלו מהתקופות הרומית והביזנטית. את מחצבה F3 אי אפשר לתארך וכך גם את בור F4.